"ללא ספק שורר בלבול רב בכנסיית הקבר ביום חמישי הקדוש כשכל הנוצרים חוגגים את הפסחא באותו היום!" "לא, עוד תראה; למעשה הכל מעט רגוע יותר ביום זה, לפחות בפנים."
כדי לזכות במושב, חלק מהמאמינים הגיעו יותר משעה לפני תחילתה המתוכננת של מיסת הסעודה האחרונה.
עם הגעתם לחצר הקדמית, הם הבחינו כי הוקמה במקום במה. כאן היוונים האורתודוקסים יערכו את הליטורגיה השמימית, במהלכה כבוד הפטריארך תיאופילוס ה- 3 ירחץ את רגליהם של חלק מהמאמינים, מחווה לא רגילה בכנסייה האורתודוקסית, מלבד בירושלים. מספר יוונים אורתודוקסים הגיעו כבר למקומם, חלק נדחקו אל החצר הקדמית, חלק נאחזו בפיגומי מגדל הפעמונים, אחרים בקצות גג הפטריארכאט, שמשקיף על החצר.
דרך גישה לדלת נשארה פתוחה באמצע הקהל עבור המאמינים האחרים המבקשים להיכנס. מרביתם קתולים לטיניים, אך חברי זרמים אחרים מנצלים גם הם אותה כדי להיכנס לבזיליקה, לנוע במהלך המיסה, ולהתפלל בכמה מאזוריה. בו בזמן הארמנים ערכו את המיסה האפיפיורית שלהם בקתדרלת סיינט ג’יימס, בזמן שהקופטים ערכו את שלהם במנז סיינט מארק.
כבוד הפטריארך מיכאל סבה היה העורך הראשי של המיסה הלטינית, במזבח שהוקם במיוחד בכניסת האדיקולה של הקבר הקדוש. במזבח הצטרפו אליו 150 עורכים.
הבזיליקה שקטה באופן מפתיע, עד כדי כך שאפילו ציוץ הציפורים שמצאו מקלט בתוכה יכול להישמע. כולם יכולים לשמוע את קריאת הבשורה [1]. אפילו קולו של כבוד הפטריארך יכול להישמע במהלך הדרשה, שהייתה הזמנה לאהוב את אלו אליהם נשלחנו.
כאות לאהבה זו, הפטריארך חזר על מחוותו של ישוע בכך שרחץ את רגליהם של שישה נזירים פרנציסקנים ושישה תלמידי סמינר בעזרת מקהלת הקוסטודיה של ארץ הקודש, שיחד עם הנזירים, הפיחה רוח חיים בחגיגה.
אז, עבור הבישופים וכוהני הדת שנכחו, הגיע הזמן לחדש את הבטחת הכהונה שלהם, ולאחריה ברכת השמנים הקדושים: שמן עבור החולים, הטירונים, שמן הקודש. עבור האחרון, הפטריארך הוסיף בושם, ומשום ששמן זה מסמל את רוח הקודש, הוא נשף מאל המיכל שלוש פעמים.
המאמינים לא היו יכולים לראות נקודות שיא שונות אלו של הליטורגיה, אך הודות לנזירים הפרנציסקנים, הם הצליחו לעקוב אחר ההליכים בשש שפות שונות בספרון שהיה זמין עבורם. המיסה המשיכה עם הליטורגיה האוכריסטית עצמה. הטקס נמשך כמעט שלוש שעות.
עם סיום הטקס היווני אורתודוקסי, רבים מהמאמינים האורתודוקסים נכנסו אל הכנסייה כדי להמשיך בתפילתם. אז, לאחר ההוחדה, תהלוכת הסקרמנט המבורך סביב הקבר החלה, והעניינים הפכו למעט מסובכים יותר, ואז אף מעט יותר כשהיה צורך להקיף את אבן המשיחה. אך הכל נסתיים בהצלחה. בכל מקרה, ברגע זה דלתות הבזיליקה נסגרות.
חלק מהמאמינים החליטו להישאר. אחרים פילסו דרכם כדי לעזוב לפני שהדלתות נסגרות עבור רוב אחר הצהריים.
הנזירים הפרנציסקנים נכנסו לאכול. במהלך היום כהני דת מפרוכיית מחוז הבישוף הגיעו לסקריסטיה כדי לאסוף את השמנים הקדושים שידרשו עבור הטבלת ליל הפסחא, לעברה אנו ממשיכים להתקדם.