ביום שלישי, ה-11 באוגוסט, האחיות העניות של קלרה הקדושה שבירושלים, מלוות באחים הפרנציסקאנים שלהם, מונסיניור שומאלי (הבישוף, המסייע של ירושלים), שייצג את הפטריארכיה הלטינית. הארכיבישוף המלכיתי, מונסיניור יוסף ז'ול זראעי, נכח גם כן, וכך גם חברים רבים מהקהילה, על מנת להשתתף בשמחה של הנזירות. קלרה נתנה הכל בחיי היום יום על מנת שיהיה הרהור ואחווה ונתינה לאל. הדוגמא שלה ממשיכה להעניק השראה לנזירות, כמו גם לפרנציסקאנים, מכיוון ששני קדושים אלו ייסדו יחד את שני המנזרים. בדרשה הוזכר כיצד קלרה עזבה את ביתה, משפחה ואת הרקע המוכר שלה ואת כל חיי הנוחות שלה לטובת חיי עוני ודבקות באהבה לישוע המשיח ובעבור הסובלים. מונסיניור שומאלי גם הודה לנזירות על חייהן הנטועים באמונה. בהקשר של נוכחות של פונדמנטליזם דתי שהדרדר, הן מתפללות הן עבור הקורבנות והן עבור מבצעי הפשעים.
יום לפני כן, האחות האחראית קיארה כריסטינה קבילה את פני האחים שבאו לתפילת ערבית הראשונה שנערכה ע"י האח הפרנציסקאני סטפן מילוסוביץ ואירוע של המקראות, שנערך ע"י האח הפרנציסקאני דייגו דלה גסה. הם יכלו לשמוע את המקראות של ה-"טראנסיטו" – או המוות – של קלרה הקדושה ונישקו את אחד משרידיה. קהילה הקטנה הצטופפה סביב המזבח. מצד אחד, מאחורי השער שנפתח לתפילה, עמדו הנזירות. קולותיהם הזכים והמלודיים עלו בהודיה. שיר מזמור "תה דאום" בסגנון אפריקאני, שירים איטלקיים המקודשים למדונה של העוני, מייסדת המסדר של הגברות עניות, או "אבינו שבשמיים" בערבית בנוסף למזמורים בצרפתית. האופי הרב תרבותי של הקהילה של ירושלים ברור לעין.
המנזר נוסד בשנת 1888 ע"י נזירות צרפתיות. מאז, הפך לבינלאומי ומתום עשרת הנזירות בקהילה הדתית הזו 5 איטלקיות, 3 צרפתיות ושתיים מרואנדה. נזירה איטלקית נדרה את נדריה הראשונים והצטרפה לנזר. הנוכחות של סגנית הקונסול של צרפת, גב' מינ-די טאנג, הכירה את הקשר של המנזר לארץ המייסדת.
לאחר סעודת האדון, כולם הלכו לראות את הנזירות ועל מנת לחבקן ולאחל להן חג שמח, כמו גם כמו לשוחח עימן. כיבוד קל הוגש במבואה ליד הקפלה.
הלן מורלט
יום לפני כן, האחות האחראית קיארה כריסטינה קבילה את פני האחים שבאו לתפילת ערבית הראשונה שנערכה ע"י האח הפרנציסקאני סטפן מילוסוביץ ואירוע של המקראות, שנערך ע"י האח הפרנציסקאני דייגו דלה גסה. הם יכלו לשמוע את המקראות של ה-"טראנסיטו" – או המוות – של קלרה הקדושה ונישקו את אחד משרידיה. קהילה הקטנה הצטופפה סביב המזבח. מצד אחד, מאחורי השער שנפתח לתפילה, עמדו הנזירות. קולותיהם הזכים והמלודיים עלו בהודיה. שיר מזמור "תה דאום" בסגנון אפריקאני, שירים איטלקיים המקודשים למדונה של העוני, מייסדת המסדר של הגברות עניות, או "אבינו שבשמיים" בערבית בנוסף למזמורים בצרפתית. האופי הרב תרבותי של הקהילה של ירושלים ברור לעין.
המנזר נוסד בשנת 1888 ע"י נזירות צרפתיות. מאז, הפך לבינלאומי ומתום עשרת הנזירות בקהילה הדתית הזו 5 איטלקיות, 3 צרפתיות ושתיים מרואנדה. נזירה איטלקית נדרה את נדריה הראשונים והצטרפה לנזר. הנוכחות של סגנית הקונסול של צרפת, גב' מינ-די טאנג, הכירה את הקשר של המנזר לארץ המייסדת.
לאחר סעודת האדון, כולם הלכו לראות את הנזירות ועל מנת לחבקן ולאחל להן חג שמח, כמו גם כמו לשוחח עימן. כיבוד קל הוגש במבואה ליד הקפלה.
הלן מורלט