השלב הראשון של הפורמציה עבור האח הפרנציסקאני של ארץ הקודש עוברת דרך המנזר של מונטה פלקו, כפר איטלקי קטן בפרובינציה של פרוגיה. כל מי שרוצה להיות אח פרנציסקאני בשירות ארץ הקדוש שוהה שם שנה שלמה במנזר שרחוק רק באי אלו מיילים מ-אסיזי, לפני שנכנס לתקופת החניכות, שאותה עוברים במנזר של לה וורנה. במונטה פלקו, האחים הפרנציסקאנים עובדים בשיפור האיטלקית שלהם וממשיכים בפורמציה האנושית והפרנציסקאנית שלהם לעומק. לאחר שנה שם באחד הבתים של ה"אספיראנטאדו", הצעירים בפורמציה נכנסים למצב חדש לחלוטין.
"שני הבתים עבור ההשראה של האחים של הקוסטודיה הינם בית לחם, ברשות הפלסטינית וב-הריסה, שבלבנון. האחים מהמזרח התיכון שאינם יכולים ללכת לבית לחם מסיבה של ויזה, מבלים את התקופה של קבלת הפנים ב-הריסה. שתי הקבוצות נפגשות בפעם הראשונה במונטה פלקו". האח הפרנציסקאני פביו אינציו בורחס, האח הממונה על המנזר מסביר לנו אודות החיים במונטה פלקו. "בשלב זה, ישנו מיקוד רב על ההבט של הפורמציה האנושית. עבור הגברים הצעירים שבאים מכל העולם, לחיות באותו בית עם הבדלי תרבות כה גדולים שכאלו אינם קלים. הם מביאים את ההקשרים השונים שלהם ואת החינוך השונה במשפחותיהם". לכן הדמות של המורה הינה חשובה בפורמציה שלהם ואשר מלווה אותם לאורך כל הדרך, כדמות של פסיכולוג שמגיע מרומא ומלווה אותם בדרכם המקבילה.
"כאן, ישנם ארבעה אחים פרנציסקאנים ותשעה חניכים ורק המורה [מאסטר] של התלמידים הינו איטלקי, האח אנטונינו מילאצו", ממשיך האח פביו. "הייתי שם משך שנה וחצי ולפני כן הייתי בארץ הקודש. כבית של פורמציה,החיים שניהלנו כאן אינם שונים מאד מאלו שבארץ הקודש: יש לנו מטלות ועבודות שצריך לעשות, מסיק זיתים ועבודה על הפורמציה. המנזר שלנו הינו גם מעין מיני-מקום קדוש משום שאנו חיים היכן שהקדוש בר המזל [פרנסיס מאסיזי] חי. הרבה עולי רגל גם הגיעו לכאן לפני מגיפת הקורונה ובימי ראשון הכנסייה היתה מלאה תמיד."
בתקופת המגיפה החיים בתוך המנזר לא השתנו, אולם ישנן מספר הבדלים: "נהגנו להתפלל יותר בזמנים של סגר. מה שהיה חסר היה הקשר עם אנשי הקהילה וזה הביא אותנו לידי עייפות, אולם הבנו טוב יותר את החיים הרוחניים שלנו של תפילה.", ממשיך ואומר האח הממונה האחראי. למרות כל הקשיים של תקופה זו, השירות הרגיל בקפלה של הנזירות הקלריסיות ושל האחיות האגוסטיניות ממשיך. האחים הפרנציסקאנים גם אחראים על הכנסייה של סאן לורנצו, קהילה קטנה, כמו כן הם גם תומכים בקהילה של סאן ברתלומיאו שבמרכז מונטה פלקו.
"עבור הצעירים שמגיעים ל-מונטה פלקו הכל חדש: ארץ חדשה, שפה חדשה", מסביר האח פביו. "כאן אנו לא במקומות הקדושים, אלא אנו נמצאים בלב, בערש של הפרנציסקניזם, בארץ הקודש של הפרנציסקאניזם. ממקום זה פרנסיס הקדוש יצא לארץ הקודש. כך אם לא נמשכים לרוחניות במקום זה, לא נוכל לשרת בארץ הקודש." "לכן בשנה זו, לסטודנטים מתוכננים מספר ביקורים למקומות פרנציסקאניים ולימודים אודות
הפרנציסקאניזם עם מומחים ומרצים. רבים מהם לומדים על המקומות הפרנציסקאניים מהאינטרנט, חלמו להיות כאן זמן רב ולכן זהו זמן קסום של תגלית עבורם.
"ערכתי את הפורמציה בברזיל ובאתי לארץ הקודש לשרת", מספר לנו האח פביו. "מאז שהייתי סטודנט היה בי רצון עז להיות מיסיונר, אולם לא ידעתי היכן עדיין. חשבתי על אפריקה, לא ידעתי על ארץ הקודש. אולם יום אחד הגעתי לארץ הקודש עם מסע לעלייה לרגל עם הקהילה של בברזיל. במסע עלייה לרגל זה תמיד שאלתי את עצמי את אותה השאלה: מדוע לא כאן? כך, לאחר משבר עמוק, הם נתנו לי את הרשות ללכת ולשרת בארץ הקודש."
המנזר של מונטה פלקו תמיד נמצא בקשר קבוע עם ירושלים ולוקח חלק פעיל בחיי הקוסטודיה באמצעות מפגש און-ליין עם האחראים הממונים, חולקים בתפילות ומשתתפים בכל החיים של הבתים שבארץ הקודש.
"כאן אנו חיים בכריזמה של חיים פרנציסקאנים אינטנסיביים: עובדים במו ידינו, אוכלים את הפרי של היזע שלנו, חיים חיים פשוטים", מסיים ואומר האח פביו. "אין לנו שום דבר מיוחד, למעט חיים פשוטים, לחיות את הבשורה. חיים פשוטים אלו מספיקים עבורי".
ביאטריס גוארארה
