הכנסייה בסאן סלבאטורה [המושיע הקדוש] נמלאה ביום שלישי, 25 לנובמבר, לסעודת האדון [מיסה בלעז] לרגל שלושים הימים מאז פטירתו של האח מיקלה פיצירילו. היה זה טקס הזיכרון הראשון הרשמי בירושלים, שבעקבותיו נערכו טקסים הן באיטליה והן בירדן.
הקוסטוס של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, בנוכחות מונסיניור אנטוניו פרנקו, שגריר האפיפיור, לווה ע"י כמאה כוהני דת. המתקהלים כללו נוצרים, יהודים ומוסלמים; אחים ואחיות ומאמינים מן השורה; אזרחים זרים ממדינות מגוונות; פלסטינאים וישראלים; מלומדים מכובדים וחברים מן המניין. בדרשה, האב קלאודיו בוטיני, דיקאן המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, ציין שלמרות שנאמר כי האב פיצירילו היה בעל אופי פולמוסי, כאן הצליח ליצור תמימות דעים סביבו.
לאחר ההוקרה לאב פיצירילו כאינטלקטואל בעל שיעור קומה, דבר אשר הדהד בתקשורת הבינלאומית, הדרשה השיבה לחיים את דמותו של "האח הפרנציסקאני", "האיש של היום יום";בתוספת של עדות לחיים דתיים בעלי השלכה חינוכית.
עבור אלו המבינים את השפה האיטלקית, היו אלו רגעים מרגשים. האירוע חשף את הרוח של האמונה שבה האב פיצירילו חי את השבועות האחרונים לחייו. (הערת המערכת: הדרשה מתורגמת כאן לכל השפות שבאתר). עבור דוברי השפות האחרות, חולק עלון מקוצר באנגלית ובערבית המתאר את חייו של חיי האב פיצירילו לאחר סיום סעודת האדון [מיסה בלעז] בדרך אל האולם שבו הוקרן הסרט.
באולם ההקרנה, מספר רב של אנשים נשארו לאחר הבעת התנחומים על מנת לצפות באב מיקלה פיצירילו בעבודתו, זאת תודות לסרט "אריחים של שלום" מאת לוקה ארכיבוגי. הסרט מוקדש לעבודת השיקום של הפסיפס ולאופן שבו רצה האב פיצירילו להיות גורם של שלום במזרח התיכון; מזרח תיכון נטול גבולות. סרט דוקומנטרי נהדר, שזכה לקבל את הפרס השלישי של פסטיבל סרטי הארכיאולוגיה הבינלאומי.
הכל היה בסרט: הקול שלו, פניו, ידיו המיובלות, התשוקה שלו לאמנות הפסיפס ותוצאת עבודתו – שחזור פסיפסים שגילו את הדרם ממצרים ועד סוריה, דרך ירדן, ישראל והרשות הפלסטינאית.
קשה היה לומר האם הקהל הוקסם יותר מעבודתו או מדמותו החינוכית החדשה של האב מיקלה פיצירילו.
בעוזבנו בצער רב דרכינו נפרדות, לא נותר לעשות דבר למעט לצטט את דבריו של האב בוטיני "חייו היו מלאי משמעות והוא חי את חייו במלואם. […] אנו יכולים אפילו לומר עבורו את המילים של ישוע הגוסס על הצלב באופן התקף בהתייחס למיקלה "תם ונשלם"; אף על פי הרושם של אי השלמת מיזמים רבים שהחלו ועבור אלו שיפתחו בעתיד. חסרונו לא ייעלם אלא לריפיון ידינו תמצא נחמה וצעדינו ימצאו עוצמה חדשה במחשבה ובתקווה ששוב נפגש יום אחד במלכות האל. ולכך אנו מקווים – מי ייתן והאל יעניק זאת לנו. אמן, הללויה!"
MAB
הקוסטוס של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, בנוכחות מונסיניור אנטוניו פרנקו, שגריר האפיפיור, לווה ע"י כמאה כוהני דת. המתקהלים כללו נוצרים, יהודים ומוסלמים; אחים ואחיות ומאמינים מן השורה; אזרחים זרים ממדינות מגוונות; פלסטינאים וישראלים; מלומדים מכובדים וחברים מן המניין. בדרשה, האב קלאודיו בוטיני, דיקאן המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, ציין שלמרות שנאמר כי האב פיצירילו היה בעל אופי פולמוסי, כאן הצליח ליצור תמימות דעים סביבו.
לאחר ההוקרה לאב פיצירילו כאינטלקטואל בעל שיעור קומה, דבר אשר הדהד בתקשורת הבינלאומית, הדרשה השיבה לחיים את דמותו של "האח הפרנציסקאני", "האיש של היום יום";בתוספת של עדות לחיים דתיים בעלי השלכה חינוכית.
עבור אלו המבינים את השפה האיטלקית, היו אלו רגעים מרגשים. האירוע חשף את הרוח של האמונה שבה האב פיצירילו חי את השבועות האחרונים לחייו. (הערת המערכת: הדרשה מתורגמת כאן לכל השפות שבאתר). עבור דוברי השפות האחרות, חולק עלון מקוצר באנגלית ובערבית המתאר את חייו של חיי האב פיצירילו לאחר סיום סעודת האדון [מיסה בלעז] בדרך אל האולם שבו הוקרן הסרט.
באולם ההקרנה, מספר רב של אנשים נשארו לאחר הבעת התנחומים על מנת לצפות באב מיקלה פיצירילו בעבודתו, זאת תודות לסרט "אריחים של שלום" מאת לוקה ארכיבוגי. הסרט מוקדש לעבודת השיקום של הפסיפס ולאופן שבו רצה האב פיצירילו להיות גורם של שלום במזרח התיכון; מזרח תיכון נטול גבולות. סרט דוקומנטרי נהדר, שזכה לקבל את הפרס השלישי של פסטיבל סרטי הארכיאולוגיה הבינלאומי.
הכל היה בסרט: הקול שלו, פניו, ידיו המיובלות, התשוקה שלו לאמנות הפסיפס ותוצאת עבודתו – שחזור פסיפסים שגילו את הדרם ממצרים ועד סוריה, דרך ירדן, ישראל והרשות הפלסטינאית.
קשה היה לומר האם הקהל הוקסם יותר מעבודתו או מדמותו החינוכית החדשה של האב מיקלה פיצירילו.
בעוזבנו בצער רב דרכינו נפרדות, לא נותר לעשות דבר למעט לצטט את דבריו של האב בוטיני "חייו היו מלאי משמעות והוא חי את חייו במלואם. […] אנו יכולים אפילו לומר עבורו את המילים של ישוע הגוסס על הצלב באופן התקף בהתייחס למיקלה "תם ונשלם"; אף על פי הרושם של אי השלמת מיזמים רבים שהחלו ועבור אלו שיפתחו בעתיד. חסרונו לא ייעלם אלא לריפיון ידינו תמצא נחמה וצעדינו ימצאו עוצמה חדשה במחשבה ובתקווה ששוב נפגש יום אחד במלכות האל. ולכך אנו מקווים – מי ייתן והאל יעניק זאת לנו. אמן, הללויה!"
MAB