ביום שבת, 11ה- באוקטובר 2008, נערך טקס הנדרים לנצח בכנסיית המושיע הקדוש (סאן סאלבטורה) עבור שבעה אחים במסדר הפרנציסקאני. הטקס התקיים בקוסטודיה של ארץ הקודש, והתנהל על ידי האח פיירבטיסטה פיצהבלה, הקוסטוד.
במהלך הדרשה, האח פיירבטיסטה פנה ואמר להם כי "אל תחששו למסור את חייכם לידיו של האלוהים. רוח הקודש הינה זו הקוראת לשירות בכנסייה לכל אחד ואחד מכם. בכוחה של רוח הקודש, יהיה עמכם הכוח לעזוב הכל וללכת בעקבות האדון (ראה - הבשורה עפ"י מתי, פרק 19, פסוק 27). זו הכרת התודה היחידה של האהבה אשר "וכל מי שעזב בתים או אחים ואחיות או אב ואם [או אישה] או בנים או שדות למען שמי – ייקבל פי מאה ויירש חיי עולם" (ראה - הבשורה עפ"י מתי, פרק 19, פסוק 29)"
עזבו את בתיכם – והם אכן עשו כן: ביניהם ישנם שני אחים איטלקים, אמריקני אחד, סורי אחד, מקסיקני אחד, ארגנטינאי אחד וכמו כן גם ערבי-ישראלי. עזבו את משפחתכם – והם אכן עשו כן. אף על פי כן, חלק מבני המשפחה יכלו לחבקם באהבה ולתמוך בחוגגים במהלך האירוע ולשמוח עימם. האחרים – הן אלו שאינם בחיים עוד והן אלו שעדיין חיים – שלא יכלו להצטרף אליהם, אכן נכחו בליבם של כל אחד ואחד מהאחים שנדרו את נדריהם לנצח.
.עבור כל אלו המקבלים פי מאה, שבעת האחים הפרנציסקאנים הצעירים לא היו מאוכזבים כלל ועיקר: הם זכו לטעימה מוקדמת של גן עדן והכנסייה היתה מלאה במשתתפים רבים. הכנסייה היתה מלאה בראש ובראשונה במספר גדול של אחים פרנציסקאנים, שהגיעו מכל רחבי הארץ, ואשר הבטיחו להצטרף לתפילותיהם של שבעת האחים הצעירים. הכנסייה היתה מלאה באחים ואחיות לאמונה מכל המדינות, במאמינים מן השורה ובאנשים דתיים, ועם כל המאפיינים של המציאות של ארץ הקודש, שבה הם ישרתו לתמיד. מציאות שבה לצד מאמינים ובני קהילה ערבים-פלסטינאים, התפללו חברים מעטים מהקהילה הקתולית דוברת העברית, כולל ישראלים-יהודים ואחרים. כל זאת כשלא כוללים את כל מי שצרף את תפילתו האישית לתפילת הטקס. יש לציין בייחוד את הנזירה האחות ג’נביב, שישבה בשורה הראשונה, ואשר הינה חברה בכירה במסדר הקלארות העניות של ירושלים; האחות ג’נביב חגגה ממש באותו בוקר את שבועת הנדרים לנצח שלה עצמה – שבעים שנה לנדריה.
"ראו, אחים, את הענווה של האל וכבדו נא זאת בלבבכם. היו ענווים, גם אתם,על מנת להיות מרוממים על ידי האל. אל תיקחו דבר עבור עצמכם, כך תזכו לקבל הכל במלואו מן האל; האל אשר נתן את עצמו לחלוטין עבורנו" (האיגרת למסדר הפרנציסקאני 28-29).
השמחה התארכה עבור האחים בטקס קבלת פנים עבור האורחים, שהתאפיין באווירת פסטיבל חגיגית ובמזנון פתוח באולם מרים הטהורה, שבסאן סלבטורה (המושיע הקדוש). שירי חג בערבית ובספרדית- מקסיקנית , קולות שונים וצחוק התערבבו זה בזה.
