"מיקלה פיצירילו: ארכיאולוג פרנציסקאני בין המדע ובין ההשגחה העליונה" הינו כותר של ספר בעריכת האב הפרנציסקאני קלאודיו בוטיני והאב הפרנציסקאני מאסימו לוקה מהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא שבירושלים, ואשר פורסם לאחרונה בהוצאה לאור של ארץ הקודש שבמילאנו והוצג באוניברסיטה האפיפיורית אנטוניאנה שברומא.
עבור האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, הארכיאולוגיה הינה מהווה קריאה שנייה לשירות הכנסייה. אזכור שמו של מיקלה פיצירילו כיום נקשר לתגליות ארכיאולוגיות שבהר נבו, הר הממוקם בירדן, ושממנו צפה משה על הארץ מובטחת, ואשר כיום [הארץ המובטחת] הינה כמעט יעד חובה לעלייה לרגל ולביקורים תרבותיים בה.
כל תחומי המחקר והעניין שלו מופיעים ורשומים בכרך זה, אשר הינו הספר הראשון המקיף אודות היבטים רבים מספור של חייו ופועלו של האב מיקלה פיצירילו, שנפטר לפני כשנתיים. חלק ניכר מהספר מוקדש לעדויות ולדיווחים של חברים אשר יחד עם הפרופיל הביוגראפי והקדמה מאת חברו ותומכו האב אנטוניו קנסטרי, מסייע להבנות את אישיותו של האח הפרנציסקאני. דברי שבח של ארכיאולוגים (קולגות למקצוע) יאספו בכרך של שונות אשר המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא מכין לכבודו של הפרופסור שלה שנפטר.
הפעילות הארכיאולוגית וכתביו של האב פיצירילו הינם מובנים באמצעות ביבליוגרפיה מפורטת הנחלקת לפי נושאים, מתייחסת למקומות ולתחומי מחקר. כשמתייחסים למקורות הביבליוגראפיים כנקודת ההתחלה, העורכים הרכיבו מחדש את הכרונולוגיות אשר מתארת את עבודתו של האב פיצירילו בהתאם לפעילותו הארכיאולוגית (חפירות ארכיאולוגיות ושחזור), פרויקטים, עבודתו במוזיאון של מנזר ההצלפה (שהיה מנהלו) ובהשתתפות בכנסים תרבותיים ופרסומם.
בספר ישנם גם תמונות רבות, בשחור-לבן ובצבע, אשר מראות את האח הפרנציסקאני הן בפעילותו המקצועית בחברת חברים ואישים מהעולם הפוליטי ומהאזור (למשל: ראש ממשלת איטליה לשעבר קיאמפי, מלך ירדן, האפיפיור יוחנן פאולוס השני, טוני בלייר ואחרים).
להלן קטע מהראיונות עם האב קלאודיו בוטיני, הדיקן של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא שבירושלים ועורך הספר "מיקלה פיצירילו, ארכיאולוג פרנציסקאני בין המדע ובין ההשגחה העליונה", יחד עם האב מאסימו לוקה.
שאלה: מה הר נבו ייצג עבור האב פיצירילו? ועד כמה חשובה היתה תרומתו המדעית?
תשובה: "עבור האב פיצירילו, הר נבו סימן את תחילת עבודתו כארכיאולוג: כשהיה צעיר מאד, נמסרה בידיו עבודה על פסיפסים בגבעה סמוכה ליד הזכרון של משה, היכן שהיה מרכז כל הפעילות שלו. ניתן לומר כי הר נבו היה ההישג העיקרי בעבודתו, תודות למה שהקוסטודיה ממשיכה כעת עם ההבניה מחדש של גג ליד הזיכרון למשה. על הר נבו, האב פיצירילו לא רק שעבד על החורבות העתיקות מאד היכן שהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא והקוסטודיה של ארץ הקודש החלו לעבוד עליהם בשנת 1932.33, אולם הפך אותם לבסיס היכן שהאב פיצירילו והאסיסטנטים שלו עבדו על החפירות הארכיאולוגיות, כאשר החשוב ביותר מביניהם היה בוודאי החפירה הארכיאולוגית באום אל-רשש."
