מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים עוסק בקידום ההבנה בין האוכלוסייה היהודית והנוצרית בארץ הקודש, ויוזם פעילויות חינוכיות שונות העוסקות בעדות הנוצריות, מפגשים, פרסומים ומחקרים. יד בן צבי הוא מוסד ממשלתי הממשיך את מורשתו של הנשיא השני של מדינת ישראל יצחק בן צבי ועוסק בחקר ארץ ישראל, חקר הקהילות היהודיות והדרכה בירושלים וברחבי הארץ. שני הגופים חברו יחד לפרויקט משותף של ימי עיון העוסקים בעדות הנוצריות בארץ הקודש מהיבטים שונים. ימי העיון כוללים הרצאות וסיורים במוסדות של העדות בשיתוף פעולה מלא עם ראשי הכנסיות והקהילות.
ביום חמישי 2.12 התקיים יום עיון שהוקדש לקסטודיה של ארץ הקודש. כמאתיים איש נכחו ביום העיון (רבים נותרו מאוכזבים כיוון שלא יכלו להצטרף בשל מגבלות המקום). חלקו הראשון של היום הוקדש להרצאות בבית יד בן צבי ברחביה. האח אוסקר, שהיה שותף פעיל בארגון הכנס, סיפר על תולדות הקסטודיה תפקידה בשמירה על המקומות הקדושים, אירוח וטיפול בצליינים, טיפול באוכלוסיה המקומית, בתי הספר, מוסד המגניפיקט, פרויקטים של דיור ועוד.
יסכה הרני, חוקרת נצרות, הציגה את הפרנציסקאנים כסוכני תרבות, המביאים את התרבות המערבית למזה"ת מחד ומאידך יוצרים נורמות תרבותיות בארץ הקודש, המתפשטות לעולם כולו. היא הדגישה את החשיבות של הפרנציסקאנים ביצירת מפת ארץ הקודש ובהשפעתם על תופעות כגון הליכה לאורך דרך הייסורים, טקסיות, שהפופולאריות שלה גואה גם בקרב לא קתולים. במקביל הפרנציסקאנים הביאו לארץ את המודרניזציה, טכנולוגיה, רפואה, ארכיטקטורה, והיו מהראשונים להקרין טקס מיסה בטלוויזיה בשידור בינלאומי ישיר, להפעיל מרכז מדיה מתקדם ולתפעל אתר אינטרנט מתקדם.
יסכה עסקה בשינוי הדרמטי ביחסם של הפרנציסקאנים ליהודים, לאחר הקמת המדינה ובעקבות ועידת ותיקן השנייה, והדגימה זאת בציטוטים מדבריו של הקוסטוס האב פירבטיסטה פיצאבלה.
ד"ר אמנון רמון דיבר על הקשרים של הקסטודיה עם מדינת ישראל. הוא תיאר את המתח והקשיים ביחסים טרם הקמת המדינה. מעבר לחששות התיאולוגיים הנוגעים למקומם של היהודים בתיאולוגיה של לפני ועידת ותיקן השנייה, היה חשש אמיתי לגורלן של "האבנים החיות", דהיינו בני הקהילה המקומית הן למעמדן במדינה יהודית והן למצבן בעת מלחמה. הוא תיאר את החשש מהמודרנה והפתיחות הישראלית וכן מתפיסות סוציאליות וקומווסטיות שהיו מקובלות בארץ והיוו איום על קיום הכנסייה בארץ ומחוץ. אמנון תיאר את הפגיעות שהכנסיות ספגו במהלך מלחמת 1948 ואת נסיונה של המדינה הצעירה להתמודד עם ונדליזם של חיילים, השתלטות ומעשי ביזה.
עם זאת אמנון ציין את השינוי שחל ביחסי ישראל והקסטודיה משנת 1967 עת רבים מאתריה עברו לתחום מדינת ישראל וכמובן השינויים התיאולוגים בכנסייה. הקסטודיה מודעת לחשיבות התשתיות שמדינת ישראל מספקת, ועם הסכמי אוסלו ובפרט בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי ביחס הקסטודיה לישראל וליהודים. לקסטודיה אתגרים רבים: שמירה על בתי הספר ואופיים, שמירה על הקהילות, שמירה על מספר נזירים שיפעילו את מוסדות הקסטודיה. עם זאת אמנון הדגיש את האתגר הישראלי וציין שזהו אינטרס ישראלי וחובתנו כישראלים לשמור ולסייע לנוכחות הפרנציסקאנים, בשל העושר התרבותי שהם מביאים, תמיכתם בקהילה חשובה וחיונית, השירותים שהם מספקים לאוכלוסיה, תרומתם הכלכלית בתחום התיירות וכמובן תרומתם למחקר הארכיאולוגי של ארץ הקודש.
