היה זה ביום שישי, כשמבקר מגיע לחצר של המנזר של סאן סלבטורה שבירושלים. הוא עוצר, מאזין בקשב ואומר כשהוא משועשע "יש כאן אח פרנציסקאני שלומד לנגן על כינור?".
המלווה שלו מחייך ואומר, "בוא איתי!". המבקר נכנס, עובר תחת השלט הקטן שעליו כתוב "מכון מאניפיקאט".
במרתף, הצליל נעשה מובחן יותר. "ראה!". כשמציץ בחשאי דרך דלת הזכוכית, המבקר רואה ילד המחזיק את הקשת תחת עיניו הקפדניות של המורה. המבקר פונה החוצה לעבר המסדרון, משני הכיוונים, וישנם הרבה כיתות לימוד. כאן אתה יכול לשמוע את צליל הפסנתר, מעבר לחדר השכן את הצ'לו ולאחר מכן את הגיטרה.
ברוך הבא לבית הספר למוסיקה של הקוסטודיה של שארץ הקודש!
מכון מאניפיקט הינו תכנון של האח הפרנציסקאני ארמנדו פירוצי, פרנציסקאני איטלקי, כשביוני השנה מוסד זה יחגוג 20 שנה להיווסדו.
החל מספטמבר 2014, ישנו מנהל חדש. האח הפרנציסקאני דיויד גרניה, קנדי: "מזה מספר שנים חייתי בסאן סלבטורה והשתתפתי בהרבה קונצרטים של המכון, אולם עלי להתוודות שרק מאז שמועצת המנהלים של הקוסטודיה הפקידה בידי מטלה זו, גיליתי את חשיבות העבודה שנעשתה ע"י האח ארמנדו, של הצוות שהתגבש ושל כל התורמים שידעו איך להתנהל."
בתחילה מכון מאניפיקאט שכן במשכנו הקטן, ולאט לאט, המכון גדל. עם נחישות, האח דיויד רוצה להישאר בצמוד למסורת ולסיים מקסימום מיזמיים שתוכננו ע"י האח ארמנדו, בעבור בית ספרו האהוב.
האח ארמנדו, שחזר לפרובינציה הפרנציסקאנית שלו, לאחר יותר מ-25 שנים של שירות במכון מאניפיקאט של ארץ הקודש, הינו לא רק מוסיקאי גדול נגן אורגן ומלחין, אלא גם מזוהה עם בית הספר למוסיקה וראה בו כאמצעי לשרץ את האוכלוסייה המקומית.
לפני 50 שנה, המנזר של סאן סלבטורה כלל סנדלריה, מפעל לשטיחים, מסגרייה וסדנאות שונות. בזמנו היה נורמאלי לשרת את "האבנים החיות" של ארץ זו, כלומר – את הנוצרים המקומיים, תוך הצעה של לימוד מקצוע. לאחר מכן פתחו מספר בתי ספר שהציעו תעודות בגרות אלו. האח ארמנדו הוא אחד מהאחים הפרנציסקאנים שבאו על מנת לחדש, והציע מסלול חלופי, המכוון צעירים לכיוון של האמנות והיופי.
המבקר איטלקי, שלו הראה האח דיויד את בית הספר, הצהיר – "כמה יפה לראות ילד מנגן בכלי מוסיקאלי במקום באקדח".
האח דיויד רוצה לאשש את הקריאה של בית הספר מהשנים המוקדמות ועד היום – "נשימה של אוויר צח בסביבה שבה ישנה עליה תמידית במתח. חלק מההורים, למעשה, מעידים שלימוד מוסיקה מסייע ללילדיהם באופן אישי לגדול ולצמוח".
לא רק שהמוסיקה הינה אמצעי לחלומות ולתקווה, אלא הם חולקים ומביאים אותם יחד קרוב יותר.
כיום ישנם יותר מ-200 תלמידים הנוכחים בבית הספר, כשרובם נוצרים מקומיים, כשהצוות של המורים כולל 22 מורים וכולל בעיקר מורים יהודים שהגיעו מברית המועצות בחלקם.
