ביום חמישי, ה-13 ביוני, נחוג יום החג במנזר של סאן סלבטורה שבירושלים. הקוסטודיה של ארץ הקודש, כאן כמו בשאר המנזרים שבפרובינציה, נחוד יום החג לכבודו של הפטרון הקדוש והמגן: אנטוניו הקדוש מפדובה.
בתפילת הערבית הראשונה, סגן הקוסטוד, האח ארטמיו ויטורס, אשר ערך את האירוע בסאן סלבטורה, ההזכיר כיצד אנטוניו הקדוש הגן על הפרנציסקאנים מהרס של המנזר של סאן סלבטורה ע"י העותומאניים במהלך מלחמת עולם הראשונה כשהבריטים התקדמו לעבר עיר הקודש.(ראה: הדרשה באיטלקית למטה)
אי לכך, האחים הפרנציסקאנים החליטו לבחור בו כפטרון הקדוש, רצון עז שאושרר קיבל גושפנקא ע"י האפיפיור בשנת 1928.
מאז, הדבקות כלפי קדוש זה "שהינו אחד האהובים ביותר בכנסייה", לפי האח ארטמיו, עדיין ישנו דגש רב בארץ הקודש כעדות בקרב משפחות נוצריות רבות שבכל שנה ביום החג הם מקדישים ילד לכבודו כהכרת תודה לחסד. האח ארטמיו גם הדגיש את הדוגמא והמודרניות של הקדוש הפרנציסקאני, לא רק בשנת האמונה, אשר הוא הטיף עם להט, אולם גם משום שבזמנים כלכליים קשים הוא תמיד התמקד בעניים.
קהל גדול הצטרף לפרנציסקאנים בכנסיית סאן סלבטורה. בשני הספסלים הראשונים, בהתאם למסורת, ישבו נציגיהם של קהילות נוצריות אחרות שבעיר הוקדש והקונסולים הכללים של ארבעת המדינות הלטיניות: איטליה, צרפת, בלגיה וספרד. כל מי שפתח את עצמו בשירות של הנוצרים בארץ הקודש נכחו על מנת להשתתף בשמחה ולחדש את האמון של הקוסטודיה בתיווך של קדוש זה, שבמקור היה מליסבון, מעין ממשיכו של פרנסיס מאסיזי.
בערך כ-40 כהני דת חגגו את ההוחדה עם האח ארטמיו, ולאחר הטקס כולם נאספו באולם של הקוריה הכללית לכיבוד קל באווירה של אחווה ללפני שהאורחים של הקוסטודיה הצטרפו לאחים הפרצנציסקאנים לארוחת בוקר חגיגית.
היום הסתיים בשירה של תפילת הערבית השנייה, יחד עם האח מרסלו ציצינלי שערך אותה. בדרשה הקצרה שלו, האח מרסלו דיבר על שני פניו של אנטוניו הקדוש: האחד הלמד בקורסים הפילוסופיים בסמינר, והשני – זה שנחשף בהטפותיו המראים את ההתקשרות שלו לישוע הצלוב ואת אהבתו לדבר האל ולעניים.
ביום זה, הקוסטודיה מבקשת מכל ליבה שהקודש אנטוניו מפדובה יגן על האחים הפרנציסקאנים שבסוריה. מספרם לא יותר משלושה אי שם בלב הקונפליקט אשר קורע לגזרים ומביא לשפיכות דמים בארץ זו, וממשיכים להתפלל ולהציע עזרה לכל ללא הבחנה, מתפללים לטוב שבכל אדם. מי ייתן ואנטוניו הקדוש יעזור להם בכל רגע ורגע.
בתפילת הערבית הראשונה, סגן הקוסטוד, האח ארטמיו ויטורס, אשר ערך את האירוע בסאן סלבטורה, ההזכיר כיצד אנטוניו הקדוש הגן על הפרנציסקאנים מהרס של המנזר של סאן סלבטורה ע"י העותומאניים במהלך מלחמת עולם הראשונה כשהבריטים התקדמו לעבר עיר הקודש.(ראה: הדרשה באיטלקית למטה)
אי לכך, האחים הפרנציסקאנים החליטו לבחור בו כפטרון הקדוש, רצון עז שאושרר קיבל גושפנקא ע"י האפיפיור בשנת 1928.
מאז, הדבקות כלפי קדוש זה "שהינו אחד האהובים ביותר בכנסייה", לפי האח ארטמיו, עדיין ישנו דגש רב בארץ הקודש כעדות בקרב משפחות נוצריות רבות שבכל שנה ביום החג הם מקדישים ילד לכבודו כהכרת תודה לחסד. האח ארטמיו גם הדגיש את הדוגמא והמודרניות של הקדוש הפרנציסקאני, לא רק בשנת האמונה, אשר הוא הטיף עם להט, אולם גם משום שבזמנים כלכליים קשים הוא תמיד התמקד בעניים.
קהל גדול הצטרף לפרנציסקאנים בכנסיית סאן סלבטורה. בשני הספסלים הראשונים, בהתאם למסורת, ישבו נציגיהם של קהילות נוצריות אחרות שבעיר הוקדש והקונסולים הכללים של ארבעת המדינות הלטיניות: איטליה, צרפת, בלגיה וספרד. כל מי שפתח את עצמו בשירות של הנוצרים בארץ הקודש נכחו על מנת להשתתף בשמחה ולחדש את האמון של הקוסטודיה בתיווך של קדוש זה, שבמקור היה מליסבון, מעין ממשיכו של פרנסיס מאסיזי.
בערך כ-40 כהני דת חגגו את ההוחדה עם האח ארטמיו, ולאחר הטקס כולם נאספו באולם של הקוריה הכללית לכיבוד קל באווירה של אחווה ללפני שהאורחים של הקוסטודיה הצטרפו לאחים הפרצנציסקאנים לארוחת בוקר חגיגית.
היום הסתיים בשירה של תפילת הערבית השנייה, יחד עם האח מרסלו ציצינלי שערך אותה. בדרשה הקצרה שלו, האח מרסלו דיבר על שני פניו של אנטוניו הקדוש: האחד הלמד בקורסים הפילוסופיים בסמינר, והשני – זה שנחשף בהטפותיו המראים את ההתקשרות שלו לישוע הצלוב ואת אהבתו לדבר האל ולעניים.
ביום זה, הקוסטודיה מבקשת מכל ליבה שהקודש אנטוניו מפדובה יגן על האחים הפרנציסקאנים שבסוריה. מספרם לא יותר משלושה אי שם בלב הקונפליקט אשר קורע לגזרים ומביא לשפיכות דמים בארץ זו, וממשיכים להתפלל ולהציע עזרה לכל ללא הבחנה, מתפללים לטוב שבכל אדם. מי ייתן ואנטוניו הקדוש יעזור להם בכל רגע ורגע.