את החלק הראשון של היום חתמה ד"ר ניצה ירום, פסיכואנליטיקנית, שניסתה להציג את דמותו המורכבת של פרנציסקוס הקדוש דרך שני אירועים משמעותיים בחייו, המרת הלב וקבלת פצעי הצליבה.
חלקו השני של היום התקיים במנזר סן סלווטורה ובמוסדות נוספים של הקסטודיה, הקוסטוס פתח בדברי ברכה והציג פרימאן תורכי שהקסטודיה קבלה, ספר המבקרים במנזר מהמאה ה16 ועוד מסמכים מהארכיון.
לאחר מכן סיפר על פעילות הקסטודיה בהווה ויעדיה בעתיד, הוא ציין את שיתוף הפעולה עם הרשויות השלטוניות, הישראלית והפלסטינית, ואת הנכונות לקדם את המטרות המשותפות. הוא שב והדגיש את מסירותם של הפרנציסקאנים לאוכלוסיה המקומית, ודאגתם להפעלת המקומות הקדושים ועידוד התיירות.
לאחר קבלת הפנים החמה, התפצל הקהל לשש קבוצות שכל אחת הודרכה על ידי מדריך מיד בן צבי ולוותה על ידי אחד הנזירים. הקבוצות ביקרו במתחמים שונים במנזר סן סלווטורה כמו חדר האוכל, אולם אם הפנינה, הכנסייה, גג הבית והספרייה, שם זכו לראות כתבי יד נדירים בני מאות שנים. קבוצות אחרות ביקור בקזה נובה, במרכז מידע הנוצרי, במוזיאון במנזר ההלקאה, במבדד גת שמנים ובמנזר של חדר הסעודה האחרונה. בכל מקום קבלת הפנים של האב האחראי היה חמה ומלבבת, ולוותה בהסברים, כיבוד מתוק וברכות חמות.
אין מילים בפי להודות על קבלת הפנים המרגשת, על המסירות והרצון הטוב לפתוח בפנינו את הבית, את האתרים והמנזרים. ההשקעה הרבה שהוקדשה לארגון המפגשים והביקורים, הצגת החפצים מהארכיון, הספרייה והמוזיאון הייתה נוגעת ללב. משתתפי יום העיון עזבו את המנזר כשהם נפעמים ומתרגשים מחוויה בלתי נשכחת.
רוב תודות לקוסטוס האב פירבטיסטה פיצאבלה, ולכל העוסקים בדבר האח אוסקר, האב סטפנס, והאחים אוגוסטין, אנטונינו, אקוו’ילינו, קרלוס, הרוט ואיוון שליוו את הקבוצות במהלך השהייה במתחם.
חנה בנדקובסקי
http://www.jcjcr.org/
The institute for the research of Eretz Israel, Yad Izhak Ben-Zvi
ביום חמישי 2.12 התקיים יום עיון שהוקדש לקסטודיה של ארץ הקודש. כמאתיים איש נכחו ביום העיון (רבים נותרו מאוכזבים כיוון שלא יכלו להצטרף בשל מגבלות המקום). חלקו הראשון של היום הוקדש להרצאות בבית יד בן צבי ברחביה. האח אוסקר, שהיה שותף פעיל בארגון הכנס, סיפר על תולדות הקסטודיה תפקידה בשמירה על המקומות הקדושים, אירוח וטיפול בצליינים, טיפול באוכלוסיה המקומית, בתי הספר, מוסד המגניפיקט, פרויקטים של דיור ועוד.
יסכה הרני, חוקרת נצרות, הציגה את הפרנציסקאנים כסוכני תרבות, המביאים את התרבות המערבית למזה"ת מחד ומאידך יוצרים נורמות תרבותיות בארץ הקודש, המתפשטות לעולם כולו. היא הדגישה את החשיבות של הפרנציסקאנים ביצירת מפת ארץ הקודש ובהשפעתם על תופעות כגון הליכה לאורך דרך הייסורים, טקסיות, שהפופולאריות שלה גואה גם בקרב לא קתולים. במקביל הפרנציסקאנים הביאו לארץ את המודרניזציה, טכנולוגיה, רפואה, ארכיטקטורה, והיו מהראשונים להקרין טקס מיסה בטלוויזיה בשידור בינלאומי ישיר, להפעיל מרכז מדיה מתקדם ולתפעל אתר אינטרנט מתקדם.
יסכה עסקה בשינוי הדרמטי ביחסם של הפרנציסקאנים ליהודים, לאחר הקמת המדינה ובעקבות ועידת ותיקן השנייה, והדגימה זאת בציטוטים מדבריו של הקוסטוס האב פירבטיסטה פיצאבלה.