"יש לנו תלמידים שהם יהודים ומוסלמים. זהו חלק מהקריאה הפרנציסקאנית שלנו לאפשר למוסיקה להיות גשר שיאחד את המגוון שלנו", ממשיך האח דיויד.
תוך שימוש במטפורה יפה, האח דיויד מדבר על המוסיקה כמאפשרת מציאות שיוצרת הרמוניה בין האנשים במדינה זו.
האח ארמנדו עבד על מנת להבטיח שתעודות ההסמכה של מכון מאניפיקאט יוכרו כשוות ערך לתעודות שבאירופה וזאת תודות להסכם עם קונסרבטוריון פדרולו מוינצ'נסה.
המכון החל עם מתן שיעורי נגינה בפסנתר באופן פרטי ע"י האמן-מורה האיטלקי, ועם הזמן בית הספר הפך למגוון יותר.
כיום ניתן ללמוד פסנתר, אורגן, כינור, ויולה, צ'לו, חליל, חצוצרה, שיר, גיטרה ובסון ואף בהמשך קלרינט ואבוב. "למרות שהשנה הזו ישנו רישום של תלמידים לכלים [חדשים] אלו", מסביר האח דיויד.
מזה מספר שנים נוצרה תזמורת. ואכן, יותר תזמורות, בהתאם לגיל המרכיבים, כמו בכל בית ספר למוסיקה, יש לקחת בחשבון את הבדלי הרמות. מסלול הלימוד, הכולל יותר מסתם כלי מוסיקה, כיתות ותיאוריה על המוסיקה ותיאוריה, אורכים 10 שנים.
כעת יש להתחיל לקצור את הפירות שנזרעו כשחלק מהתלמידים הבוגרים מלמדים במכון מאניפיקאט או בבתי ספר נוצריים בירושלים. גאווה אמיתית עבור מכון מאניפיקאט. חלק מהתלמידים הבוגרים באופן סדיר נוסעים לחו"ל לרגל רסיטל בפסנתר או אורגן (עוגב).
בית הספר, בנוסף ללימוד כלים מוסיקליים, גם כולל שלושה מקהלות. מקהלת ילדים, מתבגרים ואחת הכוללת תלמידים כמו גם מתנדבים או מהגרים הבאים ממדינות שונות, ואשר חולקים יחד את אותה תשוקה למוסיקה ולשירה. זו המקלה המלווה אירועים טקסיים של הכנסייה הלטינית של ירושלים בכנסיית הקבר, ובמקומות קדושים אחרים בארץ הקודש.
כל הפעילויות הללו, כמובן, דורשים הרבה משאבים פיננסיים. "מכון מאניפיקאט ירושלים הינו בית הספר למוסיקה עם עלות רישום הנמוכה ביותר. אנו מבטיחים שהכסף אינו המכשול להשיג השכלה מוסיקאלית."
וכפי שהאב הפרנציסקאני ארמנדו, גם האח דיויד הופך לשגריר למקומיים בעולם.
אם עזרה כזו מקורה באיטליה ומשוויץ, אזי הוא מקווה שידעו אודות העבודה של בית הספר לא רק באירופה אלא גם בצפון אמריקה.
לא חסרים מיזמים. "אנו צריכים להרחיב את המתחם. עלינו להיות עם אולם קונצרטים אמיתי. אנו כבר בעלי האדמה שעליו ייבנה המתחם החדש ואולם הקונצרטים שיצדיק את שמו. הוא יהיה זמין גם לאחרים כמו למשל לתיאטרון ולדברים נוספים."
מכון מאניפיקאט חוגג 20 שנה להיווסדו. זוהי הזדמנות להתבונן במה שהשיג עד היום, אולם גם להבין כי בפני המכון ישנה עוד דרך ארוכה לפניו.
על מנת לחגוג את יום ההולדת ה-20, יהיה אירוע בסאן סלבטורה, ב-7 ביוני בשעה 18:00 במסגרת פסטיבל של "מנורת הקסם".
