ברקע של קולות תיפוף עגומים, צלב שחור עבר בכנסייה של יעקב הקדוש שבבית חנינא. ביום שישי זה, ה-1 באוגוסט, הכנסייה היתה מלאה. יותר מ-500 איש, כולל צעירים רבים ומשפחות נענו להזמנה של הקהילה הלטינית של ירושלים "בואו להתפלל עבור השלום ועבור האחים והאחיות הנרדפים שלכם במזרח התיכון". מאחורי הצלב השחור של הקדושים המעונים, שתי יונים ושלט שעליו כתוב ליד דגלי סוריה והרשות הפלסטינית – "אנו מאוחדים והפצע שלנו אחד הוא".
גל של תפילות מתפשט בכל יום ויום במזרח התיכון ובעולם, מונסיניור שומאלי, מוקף באחים הפרנציסקאנים פיראס ו-האיטאם, ערך את סעודת האדון בעבור כוונה ספציפית זו. כאות לאחדות ולדאגה של הכנסייה כולה, הארכיבישוף ג'וזפה לזרוטו, שגריר הוותיקן, לקח חלק.
התפילה לוותה בדבקות וביופי של השירים של מקהלת האבירים של ירושלים. בדרשתו, הבישוף שומאלי סרב לעסוק בפוליטיקה – "באתי לדבר אודות הרחמים והשלום", ציין. כשברקע מהדהדות המילים של האפיפיור פרנסיס ביד ושם מחודש מאי בהקשר לסיפור המקראי אושות שני האחים, קין והבל ("איה אחיך, הבל? איה אחיך?"). הוא הזמין את הנאספים להרהר באסון של השנאה. באם האל רחום וחנון, ישוע המשיח ייראה לאותו אדם ויאמר לו כי הוא חייב להיות רחום. באם רוצה להיות בלתי מתפשר, לפני שאנו מתחילים את חטאינו ובסירוב לראות באחר כאח, אפילו אם רק לתקופה קצרה אויב שלנו. "אשרי הרחמנים כי הם יביעו רחמים", סיים הבישוף שומאלי. הרגישות של הרז ושל הסבל הינה הכרחית, אולם אין שלום ללא מחילה. היה זה המסר החזק שלו.
עם סיום האירוע כולו, האב הפרנציסקאני פיראס הזמין את המאמינים להוחדה, שזהו הסקרמנט הקדוש ששמר על המנזר של סאן דמייאן שבאסיזי בשנת 1241. קלייר הקדושה, חולה, קמה והתפללה וסיפרה לאל אודות התוקפים שבסופו של דבר נפלו כעיוורים וברחו. ליל השימורים מסתיים במילים אלו, אשר מזמינים את הנוכחים לתפילה מעמיקה ולאומץ. באתי לומר את הסימפטיה שלי בעבור אחי הנוצרים; איני יודעת אותם אולם אני יודעת המשמעות לאבד אותם במלחמה. "כשיש חוסר אונים, ישנה התפילה", אמר נאדר, מאמין מבית חנינא. מאוחר יותר, ראולה, מוקף בילדיו העיד ואמר "באתי הערב כדי לומר לילדיי שלהיות נוצרי משמעו להיות שייך למשפחה גדולה אחת, הרבה מעבר לקהילה ולמאמינים שבה וכי לא רק הפלסטינים סובלים". מסר מאת האפיפיור פרנסיס, לאחר בחירתו, המשיך להדהד – "בכמה מדינות נרצחים נוצרים משום שהם נושאים צלב או מחזיקים בברית החדשה, ולפני שמבקשים שלא לרצוח אותם, באם הם אנגליקנים, לותרנים, קתולים או אורתודוכסים, הדם [של הנרצחים] מעורבב. עבור הרוצחים, אנו כולנו נוצרים. זהו האקומוניזם של הדם" (דצמבר 2013).
