בשעה ארבע אחרי הצהריים ושעת הדמדומים החלה להראות בירושלים. מסע העלייה לרגל השני החל בגת שמנים.
בשבוע שעבר מסע העלייה לרגל התרחש ב-דומינוס פלוויט [האדון בכה], וביום רביעי זה, האירוע החגיגי התרחש בכנסיית גת שמנים בהתאם למסורת.
תיירים רבים הגיעו ולא ידעו מה מתרחש וביקשו הסבר לכך. אולם לרוע המזל, לעיתים מורי הדרך שבאים אינם יודעים מה מתרחש וניתן לראות אח פרנציסקאני לוחש באוזנם הסבר קצר של מה שנחוג. דבר זה הינו חלק מקבלת הפנים של האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש המוענקת לעולי הרגל.
הספסלים במקום הקדשו היו מלאים. נכחו אנשי דת ממסדרים שונים, מאמינים מקומיים ועולי רגל שבאו במיוחד לשהות בתקופת צום הארבעים בירושלים.
הוקרא טקסט מתוך הבשורה על פי מתי, המתייחס לרגעי הסבל של ישוע כשהמתין לאנשים אשר היו צריכים לאסור אותו: "אחר כך הלך ישוע עימם למקום הקרוי גת שמנים...". המילים הללו של ספר הבשורה לוקחים אותנו שוב לשעות הדרמטיות ולקדושת המקום היכן שנחוג האירוע.
"ישוע חש פחד כבן אנוש מהמוות.."אמר האב ויטוריו בוסאלו אשר ערך את האירוע, "הקהל שרק לפני מספר ימים הריע לו נעלם....כל השליחים / תלמידים יימלטו ויברחו, שאול [פטרוס] יתכחש לו...הוא ימצא רק את אימו ואת יוחנן לרגלי הצלב."
האב ויטוריו ממשיך: "השליחים שהיו אמורי להיות בליל השימורים עימו נרדמו וישוע נתכנס לחוויה כואבת משלו ורק האב היה קרוב אליו!", מסיים האב ויטוריו את הדרשה ואומר "ישוע מלמד אותנו שלפחד מכאב וממוות אינו חטא. אלו הם רגשות שגם הוא חש וביקש להימנע מהם. ברם ישוע גם מלמד אותנו לתת מעצמנו לאב ולרצונו."
בה בעת, קרני השמש נכנסו לכנסיה ויצרו אפקט קסום. אפילו לא כל האור שבעולם שנכנס לכנסייה יכול היה ליצור אווירה חמה שכזו. בסוף האירוע האב גרסיה לואיס, האח הממונה על גת שמנים,הזמין את כל הנוכחים לשוקו חם.
טקסט ותמונות מאת – מרקו גבסו
בשבוע שעבר מסע העלייה לרגל התרחש ב-דומינוס פלוויט [האדון בכה], וביום רביעי זה, האירוע החגיגי התרחש בכנסיית גת שמנים בהתאם למסורת.
תיירים רבים הגיעו ולא ידעו מה מתרחש וביקשו הסבר לכך. אולם לרוע המזל, לעיתים מורי הדרך שבאים אינם יודעים מה מתרחש וניתן לראות אח פרנציסקאני לוחש באוזנם הסבר קצר של מה שנחוג. דבר זה הינו חלק מקבלת הפנים של האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש המוענקת לעולי הרגל.
הספסלים במקום הקדשו היו מלאים. נכחו אנשי דת ממסדרים שונים, מאמינים מקומיים ועולי רגל שבאו במיוחד לשהות בתקופת צום הארבעים בירושלים.
הוקרא טקסט מתוך הבשורה על פי מתי, המתייחס לרגעי הסבל של ישוע כשהמתין לאנשים אשר היו צריכים לאסור אותו: "אחר כך הלך ישוע עימם למקום הקרוי גת שמנים...". המילים הללו של ספר הבשורה לוקחים אותנו שוב לשעות הדרמטיות ולקדושת המקום היכן שנחוג האירוע.
"ישוע חש פחד כבן אנוש מהמוות.."אמר האב ויטוריו בוסאלו אשר ערך את האירוע, "הקהל שרק לפני מספר ימים הריע לו נעלם....כל השליחים / תלמידים יימלטו ויברחו, שאול [פטרוס] יתכחש לו...הוא ימצא רק את אימו ואת יוחנן לרגלי הצלב."
האב ויטוריו ממשיך: "השליחים שהיו אמורי להיות בליל השימורים עימו נרדמו וישוע נתכנס לחוויה כואבת משלו ורק האב היה קרוב אליו!", מסיים האב ויטוריו את הדרשה ואומר "ישוע מלמד אותנו שלפחד מכאב וממוות אינו חטא. אלו הם רגשות שגם הוא חש וביקש להימנע מהם. ברם ישוע גם מלמד אותנו לתת מעצמנו לאב ולרצונו."
בה בעת, קרני השמש נכנסו לכנסיה ויצרו אפקט קסום. אפילו לא כל האור שבעולם שנכנס לכנסייה יכול היה ליצור אווירה חמה שכזו. בסוף האירוע האב גרסיה לואיס, האח הממונה על גת שמנים,הזמין את כל הנוכחים לשוקו חם.
טקסט ותמונות מאת – מרקו גבסו