על מנת לעקוב אחר הפעילות של מכון מאניפיקאט, יש להקליק על הקישור לאתר הבית:
http://www.magnificat.custodia.org/en/
המלווה שלו מחייך ואומר, "בוא איתי!". המבקר נכנס, עובר תחת השלט הקטן שעליו כתוב "מכון מאניפיקאט".
במרתף, הצליל נעשה מובחן יותר. "ראה!". כשמציץ בחשאי דרך דלת הזכוכית, המבקר רואה ילד המחזיק את הקשת תחת עיניו הקפדניות של המורה. המבקר פונה החוצה לעבר המסדרון, משני הכיוונים, וישנם הרבה כיתות לימוד. כאן אתה יכול לשמוע את צליל הפסנתר, מעבר לחדר השכן את הצ'לו ולאחר מכן את הגיטרה.
ברוך הבא לבית הספר למוסיקה של הקוסטודיה של שארץ הקודש!
מכון מאניפיקט הינו תכנון של האח הפרנציסקאני ארמנדו פירוצי, פרנציסקאני איטלקי, כשביוני השנה מוסד זה יחגוג 20 שנה להיווסדו.
החל מספטמבר 2014, ישנו מנהל חדש. האח הפרנציסקאני דיויד גרניה, קנדי: "מזה מספר שנים חייתי בסאן סלבטורה והשתתפתי בהרבה קונצרטים של המכון, אולם עלי להתוודות שרק מאז שמועצת המנהלים של הקוסטודיה הפקידה בידי מטלה זו, גיליתי את חשיבות העבודה שנעשתה ע"י האח ארמנדו, של הצוות שהתגבש ושל כל התורמים שידעו איך להתנהל."
בתחילה מכון מאניפיקאט שכן במשכנו הקטן, ולאט לאט, המכון גדל. עם נחישות, האח דיויד רוצה להישאר בצמוד למסורת ולסיים מקסימום מיזמיים שתוכננו ע"י האח ארמנדו, בעבור בית ספרו האהוב.
האח ארמנדו, שחזר לפרובינציה הפרנציסקאנית שלו, לאחר יותר מ-25 שנים של שירות במכון מאניפיקאט של ארץ הקודש, הינו לא רק מוסיקאי גדול נגן אורגן ומלחין, אלא גם מזוהה עם בית הספר למוסיקה וראה בו כאמצעי לשרץ את האוכלוסייה המקומית.
לפני 50 שנה, המנזר של סאן סלבטורה כלל סנדלריה, מפעל לשטיחים, מסגרייה וסדנאות שונות. בזמנו היה נורמאלי לשרת את "האבנים החיות" של ארץ זו, כלומר – את הנוצרים המקומיים, תוך הצעה של לימוד מקצוע. לאחר מכן פתחו מספר בתי ספר שהציעו תעודות בגרות אלו. האח ארמנדו הוא אחד מהאחים הפרנציסקאנים שבאו על מנת לחדש, והציע מסלול חלופי, המכוון צעירים לכיוון של האמנות והיופי.
המבקר איטלקי, שלו הראה האח דיויד את בית הספר, הצהיר – "כמה יפה לראות ילד מנגן בכלי מוסיקאלי במקום באקדח".
האח דיויד רוצה לאשש את הקריאה של בית הספר מהשנים המוקדמות ועד היום – "נשימה של אוויר צח בסביבה שבה ישנה עליה תמידית במתח. חלק מההורים, למעשה, מעידים שלימוד מוסיקה מסייע ללילדיהם באופן אישי לגדול ולצמוח".
לא רק שהמוסיקה הינה אמצעי לחלומות ולתקווה, אלא הם חולקים ומביאים אותם יחד קרוב יותר.
כיום ישנם יותר מ-200 תלמידים הנוכחים בבית הספר, כשרובם נוצרים מקומיים, כשהצוות של המורים כולל 22 מורים וכולל בעיקר מורים יהודים שהגיעו מברית המועצות בחלקם.
