עבור האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, יום ראשון הראשון אחרי יום החג של האפיפניה הינו יום של עלייה לרגל לנהר הירדן. ב-12 בינואר, ביום ראשון, הם חגגו את יום החג של הטבילה של ישוע האדון במקום שבו, לפי המסורת, האפיזודה המתוארת בספר הבשורה התרחשה. סעודת האדון התקיימה בגדת הנהר מזרחית ליריחו באתר של קאסר אל-יהוד [סלע היהודים], אולם אותו הרגע של חיו של ישוע הוזכר גם בגדה נוספת של הנהר באתר של ביתניה מעבר לירדן.
לפני ההגעה לאתר הטבילה, הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש עצרו במנזר של הרועה הטוב שביריחו, היכן שהם פגשו את נציגי הרשויות האזרחיות והדתיות. ראש העיר, המושל והאימאם של המסגד של יריחו דיברו בנוכחות של משלחות דיפלומטיות מאיטליה, ספרד וספרד וכהן הדת של הקהילה, האח הפרנציסקאני מריו מריה חדציטי. "היום אנו כאן להזכיר את מה שאירע לפני אלפים שנה בגדות נהר הירדן", אמר האח פרנצ'סקו פאטון, הקוסטוד של ארץ הקודש, "ואנו כאן כדי להתפלל עבור השלום, ההרגשה הטובה של האוכלוסייה המקומית ועבור השגשוג של יריחו ותושביה." הקוסטוד הזכיר את שיתוף הפעולה החיובי בין המוסדות המקומיים המאפשרים לבית הספר של ארץ הקודש [טרה סנטה] של יריחו ולמרכז הצעירים להמשיך ולגדול כל שנה.
האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה לאחר מכן הלכו בתהלוכה לאתר שחל הטבילה של ישוע היכן שסעודת האדון נערכה בשפה הערבית, בהשתתפות של מאמינים ועולי רגל מכל העולם. במהלך האירוע, תינוקת הוטבלה, בדיוק בגדת הנהר שבה יוחנן הקדוש [המטביל] הטביל את ישוע המשיח. בדרשה שלו, האח מריו חדציטי, כהן הדת של קבילת יריחו, אמר שבקרב אנשים קשה לחקות את ישוע המשיח,וזאת עקב חולשותיו, וזה חשוב להתבונן בדוגמא של יוחנן המטביל, שהגן על האנושות מחטא על ידי שהעביר מסר של המרת הלב. "יוחנן התייחס לישוע כמשיח", הוא הסביר. "בדומה לו, גם עלינו לחפש את ישוע בחיינו ולאחר מכן להגן על החלש ולמי שזקוק לנו".
בהתאם למסורת, ביום הטבילה של ישוע, הפרנציסקאנים גם עורכים עליה לרגל למנזר היווני אורתודוכסי של הפיתוי שבסמוך ליריחו. לאחר שנזנח משך שנים, המנזר הפך לפעיל שוב בסוף המאה ה-19. היה זה המקום שמזוהה משך המאות כאתר של הר הפיתוי של ישוע ולכן מסע העלייה לרגל מסתיים בקריאה של טקסט מספר הבשורה.
ביאטריס גוארארה
