האירועים של השבוע הקדוש ממשיכים בירושלים, היכן שהנוצרים חיים מחדש את הייסורים של ישוע, את מותו ואת תחייתו באותם המקומות שבהם אירעו לפני יותר מ-2000 שנה. ההנצחה של מקומות אלו מרוכזת ומלווה באווירה של היזכרות, מזכיר את הימים האחרונים של חיי ישוע עד לקורבן הקיצוני על הצלב ואת תקומתו מן המתים אשר הביאה אור ותקווה לעולם כולו בדמות של חיים חדשים באל.
האירועים הופכים לצפופים יותר עם סעודת האדון שתערך ביום חמישי הקדוש לזכר הסעודה האחרונה של ישוע האדון, הטקס של רחיצת הרגליים והשעה הקדושה בגת שמנים, אולם כבר בחלק הראשון של שבוע זה, אנו מציינים רגעים חשובים המסיעים לנו להרהר יותר באופן מעמיק ברזים אשר הקהילה הנוצרית מתכוננת לחגוג אותם.
באופן מסורת, בשעה שבע וחצי בבוקר של יום שלישי הקדוש, במקום הקדוש של ההצלפה, הממוקם במנזר פרנציסקאני שבתחילת ה-ויה דולורוסה שבעיר העתיקה של ירושלים, ושם נערכה סעודת אדון טקסית שבמהלכה "הייסורים של ישוע" הושרו מהטקסטים מתוך ספרי הבשורה. בארבעה אירועים – יום ראשון של הלולבים, יום שלישי הקדוש ויום רביעי ויום שישי הגדול/הקדוש, הטקסטים של ארבעת כותבי ספרי הבשורה מספרים אודות הרגעים הטרגיים המסיימים את חייו הארציים של ישוע. הנקהלים הקשיבו בדבקות, השתתפו והתרגשו ע"י שלושת המקריאים אשר הפכו לחי את ההצהרה שבספר הבשורה. בסעודת האדון של יום שלישי שנערכה ע"י האח ארטמיו ויטורס, סגן הקוסטוד, עם האח נג'יב איבראהים, האח הממונה על ההצלפה ומרצה לפרשנות של הברית החדשה במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, באותו מקום כמו המכהן הראשי. היתה נוכחות רבה של הקהילה הפרנציסקאנית של הקוסטודיה של ארץ הקודש והיו כהני דת רבים שסייעו. המאמינים נשים וגברים, , אנשי דת, ואנשים מוקדשים ואף עמאים מקהילות מגוונות נכחו אולם גם מתנדבים במקומות אלו, ואף קבוצה קטנה של עולי רגל אשר רצו לחוות את חג הפסחא בארצו של ישוע, הקפלה היתה מלאה לחלוטין ורבים נאלצו למצוא מקום מחוצה לה על הספסלים שהונחו בחצר לפני הכניסה לכנסייה.
כאן הופיע ישווע לפני פילטוס, כאן נשפט, הורשע למוות ונשא את עולו של הצלב. כאן החלה דרך הצלב אשר עליה חוזרת המשפחה הפרנציסקאנית בכל יום שישי אחר הצהריים עם קבוצות של עולי רגל מכל העולם, מאוחדים באמונה אחת. הייסורים של ישוע המשיח מאתגרים אותנו באופן מיוחד,האירועים של ימים אלו אשר שינו את פני ההיסטוריה האנושית מעסיקים אותנו וקוראים לכל נוצרי, בייחוד בשבוע זה, לפנות ללבבות בארץ הקודש, להיות באחרות עם ירושלים, לגלות מחדש את הרז כאן אשר מחדש את תחושת העומק של האמונה הנוצרית
טקסט – קתרינה פופה פדראטי
תמונות – מארי-ארמל ביליו
האירועים הופכים לצפופים יותר עם סעודת האדון שתערך ביום חמישי הקדוש לזכר הסעודה האחרונה של ישוע האדון, הטקס של רחיצת הרגליים והשעה הקדושה בגת שמנים, אולם כבר בחלק הראשון של שבוע זה, אנו מציינים רגעים חשובים המסיעים לנו להרהר יותר באופן מעמיק ברזים אשר הקהילה הנוצרית מתכוננת לחגוג אותם.
באופן מסורת, בשעה שבע וחצי בבוקר של יום שלישי הקדוש, במקום הקדוש של ההצלפה, הממוקם במנזר פרנציסקאני שבתחילת ה-ויה דולורוסה שבעיר העתיקה של ירושלים, ושם נערכה סעודת אדון טקסית שבמהלכה "הייסורים של ישוע" הושרו מהטקסטים מתוך ספרי הבשורה. בארבעה אירועים – יום ראשון של הלולבים, יום שלישי הקדוש ויום רביעי ויום שישי הגדול/הקדוש, הטקסטים של ארבעת כותבי ספרי הבשורה מספרים אודות הרגעים הטרגיים המסיימים את חייו הארציים של ישוע. הנקהלים הקשיבו בדבקות, השתתפו והתרגשו ע"י שלושת המקריאים אשר הפכו לחי את ההצהרה שבספר הבשורה. בסעודת האדון של יום שלישי שנערכה ע"י האח ארטמיו ויטורס, סגן הקוסטוד, עם האח נג'יב איבראהים, האח הממונה על ההצלפה ומרצה לפרשנות של הברית החדשה במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, באותו מקום כמו המכהן הראשי. היתה נוכחות רבה של הקהילה הפרנציסקאנית של הקוסטודיה של ארץ הקודש והיו כהני דת רבים שסייעו. המאמינים נשים וגברים, , אנשי דת, ואנשים מוקדשים ואף עמאים מקהילות מגוונות נכחו אולם גם מתנדבים במקומות אלו, ואף קבוצה קטנה של עולי רגל אשר רצו לחוות את חג הפסחא בארצו של ישוע, הקפלה היתה מלאה לחלוטין ורבים נאלצו למצוא מקום מחוצה לה על הספסלים שהונחו בחצר לפני הכניסה לכנסייה.
כאן הופיע ישווע לפני פילטוס, כאן נשפט, הורשע למוות ונשא את עולו של הצלב. כאן החלה דרך הצלב אשר עליה חוזרת המשפחה הפרנציסקאנית בכל יום שישי אחר הצהריים עם קבוצות של עולי רגל מכל העולם, מאוחדים באמונה אחת. הייסורים של ישוע המשיח מאתגרים אותנו באופן מיוחד,האירועים של ימים אלו אשר שינו את פני ההיסטוריה האנושית מעסיקים אותנו וקוראים לכל נוצרי, בייחוד בשבוע זה, לפנות ללבבות בארץ הקודש, להיות באחרות עם ירושלים, לגלות מחדש את הרז כאן אשר מחדש את תחושת העומק של האמונה הנוצרית
טקסט – קתרינה פופה פדראטי
תמונות – מארי-ארמל ביליו