יום רביעי השלישי של תקופת צום הארבעים במסגרת עלייה לרגל נפתח בכנסיית ההצלפה, שבדרך הייסורים [ויה דולורוסה, בלעז], ובימים שלאחר מכן, עם עליה לרגל מסורתית לבית עניה, לקפלה של העלייה השמיימה ובכנסיית "אבינו שבשמיים" [פאטר נוסטר, בלעז].
מקום מלא מפה לפה, בכנסייה הקטנה שבמנזר ההצלפה היתה בלב של האירוע ביום רביעי ה-3 באפריל. הכנסייה, אשר ממוקמת על האתר של מבצר אנטוניה, יש לה שורשים במבנה שנבנה על יד הצלבנים במאה ה-12 ונזנח למשך מאות שנים רבות. ההריסות הללו נרכשו על ידי הפרנציסקאנים בשנת 1838, תודות לנדיבות של מקסימיליאן מבווריה, ושוב נפתח מחדש לעבודת האל. הארכיטקט אנטוניו ברלוצי שיקם את המבנה ב-1929, כשהוא שומר על סגנון קודם של ימי הביניים. החלונות, אשר מתארים את המשפט על ידי פילאטוס, ההצלפה של ישוע והשחרור של בר-אבא, מסייע להיכנס לרז שנחוג בשבוע זה. "ישוע מבקש מאיתנו לבחור", אמר הגזבר של הקוסטודיה, האח רמזי סידאווי בדרשה שלו. "בדומה לישוע, עלינו לעשות את הבחירות שלנו ואנו עושים את הבחירות שלנו ומבקשים ממנו את האומץ לעשות אותם ולסיים אותם במהלך חיינו."
ביום חמישי, ה-4 באפריל, בהתאם למסורת, בשבוע הרביעי של תקופת צום הארבעים, משלחת של אחים פרנציסקאנים ומספר עולי רגל ומאמינים מקומיים הלכו לעיירה של בית עניה,, לכנסייה הממוקמת בסמוך לקבר של לזרוס. הארכיטקט אנטוניו ברלוצי בנה גם כן את הכנסייה הזו בין השנים 1952-1953 מעל לחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בשנת 1949. "מסע עלייה לרגל זה מאפשר לנו לחיות מחדש את הרז שאנו
קוראים אודותיו בספרי הבשורה", העיר האח רמזי, "וספר הבשורה הוא דבר ה' של החיים של ההווה, של
היום, אין זה דבר ה' של העבר. לכן אנו חיים היום, חיים מחדש ונמצאים במקומות אלו, ברז זה, בעד חיינו".
מסע העלייה לרגל לאחר מכן המשיך לקפלה של העלייה השמיימה ולכנסיית "אבינו שבשמיים" [פאטר נוסטר], היכן שהמאמינים הקשיבו לספר הבשורה אודות מקום זה, כשהטקסט נקרא על ידי שני שמשים [דיאקונים] פרנציסקאנים.
ג'ובאני מלספינה
