עם חג ה’ביקור’, הסתיים חודש מאי, המוקדש למרים הבתולה.
חודש מאי, הביא בכל יום אחרי הצהרים קהל גדול של גברים, נשים ותף, מפעוטות ועד לבני נוער, אל דרשותיו של רועה קהילת המושיע הקדוש (סן סלבדור), הפרנציסקאני איברהים פאלטאס. ביניהם, נמנו נוצרים מזרמים אחרים בנצרות, אשר על פי מסורתם נהוג לכבד את מרים באופן שונה. ביום חג הביקור, הכנסייה הייתה קטנה מלהכיל את הקהל הרב שהתאסף במקום, וזאת בשל המסורת לערוך ביום האחרון של מאי תהלוכה ברחובות הרובע הנוצרי שבעיר העתיקה.
משלחת שהגיעה מרפובליקת סן-מרינו הצטרפה אל קהל המאמינים. בזמן שהתפללו ביחד עם הקהילה המקומית, העידו על הזדהותם ואחדותם עם נוצרי ארץ הקודש, אחדות אשר התממשה כפליים כאשר העניקו לכנסייה בנצרת תבליט ברונזה של הבתולה ובנה, ולקהילת ירושלים העניקו רפרודוקציה של התבליט בתמונה.
כבודו, מונסניור פואד טואל, בליווי האב פיירבטיסטה פיצאבאלה, קוסטוס ארץ הקודש, הנהיגו את התהלוכה אשר יצאה ממתחם מנזר המושיע הקדוש (סן סלבדור) הפרנציסקאני.
בראש התהלוכה שיצאה ממנזר המושיע הקדוש צעדו המאמינים, כשמאחריהם נשאה האיקונה של מרים המבורכת בידי מונסניור טואל. כמו כן, פסל של מרים המבורכת נישא על אפריון על ידי בנות כתה י’ מבית הספר לבנות ’ארץ הקודש’, כשהן מקבלות את עזרת חניכי הצופים מדי פעם. העצירה הראשונה הייתה בחצר בית הספר של האחים יוחנן-המטביל דה-סייל, ומשם המשיכו אל כנסייתה של הפטריארכיה הלטינית לפני ששבו אל חצר מנזר המושיע הקדוש. לאחר תפילת המגניפיקאט (מזמור הודיה של מרים מן הבשורה), סיים מונסיניור טואל את החגיגה עם ברכה עבור הקהל.
לאחר הברכה, העניקו המאמינים זה לזה פרחים מן המזבח של מרים הבתולה, ואיחלו חג שמח לכל הנוכחים.
צליינים מארצות המערב אשר צפו בתהלוכה לאורך המסלול בוודאי התייחסו אל ביטוי השמחה הזו בחגה של מרים כאל אירוע פולקלורי. אך כאן, זהו ביטוי טבעי. בכל רחבי המזרח, למרים הבתולה יש מעמד גבוה ובולט. אם האלוהים היא גם אמו של כול מאמין, ועם מרים כול המאמינים מאוחדים דרך אמונתם המלאה. הם מוקירים לה כבוד, ומעניקים לה אהבה כמו לאמם: לזו הנותנת עידוד, נחמה, וליווי בכל רגע בחיי המשפחה. ולומר את האמת, זהו שיעור יפיפה בחיי האמונה.
MAB
חודש מאי, הביא בכל יום אחרי הצהרים קהל גדול של גברים, נשים ותף, מפעוטות ועד לבני נוער, אל דרשותיו של רועה קהילת המושיע הקדוש (סן סלבדור), הפרנציסקאני איברהים פאלטאס. ביניהם, נמנו נוצרים מזרמים אחרים בנצרות, אשר על פי מסורתם נהוג לכבד את מרים באופן שונה. ביום חג הביקור, הכנסייה הייתה קטנה מלהכיל את הקהל הרב שהתאסף במקום, וזאת בשל המסורת לערוך ביום האחרון של מאי תהלוכה ברחובות הרובע הנוצרי שבעיר העתיקה.
משלחת שהגיעה מרפובליקת סן-מרינו הצטרפה אל קהל המאמינים. בזמן שהתפללו ביחד עם הקהילה המקומית, העידו על הזדהותם ואחדותם עם נוצרי ארץ הקודש, אחדות אשר התממשה כפליים כאשר העניקו לכנסייה בנצרת תבליט ברונזה של הבתולה ובנה, ולקהילת ירושלים העניקו רפרודוקציה של התבליט בתמונה.
כבודו, מונסניור פואד טואל, בליווי האב פיירבטיסטה פיצאבאלה, קוסטוס ארץ הקודש, הנהיגו את התהלוכה אשר יצאה ממתחם מנזר המושיע הקדוש (סן סלבדור) הפרנציסקאני.
בראש התהלוכה שיצאה ממנזר המושיע הקדוש צעדו המאמינים, כשמאחריהם נשאה האיקונה של מרים המבורכת בידי מונסניור טואל. כמו כן, פסל של מרים המבורכת נישא על אפריון על ידי בנות כתה י’ מבית הספר לבנות ’ארץ הקודש’, כשהן מקבלות את עזרת חניכי הצופים מדי פעם. העצירה הראשונה הייתה בחצר בית הספר של האחים יוחנן-המטביל דה-סייל, ומשם המשיכו אל כנסייתה של הפטריארכיה הלטינית לפני ששבו אל חצר מנזר המושיע הקדוש. לאחר תפילת המגניפיקאט (מזמור הודיה של מרים מן הבשורה), סיים מונסיניור טואל את החגיגה עם ברכה עבור הקהל.
לאחר הברכה, העניקו המאמינים זה לזה פרחים מן המזבח של מרים הבתולה, ואיחלו חג שמח לכל הנוכחים.
צליינים מארצות המערב אשר צפו בתהלוכה לאורך המסלול בוודאי התייחסו אל ביטוי השמחה הזו בחגה של מרים כאל אירוע פולקלורי. אך כאן, זהו ביטוי טבעי. בכל רחבי המזרח, למרים הבתולה יש מעמד גבוה ובולט. אם האלוהים היא גם אמו של כול מאמין, ועם מרים כול המאמינים מאוחדים דרך אמונתם המלאה. הם מוקירים לה כבוד, ומעניקים לה אהבה כמו לאמם: לזו הנותנת עידוד, נחמה, וליווי בכל רגע בחיי המשפחה. ולומר את האמת, זהו שיעור יפיפה בחיי האמונה.
MAB