הבוקר ה-22 ביולי, נערך אירוע טקסי בכנסיית הקבר לרגל יום החג של מריה מגדלנה הקדושה שהיה גם אינטימי וגם אירוע של הנצחה. בנוכחות של כהני דת רבים, אנשי דת, עולי רגל ומבקרים, האב הפרנציסקאני נואל מוסקט, הדיסקרט של ארץ הקודש והאחראי על הכשרת המתלמדים, ערך את סעודת האדון במזבח המוקדש להראותו של ישוע המשיח שקם לתחייה למריה מגדלנה, אשר מצויר בדמות יפה מברונזה ע"י האמן הפרנציסקאני אנדריאה מרטיני ואשר ממוקם מעל למזבח.
המקרות שנלקחו היו משיר השירים ומהאיגרת השנייה של שאול אל הקורינתים, הציגה את החוויה הייחודית של מריה מגדלנה אשר הגיעה לשיאה באפיזודה שצוינה בספר הבשורה לפי יוחנן (פרק כ, 11-18); מפגש ודו-שיח בין ישוע המשיח שקם לתחייה ברוב כבודו עם האישה הקטנה מהגליל אשר נדהמה בפני הקבר הריק. מריה מגדלנה לא נראית לנו כמודל מרוחק, אלא כדמות קונקרטית וממשית, קרובה לנו בתשוקתה ובשבירותה אולם דמות מרכזית זו הינה דמות מהפכנית במעבר כשהיא הופכת ל"עדה הראשונה" של התחייה, "השליחה של השליחים" כפי שכונתה בליטורגיה הביזנטית; אוצרת האוצר המיסטי שעולה מהתחייה.
"כמו שאול הקדוש", האב מוסקט הדגיש בדרשתו, "מי שחווה את מה שחוו השליחים ואשר פגש את ישוע באמצעות החושים, אילו לזמן קצר, על הדרך לדמשק, ולאחר מכן עבר לעומק רב יותר ולמערכת יחסים מיסטית מעבר להיראות; כך גם מריה מגדלנה אשר פגשה את ישוע אשר אלא היה בין המתים עוד אלא חי. כמו שאול הקדוש שהיה לשליח של האנשים, מפיץ את הבשורה הטובה לכל, כך גם מריה מגדלנה, באהבתה הכנה לאדון, הופכת לעדה הראשונה של ישוע שקם לתחייה ומודיעה את הבשורה לשליחים."
בעבור הקהילה הפרנציסקאנית כולה, דמותה של מריה מגדלנה יש לה חשיבות רבה, כדוגמא להמרת לב כנה ומעמיקה ולדרך של חרטה. באמצעות מריה מגדלנה, המסותר הפרנציסקאנית של חרטה בחיי הבשורה משיגים את המשמעות השלמה ביותר של סגנון חיים הנובע משיני של אהבה לי שהכרנו וזיהינו. מהמקום הקדוש של קברו של ישוע, המסר המהפכני של התחייה נפוץ בכל העולם, ותודות לחיי החרטה שמרי מגדלנה היתה מודל שלו.
בעבור כולם ההתנסות של מריה מגדלנה מייצגת את הדרך של אנושיות שלמה, סיפורה של אישה אשר נגעה בגבהים הנעלים של ידידות ואהבה, משתחררת ממה שאדם חושק אליו כלפי מעלה ומייצגת קריאה אותנטית בעבור שגשוג ופריחת החוויה האנושית. "מי ייתן ומה שהינו הבסיס שבנו ירד מטה כך שכל הנעלה יעלה מעלה", כתבה סימונה וויל – ומריה מגדלנה הינה באמת דוגמא אוטנטית וחינוכית לסגפנות, לחיפוש מעמיק ע"י נפש בעלת תשוקה אשר המפגש ובדיאלוג של החיים עם ישוע אשר מזין את המקורות של הרוך והאחריות. בדרך זו של רוך ודיסקרטיות של מריה מגדלנה, יחד עם שאלותיה המכובדות והעדינות והחום האינטנסיבי שלה, נוגע ברוך ובחמלה של ישוע, שהינם חבויים ביותר, שקטים והינם אספקט יקר של אהבה, של שיתוף של אהבת האל. האל והאדם לכן נפגשים מעבר לסבל ובאמצעותו, ובאמצעות גדולת אהבתו של ישוע אשר סבל וקם לתחייה, אשר העניק משמעות, עוצמה וטוהר. "באמצעות היבט של נס זה", כתב וויל "הנשמה, ללא שעוזבת את מקומה ואת הזמן מגיעה לנוכחות האל." מילותיו של שאול הקדוש אינם רחוקים מכך באומרו "שישכון המשיח בלבבכם באמונה והייתם מושרשים ומיוסרים באהבה למען תוכלו להשיג עם כל הקדושים מה הוא הרוחב והאורך והעומק הגובה וידעתם את אהבת המשיח הנעלה על כל דעת ונמלאתם את כל למלוא האלוהים" (אגרת שאול השליח אל האפסים, ג:17-19).