האח הפרנציסקאני האיטם, עיראקי במקור, הרהר אודות האקומוניזם של הדם ואמר כי "ליבי פצוע ואף שבור לרסיסים. אולם איני חש לבד משום שאני מוקף בבני קהילתי הפלסטינים. ליל השימורים הזה אורגן ע"י הצעירים הפרנציסקאנים. ישנה דינאמיקה אמיתית לעבודת הלב ולתפילה שאפשר ותקבל תשובה."
א.ר.
גל של תפילות מתפשט בכל יום ויום במזרח התיכון ובעולם, מונסיניור שומאלי, מוקף באחים הפרנציסקאנים פיראס ו-האיטאם, ערך את סעודת האדון בעבור כוונה ספציפית זו. כאות לאחדות ולדאגה של הכנסייה כולה, הארכיבישוף ג'וזפה לזרוטו, שגריר הוותיקן, לקח חלק.
התפילה לוותה בדבקות וביופי של השירים של מקהלת האבירים של ירושלים. בדרשתו, הבישוף שומאלי סרב לעסוק בפוליטיקה – "באתי לדבר אודות הרחמים והשלום", ציין. כשברקע מהדהדות המילים של האפיפיור פרנסיס ביד ושם מחודש מאי בהקשר לסיפור המקראי אושות שני האחים, קין והבל ("איה אחיך, הבל? איה אחיך?"). הוא הזמין את הנאספים להרהר באסון של השנאה. באם האל רחום וחנון, ישוע המשיח ייראה לאותו אדם ויאמר לו כי הוא חייב להיות רחום. באם רוצה להיות בלתי מתפשר, לפני שאנו מתחילים את חטאינו ובסירוב לראות באחר כאח, אפילו אם רק לתקופה קצרה אויב שלנו. "אשרי הרחמנים כי הם יביעו רחמים", סיים הבישוף שומאלי. הרגישות של הרז ושל הסבל הינה הכרחית, אולם אין שלום ללא מחילה. היה זה המסר החזק שלו.
עם סיום האירוע כולו, האב הפרנציסקאני פיראס הזמין את המאמינים להוחדה, שזהו הסקרמנט הקדוש ששמר על המנזר של סאן דמייאן שבאסיזי בשנת 1241. קלייר הקדושה, חולה, קמה והתפללה וסיפרה לאל אודות התוקפים שבסופו של דבר נפלו כעיוורים וברחו. ליל השימורים מסתיים במילים אלו, אשר מזמינים את הנוכחים לתפילה מעמיקה ולאומץ. באתי לומר את הסימפטיה שלי בעבור אחי הנוצרים; איני יודעת אותם אולם אני יודעת המשמעות לאבד אותם במלחמה. "כשיש חוסר אונים, ישנה התפילה", אמר נאדר, מאמין מבית חנינא. מאוחר יותר, ראולה, מוקף בילדיו העיד ואמר "באתי הערב כדי לומר לילדיי שלהיות נוצרי משמעו להיות שייך למשפחה גדולה אחת, הרבה מעבר לקהילה ולמאמינים שבה וכי לא רק הפלסטינים סובלים". מסר מאת האפיפיור פרנסיס, לאחר בחירתו, המשיך להדהד – "בכמה מדינות נרצחים נוצרים משום שהם נושאים צלב או מחזיקים בברית החדשה, ולפני שמבקשים שלא לרצוח אותם, באם הם אנגליקנים, לותרנים, קתולים או אורתודוכסים, הדם [של הנרצחים] מעורבב. עבור הרוצחים, אנו כולנו נוצרים. זהו האקומוניזם של הדם" (דצמבר 2013).
האח הפרנציסקאני האיטם, עיראקי במקור, הרהר אודות האקומוניזם של הדם ואמר כי "ליבי פצוע ואף שבור לרסיסים. אולם איני חש לבד משום שאני מוקף בבני קהילתי הפלסטינים. ליל השימורים הזה אורגן ע"י הצעירים הפרנציסקאנים. ישנה דינאמיקה אמיתית לעבודת הלב ולתפילה שאפשר ותקבל תשובה."
א.ר.