MAB
להלן רשימת האחים שנדרו לנצח
האח אוגוסטין גוארדהלופה פלאו
האח אלסנדרו קוניליו
האח באדי אליאס
האח קרלוס גבריאל מולינה
האח הארוטיאן סימוניאן
האח ג’ון סאבאג’
האח אוסקר מריו מארצו
במהלך הדרשה, האח פיירבטיסטה פנה ואמר להם כי "אל תחששו למסור את חייכם לידיו של האלוהים. רוח הקודש הינה זו הקוראת לשירות בכנסייה לכל אחד ואחד מכם. בכוחה של רוח הקודש, יהיה עמכם הכוח לעזוב הכל וללכת בעקבות האדון (ראה - הבשורה עפ"י מתי, פרק 19, פסוק 27). זו הכרת התודה היחידה של האהבה אשר "וכל מי שעזב בתים או אחים ואחיות או אב ואם [או אישה] או בנים או שדות למען שמי – ייקבל פי מאה ויירש חיי עולם" (ראה - הבשורה עפ"י מתי, פרק 19, פסוק 29)"
עזבו את בתיכם – והם אכן עשו כן: ביניהם ישנם שני אחים איטלקים, אמריקני אחד, סורי אחד, מקסיקני אחד, ארגנטינאי אחד וכמו כן גם ערבי-ישראלי. עזבו את משפחתכם – והם אכן עשו כן. אף על פי כן, חלק מבני המשפחה יכלו לחבקם באהבה ולתמוך בחוגגים במהלך האירוע ולשמוח עימם. האחרים – הן אלו שאינם בחיים עוד והן אלו שעדיין חיים – שלא יכלו להצטרף אליהם, אכן נכחו בליבם של כל אחד ואחד מהאחים שנדרו את נדריהם לנצח.
.עבור כל אלו המקבלים פי מאה, שבעת האחים הפרנציסקאנים הצעירים לא היו מאוכזבים כלל ועיקר: הם זכו לטעימה מוקדמת של גן עדן והכנסייה היתה מלאה במשתתפים רבים. הכנסייה היתה מלאה בראש ובראשונה במספר גדול של אחים פרנציסקאנים, שהגיעו מכל רחבי הארץ, ואשר הבטיחו להצטרף לתפילותיהם של שבעת האחים הצעירים. הכנסייה היתה מלאה באחים ואחיות לאמונה מכל המדינות, במאמינים מן השורה ובאנשים דתיים, ועם כל המאפיינים של המציאות של ארץ הקודש, שבה הם ישרתו לתמיד. מציאות שבה לצד מאמינים ובני קהילה ערבים-פלסטינאים, התפללו חברים מעטים מהקהילה הקתולית דוברת העברית, כולל ישראלים-יהודים ואחרים. כל זאת כשלא כוללים את כל מי שצרף את תפילתו האישית לתפילת הטקס. יש לציין בייחוד את הנזירה האחות ג’נביב, שישבה בשורה הראשונה, ואשר הינה חברה בכירה במסדר הקלארות העניות של ירושלים; האחות ג’נביב חגגה ממש באותו בוקר את שבועת הנדרים לנצח שלה עצמה – שבעים שנה לנדריה.
"ראו, אחים, את הענווה של האל וכבדו נא זאת בלבבכם. היו ענווים, גם אתם,על מנת להיות מרוממים על ידי האל. אל תיקחו דבר עבור עצמכם, כך תזכו לקבל הכל במלואו מן האל; האל אשר נתן את עצמו לחלוטין עבורנו" (האיגרת למסדר הפרנציסקאני 28-29).
השמחה התארכה עבור האחים בטקס קבלת פנים עבור האורחים, שהתאפיין באווירת פסטיבל חגיגית ובמזנון פתוח באולם מרים הטהורה, שבסאן סלבטורה (המושיע הקדוש). שירי חג בערבית ובספרדית- מקסיקנית , קולות שונים וצחוק התערבבו זה בזה.
MAB
להלן רשימת האחים שנדרו לנצח
האח אוגוסטין גוארדהלופה פלאו
האח אלסנדרו קוניליו
האח באדי אליאס
האח קרלוס גבריאל מולינה
האח הארוטיאן סימוניאן
האח ג’ון סאבאג’
האח אוסקר מריו מארצו