שאלה: מה תוכל לומר לנו על אישיותו של האב פיצירלו ביחס לעבודה ולמערכת היחסים החברתית שלו?
תשובה: "האב מיקלה אופיין בכך שלא סגר את עצמו בעולם של המחקר, אלא טווה רשת עבודה של קשרים עם אנשים שגילו עניין בעבודתו מנקודת מבט מדעית, דהיינו – ארכיאולוגים, מומחי פסיפס, היסטוריונים של המזרח התיכון, אולם גם עם אנשים שהתעניינו בהפצת וקידום התרבות. חבריו כללו עיתונאים, סופרים, פוליטיקאים, אנשים המעוניינים בקידום חפירות ארכיאולוגיות ובפרסומם. היו לו חברים בקרב הפלסטינאים ובקרב הישראלים, הסורים והלבנונים: הוא טווה מערכות יחסים."
שאלה: מה היתה המטרה שלך בפרסום ספר זה?
תשובה: "פרנקו סקליה, אשר היה חבר טוב וגדול של פיצירילו, הגדיר ספר זה כ"ספר של אהבה", כלומר – נכתב עם אהבה ע"י כל מי שחיבבו את האב פיצירילו, אשר היה מוערך ואשר יצא להם לעבוד עימו. זהו ספר שחבריו של האב פיצירילו, החל ממונסיניור של אזור טוסקנה (מונסיניור קטולוני) והאב אנטוניו קנסטרי רצו, וספר זה נכתב לא רק ע"י חברי המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, אלא ע"י טווח רחב של אנשים, חלקם מפורסמים – ואנו גם כללנו מסרים מרשויות דתיות ופוליטיות - והן ע"י חברים פשוטים והעוזרים של האב מיקלה. זהו ספר של לזכור אותו כאדם, כאישיות, כפרנציסקאני וכארכיאולוג, אשר התמזל מזלו לנוע בין המדע, אשר אותו רכש במהלך לימודיו, ובין ההשגחה העליונה, שמיקמה אותו בנסיבות ברות מזל בהקשר לתגליות ארכיאולוגיות, עבור רשת ענפה זו של חברים אשר עבדו עימו ועבור דברים אשר נכתבו בספר זה הכוונה הינה שהאב פיצירילו ייזכר לתקופת זמן ארוכה."
האב הפרנציסקאני ריקרדו צריאני
עבור האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, הארכיאולוגיה הינה מהווה קריאה שנייה לשירות הכנסייה. אזכור שמו של מיקלה פיצירילו כיום נקשר לתגליות ארכיאולוגיות שבהר נבו, הר הממוקם בירדן, ושממנו צפה משה על הארץ מובטחת, ואשר כיום [הארץ המובטחת] הינה כמעט יעד חובה לעלייה לרגל ולביקורים תרבותיים בה.
כל תחומי המחקר והעניין שלו מופיעים ורשומים בכרך זה, אשר הינו הספר הראשון המקיף אודות היבטים רבים מספור של חייו ופועלו של האב מיקלה פיצירילו, שנפטר לפני כשנתיים. חלק ניכר מהספר מוקדש לעדויות ולדיווחים של חברים אשר יחד עם הפרופיל הביוגראפי והקדמה מאת חברו ותומכו האב אנטוניו קנסטרי, מסייע להבנות את אישיותו של האח הפרנציסקאני. דברי שבח של ארכיאולוגים (קולגות למקצוע) יאספו בכרך של שונות אשר המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא מכין לכבודו של הפרופסור שלה שנפטר.
הפעילות הארכיאולוגית וכתביו של האב פיצירילו הינם מובנים באמצעות ביבליוגרפיה מפורטת הנחלקת לפי נושאים, מתייחסת למקומות ולתחומי מחקר. כשמתייחסים למקורות הביבליוגראפיים כנקודת ההתחלה, העורכים הרכיבו מחדש את הכרונולוגיות אשר מתארת את עבודתו של האב פיצירילו בהתאם לפעילותו הארכיאולוגית (חפירות ארכיאולוגיות ושחזור), פרויקטים, עבודתו במוזיאון של מנזר ההצלפה (שהיה מנהלו) ובהשתתפות בכנסים תרבותיים ופרסומם.
