ב 24 לאפריל, ביום השנה ה 93 להשמדת העם הארמני [1], הקהילה הארמנית בירושלים התאספה בגני הסמינר לפני מצבה חדשה לזכר ה’גולגותא’ (מקום הגולגולת) של בני עמם.
עמודי אבן, ישרים כמו קברים, קודרים ומבליטים צלבים וסמלים. שמותיהם, אשר הוספו באותו היום, מציינים את המקומות העיקריים בהם קרו מעשי הטבח והגירוש. הם עומדים כעדות נצח.
באותו היום, באופן המוסיף לסמליות, נוצרים מזרחיים חגגו את יום חמישי הגדול, יום אשר הליטורגיה שלו מזכירה לנו שישוע נתן את בשרו ודמו כאוכל. כמו כן ישוע מסר את גופו על הצלב, כשהוא לוקח על עצמו את כל התוצאות של החטא הקדמון במשך ההיסטוריה האנושית כולה. "אני ממלא בבשרי את סבלות המשיח שיש עוד לסבול בעד גופו – הקהילה", אמר פאולוס (שאול) הקדוש (אגרת שאול אל הקולוסים, 24:1). השתתפות זו, בסבל שעל הצלב, הייתה הרז של ה’גולגותא’ הארמנית.
האוכלוסייה הארמנית מהווה חלק משמעותי ביחס למספר הנוצרים בירושלים. ברובע הנוצרי, ניטלו פוסטרים ומפות במרווחים קבועים על הקירות או הדלתות, כדי להראות לצליינים ולמבקרים את הנתיבים שדרכם גורשו, בכרונולוגיה של האירועים, עם תמצותים מעדויות בנות התקופה, וצילומים.
בני העם הארמני נתנו עדויות אפילו תוך נתינת חייהם, וכיום הם עדיין נאמנים לכך. יציבותם פה בירושלים מזכירה לנו את כוח החיים שלהם ולא משאירה אף אחד אדיש.
כפי שהסופר הארמני-אמריקאי וויליאם סארויין כתב:
- "לכו, הרסו את ארמניה, ראו אם תוכלו לעשות זאת.
- שילחו אותם אל המדבר ללא לחם ומים. שירפו את בתיהם וכנסיותיהם.
- אז, ראו אם הם לא יצחקו, ישירו ויתפללו שוב.
- מכיוון, שכששניים מהם נפגשים אי שם בעולם, ראו אם הם לא ייצרו ארמניה חדשה".
צלייני ארץ הקודש, אל תהססו לגלות את מעט הארמניה הנמצאת בארץ הקודש!
A. de G.
[1] ה 24 באפריל הוא היום שנבחר להנצחת השמדת הארמנים אשר בוצעה לפני 93 שנים. זהו למעשה, התאריך בשנת 1915 כאשר 300 ארמנים ידועי שם, דמויות ציבוריות ומנהיגים, נעצרו, גורשו ונרצחו באמתלה של "קנוניה ארמנית". הם הואשמו בשיתוף פעולה עם האויב הרוסי בזמן מלחמת העולם הראשונה, והתירו את הרסן להשמדת העם הראשונה במאה ה 20, זו שבעוכריה הוטבע המושג "פשע כנגד האנושות". מה שבא בעקבות זאת מתחיל להיות ידוע: גירוש, עינויים, רצח המוני, התאסלמות בכפייה, ומחיר דמים של כמיליון קורבנות.
עמודי אבן, ישרים כמו קברים, קודרים ומבליטים צלבים וסמלים. שמותיהם, אשר הוספו באותו היום, מציינים את המקומות העיקריים בהם קרו מעשי הטבח והגירוש. הם עומדים כעדות נצח.
באותו היום, באופן המוסיף לסמליות, נוצרים מזרחיים חגגו את יום חמישי הגדול, יום אשר הליטורגיה שלו מזכירה לנו שישוע נתן את בשרו ודמו כאוכל. כמו כן ישוע מסר את גופו על הצלב, כשהוא לוקח על עצמו את כל התוצאות של החטא הקדמון במשך ההיסטוריה האנושית כולה. "אני ממלא בבשרי את סבלות המשיח שיש עוד לסבול בעד גופו – הקהילה", אמר פאולוס (שאול) הקדוש (אגרת שאול אל הקולוסים, 24:1). השתתפות זו, בסבל שעל הצלב, הייתה הרז של ה’גולגותא’ הארמנית.
האוכלוסייה הארמנית מהווה חלק משמעותי ביחס למספר הנוצרים בירושלים. ברובע הנוצרי, ניטלו פוסטרים ומפות במרווחים קבועים על הקירות או הדלתות, כדי להראות לצליינים ולמבקרים את הנתיבים שדרכם גורשו, בכרונולוגיה של האירועים, עם תמצותים מעדויות בנות התקופה, וצילומים.
בני העם הארמני נתנו עדויות אפילו תוך נתינת חייהם, וכיום הם עדיין נאמנים לכך. יציבותם פה בירושלים מזכירה לנו את כוח החיים שלהם ולא משאירה אף אחד אדיש.
כפי שהסופר הארמני-אמריקאי וויליאם סארויין כתב:
- "לכו, הרסו את ארמניה, ראו אם תוכלו לעשות זאת.
- שילחו אותם אל המדבר ללא לחם ומים. שירפו את בתיהם וכנסיותיהם.
- אז, ראו אם הם לא יצחקו, ישירו ויתפללו שוב.
- מכיוון, שכששניים מהם נפגשים אי שם בעולם, ראו אם הם לא ייצרו ארמניה חדשה".
צלייני ארץ הקודש, אל תהססו לגלות את מעט הארמניה הנמצאת בארץ הקודש!
A. de G.
[1] ה 24 באפריל הוא היום שנבחר להנצחת השמדת הארמנים אשר בוצעה לפני 93 שנים. זהו למעשה, התאריך בשנת 1915 כאשר 300 ארמנים ידועי שם, דמויות ציבוריות ומנהיגים, נעצרו, גורשו ונרצחו באמתלה של "קנוניה ארמנית". הם הואשמו בשיתוף פעולה עם האויב הרוסי בזמן מלחמת העולם הראשונה, והתירו את הרסן להשמדת העם הראשונה במאה ה 20, זו שבעוכריה הוטבע המושג "פשע כנגד האנושות". מה שבא בעקבות זאת מתחיל להיות ידוע: גירוש, עינויים, רצח המוני, התאסלמות בכפייה, ומחיר דמים של כמיליון קורבנות.