האפיפיור ברוך [בנדיקטוס] ה-16 מינה לאחרונה את האב הפרנציסקאני דוד מריה יגר, לשופט בבית המשפט השיפוטי המרכזי של הכנסייה, שהינו בית המשפט לערעורים הגבוה של הוותיקן. האב יגר, אשר השתייך לקוסטודיה של ארץ הקודש מאז שנת 1981, הוסמך לכהן דת בשנת 1986. הוא קיבל את תפקידו החדש ביום שישי ה-3 ביוני 2011, אולם מינוי פורסם רשמית ע"י מחלקת העיתונות של הוותיקן כבר בתחילת חודש מאי האחרון.
מינוי זה מייצג את ההכרה החשובה בדמות בעלת פרופיל אינטלקטואלי גבוה ובו זמנית מכיר בו כאדם המהווה עדות למסע אינטנסיבי ומקורי של אמונה.
הוא נולד בשנת 1955 בתל אביב, ישראל, למשפחה יהודית בורגנית, ודוד יגר התחנך בבתי ספר דתיים לאומיים [ממ"ד] ובצעירותו כבר החליט כשהוא בשל לכך לבצע המרת דת לאמונה הקתולית וכבר החליט על הקריאה הדתית שלו. משך מספר שנים הוא החזיק בעמדות חשובות בארץ הקודש, כולל מנהל של תוכניות הלימוד בנושא הנצרות במכון האקומני של המחקר התיאולוגי ב-טנטור (ירושלים), מזכיר של המועצה האקומני והבין-דתית בישראל ולאחר קבלת תואר שלישי בחוק הקנוני, הוא לימד במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא שבירושלים (1986-1992).
לאחר שרכש ניסיון בסיסי נוסף בתחום החוק בטקסס, ארה"ב, בין 1992 ו-1998, מאז 1999 הוא לימד את החוק הקנוני באוניברסיטה האפיפיורית של אנטונינום (רומא) והיה ליועץ של העדה של הכנסיות המזרחיות ושל העדה של הכהונה, של הוועדה האפיפיורית לחקיקה של המועצה האפיפיורית בענייני משפחה.
האב יגר היה רגיש תמיד לבעיות של ארץ הקודש ולהתפתחות של הדיאלוג האקומני היהודי-נוצרי, כולל מנקודת מבט מוסדית ודיפלומטית, והוא ידוע ומוכר ברמה בינלאומית בתפקידו זה, החל משנת 1992, כחבר מומחה בתחום החוק של המשלחת הבילטראלית של הוותיקן שבמסגרתה הוותיקן ומדינת ישראל
מתדיינים. ביכולותיו אלו הוא תרם תרומה ניכרת להתקדמות מערכת היחסים הדיפלומטית בין הוותיקן וישראל והשיחות הביאו לחתימה על הסכמים בין שתי המדינות בשנת 1993.
החדשות אודות מינויו של האב יגר לשופט בבית המשפט השיפוטי המרכזי של הכנסייה היה אירוע ששימח והביא לתחושת וגאווה לכל הקהילה הפרנציסקאנית ובייחוד לקוסטודיה של ארץ הקודש, שבעבורה הוא עבד בהתלהבות משך שנים רבות, כולל כנציג הקוסטודיה ברומא, והוא תמיד שמר על קשר חם עימה. באותו יום של המינוי, העולם היהודי-ישראלי הקדיש מאמר בעיתון "הארץ" לאב יגר. המאמר תיאר באופן אוהד את הדרך ואת בחירותיו הקשות, מדגיש את העדינות האנושית ואת היכולות התרבותיות המצוינות שלו כאדם שיכול היה לתת עדות ולהיות פורה במעגלים ומוסדות כנסייתיים גבוהים ביותר עם עושר רוחני וסינתזה בין שורשיו היהודיים ורגישותו הנוצרית.
קתרינה פופה פדרטי
מינוי זה מייצג את ההכרה החשובה בדמות בעלת פרופיל אינטלקטואלי גבוה ובו זמנית מכיר בו כאדם המהווה עדות למסע אינטנסיבי ומקורי של אמונה.
הוא נולד בשנת 1955 בתל אביב, ישראל, למשפחה יהודית בורגנית, ודוד יגר התחנך בבתי ספר דתיים לאומיים [ממ"ד] ובצעירותו כבר החליט כשהוא בשל לכך לבצע המרת דת לאמונה הקתולית וכבר החליט על הקריאה הדתית שלו. משך מספר שנים הוא החזיק בעמדות חשובות בארץ הקודש, כולל מנהל של תוכניות הלימוד בנושא הנצרות במכון האקומני של המחקר התיאולוגי ב-טנטור (ירושלים), מזכיר של המועצה האקומני והבין-דתית בישראל ולאחר קבלת תואר שלישי בחוק הקנוני, הוא לימד במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא שבירושלים (1986-1992).
לאחר שרכש ניסיון בסיסי נוסף בתחום החוק בטקסס, ארה"ב, בין 1992 ו-1998, מאז 1999 הוא לימד את החוק הקנוני באוניברסיטה האפיפיורית של אנטונינום (רומא) והיה ליועץ של העדה של הכנסיות המזרחיות ושל העדה של הכהונה, של הוועדה האפיפיורית לחקיקה של המועצה האפיפיורית בענייני משפחה.
האב יגר היה רגיש תמיד לבעיות של ארץ הקודש ולהתפתחות של הדיאלוג האקומני היהודי-נוצרי, כולל מנקודת מבט מוסדית ודיפלומטית, והוא ידוע ומוכר ברמה בינלאומית בתפקידו זה, החל משנת 1992, כחבר מומחה בתחום החוק של המשלחת הבילטראלית של הוותיקן שבמסגרתה הוותיקן ומדינת ישראל
מתדיינים. ביכולותיו אלו הוא תרם תרומה ניכרת להתקדמות מערכת היחסים הדיפלומטית בין הוותיקן וישראל והשיחות הביאו לחתימה על הסכמים בין שתי המדינות בשנת 1993.
החדשות אודות מינויו של האב יגר לשופט בבית המשפט השיפוטי המרכזי של הכנסייה היה אירוע ששימח והביא לתחושת וגאווה לכל הקהילה הפרנציסקאנית ובייחוד לקוסטודיה של ארץ הקודש, שבעבורה הוא עבד בהתלהבות משך שנים רבות, כולל כנציג הקוסטודיה ברומא, והוא תמיד שמר על קשר חם עימה. באותו יום של המינוי, העולם היהודי-ישראלי הקדיש מאמר בעיתון "הארץ" לאב יגר. המאמר תיאר באופן אוהד את הדרך ואת בחירותיו הקשות, מדגיש את העדינות האנושית ואת היכולות התרבותיות המצוינות שלו כאדם שיכול היה לתת עדות ולהיות פורה במעגלים ומוסדות כנסייתיים גבוהים ביותר עם עושר רוחני וסינתזה בין שורשיו היהודיים ורגישותו הנוצרית.
קתרינה פופה פדרטי