בספר ישנם גם תמונות רבות, בשחור-לבן ובצבע, אשר מראות את האח הפרנציסקאני הן בפעילותו המקצועית בחברת חברים ואישים מהעולם הפוליטי ומהאזור (למשל: ראש ממשלת איטליה לשעבר קיאמפי, מלך ירדן, האפיפיור יוחנן פאולוס השני, טוני בלייר ואחרים).
להלן קטע מהראיונות עם האב קלאודיו בוטיני, הדיקן של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא שבירושלים ועורך הספר "מיקלה פיצירילו, ארכיאולוג פרנציסקאני בין המדע ובין ההשגחה העליונה", יחד עם האב מאסימו לוקה.
שאלה: מה הר נבו ייצג עבור האב פיצירילו? ועד כמה חשובה היתה תרומתו המדעית?
תשובה: "עבור האב פיצירילו, הר נבו סימן את תחילת עבודתו כארכיאולוג: כשהיה צעיר מאד, נמסרה בידיו עבודה על פסיפסים בגבעה סמוכה ליד הזכרון של משה, היכן שהיה מרכז כל הפעילות שלו. ניתן לומר כי הר נבו היה ההישג העיקרי בעבודתו, תודות למה שהקוסטודיה ממשיכה כעת עם ההבניה מחדש של גג ליד הזיכרון למשה. על הר נבו, האב פיצירילו לא רק שעבד על החורבות העתיקות מאד היכן שהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא והקוסטודיה של ארץ הקודש החלו לעבוד עליהם בשנת 1932.33, אולם הפך אותם לבסיס היכן שהאב פיצירילו והאסיסטנטים שלו עבדו על החפירות הארכיאולוגיות, כאשר החשוב ביותר מביניהם היה בוודאי החפירה הארכיאולוגית באום אל-רשש."
שאלה: מה תוכל לומר לנו על אישיותו של האב פיצירלו ביחס לעבודה ולמערכת היחסים החברתית שלו?
תשובה: "האב מיקלה אופיין בכך שלא סגר את עצמו בעולם של המחקר, אלא טווה רשת עבודה של קשרים עם אנשים שגילו עניין בעבודתו מנקודת מבט מדעית, דהיינו – ארכיאולוגים, מומחי פסיפס, היסטוריונים של המזרח התיכון, אולם גם עם אנשים שהתעניינו בהפצת וקידום התרבות. חבריו כללו עיתונאים, סופרים, פוליטיקאים, אנשים המעוניינים בקידום חפירות ארכיאולוגיות ובפרסומם. היו לו חברים בקרב הפלסטינאים ובקרב הישראלים, הסורים והלבנונים: הוא טווה מערכות יחסים."
שאלה: מה היתה המטרה שלך בפרסום ספר זה?
תשובה: "פרנקו סקליה, אשר היה חבר טוב וגדול של פיצירילו, הגדיר ספר זה כ"ספר של אהבה", כלומר – נכתב עם אהבה ע"י כל מי שחיבבו את האב פיצירילו, אשר היה מוערך ואשר יצא להם לעבוד עימו. זהו ספר שחבריו של האב פיצירילו, החל ממונסיניור של אזור טוסקנה (מונסיניור קטולוני) והאב אנטוניו קנסטרי רצו, וספר זה נכתב לא רק ע"י חברי המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, אלא ע"י טווח רחב של אנשים, חלקם מפורסמים – ואנו גם כללנו מסרים מרשויות דתיות ופוליטיות - והן ע"י חברים פשוטים והעוזרים של האב מיקלה. זהו ספר של לזכור אותו כאדם, כאישיות, כפרנציסקאני וכארכיאולוג, אשר התמזל מזלו לנוע בין המדע, אשר אותו רכש במהלך לימודיו, ובין ההשגחה העליונה, שמיקמה אותו בנסיבות ברות מזל בהקשר לתגליות ארכיאולוגיות, עבור רשת ענפה זו של חברים אשר עבדו עימו ועבור דברים אשר נכתבו בספר זה הכוונה הינה שהאב פיצירילו ייזכר לתקופת זמן ארוכה."
האב הפרנציסקאני ריקרדו צריאני