ביום שבת, ה-11 באוקטובר, הפרנציסקאנים של ארץ הקודש, ערכו מסע עלייה לרגל לכפר נחום, שלחוף ים הכנרת. האתר, ידוע ומפורסם בעבור אזכורו באפיזודות רבות מספרי הבשורה אפשר לעולי הרגל ליהנות מזמן של פיוס ותפילה לפני שנערכה סעודת אדון חגיגית, לא הרחק מביתו של פטרוס.
"וירד באוניה ויעבור ויבוא אל עירו" (ספר הבשורה לפי מתי, ט:1). העיירה של כפר נחום מוזכרת שוב ושוב בספרי הבשורה כאתר המרכזי שבו ישוע המשיח ערך את ההוראה המשיחית שלו.
זוהי המשמעות של מסע העלייה לרגל של הפרנציסקאנים שאורגן ע"י האחים של המסדר הפרנציסקאני ביום שבת. ה-11 באוקטובר: "לשמור כזכרון חי את המושיע [ישוע המשיח] אשר ביצע מעשי ניסים רבים כאן (ריפוי איש רדוף שדים, ריפויו של חמתו של פטרוס, נס הלחם, הרגעת הסערה...) ונתן רבות מהוראתו כאן (הדיון על לחם החיים, הקריאה לשליחים, הקדימות או זכות הבכורה של פטרוס ועוד).
לאחר זמן הוידוי ותפילות אישיות לחופי ים כנרת, עולי הרגל נתאספו לסעודת האדון עם הקוסטוד של ארץ הקודש כמכהן הראשי ויחד עימו כהני דת רבים נוספים. אנשי כהונה וקהילות הלכו בתהלוכה מסביב לכנסייה בליווי המנון שהושר ע"י מקהלת הקוסטודיה. לאחר מכן נערכה סעודת האדון בשפה הערבית, באוויר הפתוח, בסמוך לחוף.
הדרשה היתה בשפה הערבית ונאמרה ע"י האח הפרנציסקאני אמג'ד סבארה, כהן הדת של נצרת, אשר קישר בין המצב הנוכחי במזרח התיכון ובין אפיזודות שונות מהבשורה שנלמדו בכפר נחום."כשישוע המשיח בספינה של חיינו, עלינו רק להעירו. כלומר, עלינו להאמין בו כשאנו עייפים, כשקשה לנו. בזמן שבו חושבים שהרוע חזק יותר מהטוב, אנו זקוקים לעוצמתה של ההוחדה [אוכריסטיה]", הזכיר. "עם עוצמתנו אנו לא יכולים לעשות דבר. עם עוצמתו של האל הכל אפשרי." לאחר הברכה הטקסית, האב פיצהבלה ביצע את הטקס המסורתי של ברכה ליבולי הקציר לפני שחילק את היבולים למאמינים.
בהתייחס לקהילה הדתית, האב הפרנציסקאני הסביר כי "עולי הרגל באים מערים שונות." "אוטובוסים מגיעים מירושלים, בית לחם, נצרת וערים שונות מהגליל". ואפילו כך, עלייה לרגל זו הינה חדשה יחסית, בקושי קצת יותר מארבע שנים. האתר הזה נתווסף לרשימת "התחנות הפרנציסקאניות" לאחר בניית הכנסייה החדשה.
למרות שבזיליקה ביזנטית נבנתה בסביבות המאה ה-5 לחופי ים הכנרת, האתר היה ללא נוכחות נוצרית משמעותית לשנים רבות. הקוסטודיה של ארץ הקודש רכשה את האתר לקראת שלהי המאה ה-19, כשנתגלו שרידי בית הכנסת שבו לימד ישוע. חפירות ארכיאולוגיות גדולת נערכו בשנות ה-60, בתקופה של האח הפרנציסקאני וירג'יליו קורבו שגילה את ביתו של שמעון-פטרוס. הכנסייה החדשה נבנתה מעל לחורבות אלו. האתר, בסמוך לים כנרת, הינו רק מסר קילומטרים מהר הברכה, היכן שישוע ערך את הדרשה על ההר.
אי לכך, ישנה חשיבות רבה ליעד של מסע העלייה לרגל. הרקע היפה עוזר לדמיין בקלות את ההוראה של ישוע. וקשה שלא להיות מופתע מהרז הסובב את האירוע של ההוחדה באותו מקום שישוע המשיח אמר "אנוכי הלחם החי היורד מהשמיים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולמים והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נותן בעד חיי עולם" (ספר הבשורה לפי יוחנן, ו:51).
נאמנים למסורת הפרנציסקאנית, האחים ועולי הרגל סיימו את היום בשיתוף של ארוחה ברוח האחווה לחופי הים הכנרת. פרנציסקאני אחד אמר עם חוש הומור טוב, "אנו כאן היכן שישוע האכיל את ההמונים. כך שברור שהאוכל של ההוחדה שאנו חולקים הוא לחם חוקינו היום".
נ.ק.