ד"ר אמנון רמון דיבר על הקשרים של הקסטודיה עם מדינת ישראל. הוא תיאר את המתח והקשיים ביחסים טרם הקמת המדינה. מעבר לחששות התיאולוגיים הנוגעים למקומם של היהודים בתיאולוגיה של לפני ועידת ותיקן השנייה, היה חשש אמיתי לגורלן של "האבנים החיות", דהיינו בני הקהילה המקומית הן למעמדן במדינה יהודית והן למצבן בעת מלחמה. הוא תיאר את החשש מהמודרנה והפתיחות הישראלית וכן מתפיסות סוציאליות וקומווסטיות שהיו מקובלות בארץ והיוו איום על קיום הכנסייה בארץ ומחוץ. אמנון תיאר את הפגיעות שהכנסיות ספגו במהלך מלחמת 1948 ואת נסיונה של המדינה הצעירה להתמודד עם ונדליזם של חיילים, השתלטות ומעשי ביזה.
עם זאת אמנון ציין את השינוי שחל ביחסי ישראל והקסטודיה משנת 1967 עת רבים מאתריה עברו לתחום מדינת ישראל וכמובן השינויים התיאולוגים בכנסייה. הקסטודיה מודעת לחשיבות התשתיות שמדינת ישראל מספקת, ועם הסכמי אוסלו ובפרט בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי ביחס הקסטודיה לישראל וליהודים. לקסטודיה אתגרים רבים: שמירה על בתי הספר ואופיים, שמירה על הקהילות, שמירה על מספר נזירים שיפעילו את מוסדות הקסטודיה. עם זאת אמנון הדגיש את האתגר הישראלי וציין שזהו אינטרס ישראלי וחובתנו כישראלים לשמור ולסייע לנוכחות הפרנציסקאנים, בשל העושר התרבותי שהם מביאים, תמיכתם בקהילה חשובה וחיונית, השירותים שהם מספקים לאוכלוסיה, תרומתם הכלכלית בתחום התיירות וכמובן תרומתם למחקר הארכיאולוגי של ארץ הקודש.
את החלק הראשון של היום חתמה ד"ר ניצה ירום, פסיכואנליטיקנית, שניסתה להציג את דמותו המורכבת של פרנציסקוס הקדוש דרך שני אירועים משמעותיים בחייו, המרת הלב וקבלת פצעי הצליבה.
חלקו השני של היום התקיים במנזר סן סלווטורה ובמוסדות נוספים של הקסטודיה, הקוסטוס פתח בדברי ברכה והציג פרימאן תורכי שהקסטודיה קבלה, ספר המבקרים במנזר מהמאה ה16 ועוד מסמכים מהארכיון.
לאחר מכן סיפר על פעילות הקסטודיה בהווה ויעדיה בעתיד, הוא ציין את שיתוף הפעולה עם הרשויות השלטוניות, הישראלית והפלסטינית, ואת הנכונות לקדם את המטרות המשותפות. הוא שב והדגיש את מסירותם של הפרנציסקאנים לאוכלוסיה המקומית, ודאגתם להפעלת המקומות הקדושים ועידוד התיירות.
לאחר קבלת הפנים החמה, התפצל הקהל לשש קבוצות שכל אחת הודרכה על ידי מדריך מיד בן צבי ולוותה על ידי אחד הנזירים. הקבוצות ביקרו במתחמים שונים במנזר סן סלווטורה כמו חדר האוכל, אולם אם הפנינה, הכנסייה, גג הבית והספרייה, שם זכו לראות כתבי יד נדירים בני מאות שנים. קבוצות אחרות ביקור בקזה נובה, במרכז מידע הנוצרי, במוזיאון במנזר ההלקאה, במבדד גת שמנים ובמנזר של חדר הסעודה האחרונה. בכל מקום קבלת הפנים של האב האחראי היה חמה ומלבבת, ולוותה בהסברים, כיבוד מתוק וברכות חמות.
אין מילים בפי להודות על קבלת הפנים המרגשת, על המסירות והרצון הטוב לפתוח בפנינו את הבית, את האתרים והמנזרים. ההשקעה הרבה שהוקדשה לארגון המפגשים והביקורים, הצגת החפצים מהארכיון, הספרייה והמוזיאון הייתה נוגעת ללב. משתתפי יום העיון עזבו את המנזר כשהם נפעמים ומתרגשים מחוויה בלתי נשכחת.
רוב תודות לקוסטוס האב פירבטיסטה פיצאבלה, ולכל העוסקים בדבר האח אוסקר, האב סטפנס, והאחים אוגוסטין, אנטונינו, אקוו’ילינו, קרלוס, הרוט ואיוון שליוו את הקבוצות במהלך השהייה במתחם.
חנה בנדקובסקי
http://www.jcjcr.org/
The institute for the research of Eretz Israel, Yad Izhak Ben-Zvi