עליה לרגל לעמאוס-קוביבה: צד אחר בחיי הקוסטודיה | Custodia Terrae Sanctae

עליה לרגל לעמאוס-קוביבה: צד אחר בחיי הקוסטודיה

העלייה לרגל הליטורגית של הפרנציסקאנים בארץ הקודש יש לה את המאפיינים שלה. אלו שנסעו לעמאוס-קוביבה, בתאריך שאירע ביום השני של פסחא ובראשון לספטמבר, בעקבות החג של קליאופס ושמעון הקדושים, הינם יותר מסתם ימי זיכרון ליטורגיים. אלא ימים אלו מספקים לפרנציסקאנים הצעירים ולסמינריסטים חדשים את האפשרות לראות את הפנים הרבות של הקוסטודיה.

בהשוואה למסע עלייה לרגל בית לחם, אזור נהר הירדן ונצרת, אלו שבעמאוס חשו יותר בבית. נראה כי לא ממש עניין אותם שכיום לא גרה אף משפחה נוצרית אחת בכפר וכי בכל שנה הופך ליותר ויותר קשה להגיע לעמאוס-קוביבה.

מסלול הגישה היחידי הנגיש כיום הינו קופצני ואין כלל פעילות למעט העבודה שנעשית לאחרונה בבניית תחנת מבדק. עברו הימים של עמדה ידידותית עם חייל בודד העומד בצל הג’יפ שלו ומתבונן ברכבים מרחוק ללא עניין אמיתי בבדיקתם. אלא, נקודת המבדק החדשה הינה קודרת, עם שמירה כבדה ובלתי חדירה - עם הרבה תילי גדר ומצלמות וידיאו.

כשעשינו את דרכינו לקראת הכניסה לעבר יעדנו, שביל זעיר ברשות הפלסטינאית, חשנו אושר כשציפינו

לסעודת האדון [מיסה] של יום ראשון. סעודת האדון הפשוטה והיפה שנערכה ע"י סגן הקוסטוד, האח הפרנציסקאני ארטמיו ויטורס, כיבדה את זכרם של קליאופס ושמעון הקדושים. סעודת האדון השנתית לרוב נערכת בסגנון משפחתי במנזר, אולם עקב התחלתו של יום כיפור בשעות אחר הצהריים, הפרנציסקאנים שבו לירושלים מיד עם סיום סעודת האדון ומנעו בכך את ההפרעה לתפילה השקטה של היהודים שהתרחשה אחר כך.

כאשר חזרנו דרך נקודת המבדק שוב - בדרך בחזרה לירושלים, חשבנו על שני האחים הפרנציסקאנים האחראים על המקום הקדוש הרחוקים מהכל - כולל מעליה לרגל - ומעקשנות נאמנותם לחייהם הפרנציסקאנים וליעדיה של הקוסטודיה.

ביום שני השה, 28 בספטמבר - 10 בתשרי בהתאם לוח השנה העברי - חל יום כיפור, יום הסליחות. עבור היהודים זהו יום של וידוי, של תשובה ושל פיוס. מי ייתן ואלוהים ישמע את המתפללים מקרב עמו ויעניק להם יותר - הרבה יותר - מאשר הם ביקשו!

Mab