"יש לנו תלמידים שהם יהודים ומוסלמים. זהו חלק מהקריאה הפרנציסקאנית שלנו לאפשר למוסיקה להיות גשר שיאחד את המגוון שלנו", ממשיך האח דיויד.
תוך שימוש במטפורה יפה, האח דיויד מדבר על המוסיקה כמאפשרת מציאות שיוצרת הרמוניה בין האנשים במדינה זו.
האח ארמנדו עבד על מנת להבטיח שתעודות ההסמכה של מכון מאניפיקאט יוכרו כשוות ערך לתעודות שבאירופה וזאת תודות להסכם עם קונסרבטוריון פדרולו מוינצ'נסה.
המכון החל עם מתן שיעורי נגינה בפסנתר באופן פרטי ע"י האמן-מורה האיטלקי, ועם הזמן בית הספר הפך למגוון יותר.
כיום ניתן ללמוד פסנתר, אורגן, כינור, ויולה, צ'לו, חליל, חצוצרה, שיר, גיטרה ובסון ואף בהמשך קלרינט ואבוב. "למרות שהשנה הזו ישנו רישום של תלמידים לכלים [חדשים] אלו", מסביר האח דיויד.
מזה מספר שנים נוצרה תזמורת. ואכן, יותר תזמורות, בהתאם לגיל המרכיבים, כמו בכל בית ספר למוסיקה, יש לקחת בחשבון את הבדלי הרמות. מסלול הלימוד, הכולל יותר מסתם כלי מוסיקה, כיתות ותיאוריה על המוסיקה ותיאוריה, אורכים 10 שנים.
כעת יש להתחיל לקצור את הפירות שנזרעו כשחלק מהתלמידים הבוגרים מלמדים במכון מאניפיקאט או בבתי ספר נוצריים בירושלים. גאווה אמיתית עבור מכון מאניפיקאט. חלק מהתלמידים הבוגרים באופן סדיר נוסעים לחו"ל לרגל רסיטל בפסנתר או אורגן (עוגב).
בית הספר, בנוסף ללימוד כלים מוסיקליים, גם כולל שלושה מקהלות. מקהלת ילדים, מתבגרים ואחת הכוללת תלמידים כמו גם מתנדבים או מהגרים הבאים ממדינות שונות, ואשר חולקים יחד את אותה תשוקה למוסיקה ולשירה. זו המקלה המלווה אירועים טקסיים של הכנסייה הלטינית של ירושלים בכנסיית הקבר, ובמקומות קדושים אחרים בארץ הקודש.
כל הפעילויות הללו, כמובן, דורשים הרבה משאבים פיננסיים. "מכון מאניפיקאט ירושלים הינו בית הספר למוסיקה עם עלות רישום הנמוכה ביותר. אנו מבטיחים שהכסף אינו המכשול להשיג השכלה מוסיקאלית."
וכפי שהאב הפרנציסקאני ארמנדו, גם האח דיויד הופך לשגריר למקומיים בעולם.
אם עזרה כזו מקורה באיטליה ומשוויץ, אזי הוא מקווה שידעו אודות העבודה של בית הספר לא רק באירופה אלא גם בצפון אמריקה.
לא חסרים מיזמים. "אנו צריכים להרחיב את המתחם. עלינו להיות עם אולם קונצרטים אמיתי. אנו כבר בעלי האדמה שעליו ייבנה המתחם החדש ואולם הקונצרטים שיצדיק את שמו. הוא יהיה זמין גם לאחרים כמו למשל לתיאטרון ולדברים נוספים."
מכון מאניפיקאט חוגג 20 שנה להיווסדו. זוהי הזדמנות להתבונן במה שהשיג עד היום, אולם גם להבין כי בפני המכון ישנה עוד דרך ארוכה לפניו.
על מנת לחגוג את יום ההולדת ה-20, יהיה אירוע בסאן סלבטורה, ב-7 ביוני בשעה 18:00 במסגרת פסטיבל של "מנורת הקסם".
על מנת לעקוב אחר הפעילות של מכון מאניפיקאט, יש להקליק על הקישור לאתר הבית:
http://www.magnificat.custodia.org/en/