זוהי פעולת האהבה של האל אשר הופכת את הכל חדש.
מאת – קתרינה פופה פדרטי
תמונות – MAB
המקרות שנלקחו היו משיר השירים ומהאיגרת השנייה של שאול אל הקורינתים, הציגה את החוויה הייחודית של מריה מגדלנה אשר הגיעה לשיאה באפיזודה שצוינה בספר הבשורה לפי יוחנן (פרק כ, 11-18); מפגש ודו-שיח בין ישוע המשיח שקם לתחייה ברוב כבודו עם האישה הקטנה מהגליל אשר נדהמה בפני הקבר הריק. מריה מגדלנה לא נראית לנו כמודל מרוחק, אלא כדמות קונקרטית וממשית, קרובה לנו בתשוקתה ובשבירותה אולם דמות מרכזית זו הינה דמות מהפכנית במעבר כשהיא הופכת ל"עדה הראשונה" של התחייה, "השליחה של השליחים" כפי שכונתה בליטורגיה הביזנטית; אוצרת האוצר המיסטי שעולה מהתחייה.
"כמו שאול הקדוש", האב מוסקט הדגיש בדרשתו, "מי שחווה את מה שחוו השליחים ואשר פגש את ישוע באמצעות החושים, אילו לזמן קצר, על הדרך לדמשק, ולאחר מכן עבר לעומק רב יותר ולמערכת יחסים מיסטית מעבר להיראות; כך גם מריה מגדלנה אשר פגשה את ישוע אשר אלא היה בין המתים עוד אלא חי. כמו שאול הקדוש שהיה לשליח של האנשים, מפיץ את הבשורה הטובה לכל, כך גם מריה מגדלנה, באהבתה הכנה לאדון, הופכת לעדה הראשונה של ישוע שקם לתחייה ומודיעה את הבשורה לשליחים."
בעבור הקהילה הפרנציסקאנית כולה, דמותה של מריה מגדלנה יש לה חשיבות רבה, כדוגמא להמרת לב כנה ומעמיקה ולדרך של חרטה. באמצעות מריה מגדלנה, המסותר הפרנציסקאנית של חרטה בחיי הבשורה משיגים את המשמעות השלמה ביותר של סגנון חיים הנובע משיני של אהבה לי שהכרנו וזיהינו. מהמקום הקדוש של קברו של ישוע, המסר המהפכני של התחייה נפוץ בכל העולם, ותודות לחיי החרטה שמרי מגדלנה היתה מודל שלו.
בעבור כולם ההתנסות של מריה מגדלנה מייצגת את הדרך של אנושיות שלמה, סיפורה של אישה אשר נגעה בגבהים הנעלים של ידידות ואהבה, משתחררת ממה שאדם חושק אליו כלפי מעלה ומייצגת קריאה אותנטית בעבור שגשוג ופריחת החוויה האנושית. "מי ייתן ומה שהינו הבסיס שבנו ירד מטה כך שכל הנעלה יעלה מעלה", כתבה סימונה וויל – ומריה מגדלנה הינה באמת דוגמא אוטנטית וחינוכית לסגפנות, לחיפוש מעמיק ע"י נפש בעלת תשוקה אשר המפגש ובדיאלוג של החיים עם ישוע אשר מזין את המקורות של הרוך והאחריות. בדרך זו של רוך ודיסקרטיות של מריה מגדלנה, יחד עם שאלותיה המכובדות והעדינות והחום האינטנסיבי שלה, נוגע ברוך ובחמלה של ישוע, שהינם חבויים ביותר, שקטים והינם אספקט יקר של אהבה, של שיתוף של אהבת האל. האל והאדם לכן נפגשים מעבר לסבל ובאמצעותו, ובאמצעות גדולת אהבתו של ישוע אשר סבל וקם לתחייה, אשר העניק משמעות, עוצמה וטוהר. "באמצעות היבט של נס זה", כתב וויל "הנשמה, ללא שעוזבת את מקומה ואת הזמן מגיעה לנוכחות האל." מילותיו של שאול הקדוש אינם רחוקים מכך באומרו "שישכון המשיח בלבבכם באמונה והייתם מושרשים ומיוסרים באהבה למען תוכלו להשיג עם כל הקדושים מה הוא הרוחב והאורך והעומק הגובה וידעתם את אהבת המשיח הנעלה על כל דעת ונמלאתם את כל למלוא האלוהים" (אגרת שאול השליח אל האפסים, ג:17-19).
זוהי פעולת האהבה של האל אשר הופכת את הכל חדש.
מאת – קתרינה פופה פדרטי
תמונות – MAB