הקוסטודיה של ארץ קודש, על מימדיה השונים והרבים, שאותם ניתן לגלות בדרכים שונות, לרוב מקבלת אליה כהני דת ואנשי דת למשך מספר חודשים. היה זה המקרה של האח רונאל אנטיבר וריאל, נתין מקולומביה, אשר משתייך למסדר של אגוסטינוס הקדוש.
לבוש בגלימה שחורה של המסדר האוגוסטיני ניתן היה להכיר אותו כך – יפה ורציני במסדרונות של הקוסטודיה, בכנסיית הקבר או במהלך האירועים במקומות הקדושים, אולם גם העמיק את אמנותו באמצעות גילוי של המקומות הקדושים. "ככהן דת מזה ארבע שנים, סיימתי את התואר שלי בכתבי הקודש ברומא. חשתי בצורך עז להגיע לארץ הקודש ולהשלים את לימודיי ולחיות עם עומק רב יותר מזה שלמדתי. הממונה עלי העניק לי אישור ובאתי לקוסטודיה", הוא אומר ומחייך. "דבר זה הינו על מנת לשרת אנשים ואת האל טוב יותר, לחלוק בחוויה זו עם אלו שלא היו ברי מזל דיים על מנת לבוא לכאן. ארץ הקודש הינה שלב בחיי והגילוי והידע שרכשתי כאן יסייעו לי לעזור לכנסייה ביעדיה."
כאשר הוא שאל באם יוכל לעשות מה שרוצה, הוא ענה "קיבלתי יותר ממה שיבקשתי! הקשר עם המקומות הקדושים, האזור שבו האל בחר שבנו , ישוע המשיח, יעבור את ההתעברות הטהורה, דבר זה חשוב לכל נוצרי". בשהותו כאן משך מספר חודשים, האח רונאל יכול היה לנצל לטובה את ההזדמנות. "יכולתי לערוך סעודות אדון כאן, לחיות את הליטורגיה. דבר אחד הוא להגיע לכאן ולבקר, ודבר אחר לגמרי הינו זמן חופשי לתפילה ולהרהור, במקומות אלו. למשל, עבורי, היתה הזדמנות להיות שמונה ימים בקהילה של האחים פרנציסקאנים שבכפר נחום. לחגוג עימם, לפתוח את החלון ולראות את ים הגליל [הכנרת]. ללכת לשם להרהר על דבר ה', ללכת לבית של פטרוס. להיזכר במה שישוע השלים ומימש באותם המקומות....דבר זה הרשים אותי מאד."
ארץ זו הינה חיונית לכל הנוצרים, אקומניזם הינו יום יומי ונראה לעין בייחוד במקומות הקדושים שבהם חולקים זרמים נוצריים מגוונים. דבר זה יישאר חרוט בזיכרונו של האח רונאל "היתה זו מחווה של חברות לכהן דת אורתודוכסי בכנסיית הקבר שריגש אותי. בירכתי אותו תמיד כשבא להתפלל והחלפנו מספר מילים. כשאמרתי לו שאני אמור לעזוב, הוא הלך וחיפש רוזארי ואיקונה של מרים הבתולה כמזכרת. אין זה הרבה, אולם זה היה נחמד מאד, בהקשר שבו תמיד אומרים שהכנסייה הקתולית והאורתודוכסית כה רחוקות זו מזו."
חיים עם הפרנציסקאנים
ברוך הבא למנזר של סאן סלבטורה שבירושלים., האל רונאל חי בו משך החודשים והיה שבע רצון. "ההתנסות שלי של ארץ הקודש לא היתה כפי שהיתה ללא הפרנציסקאנים. מה שיש לו ערך רב יותר בעיני, היה לחיות עימם. לחלוק בארוחות עימם, באירועים, זמן הפנאי, חגיגות: חיים, אני נרגש מהאחווה הזו בין רוחנית דתית שונה. נפגשנו ביום החג של פרנסיס ואגוסטינוס הקדוש וביקשתי להחיות חלק מההרהורים במהלך שהותי. אני יכול לחלוק את הרוחניות שלי, החזון, את מה שאל עשה בעבורי עד כה."
"איתם למדתי את האהבה לארץ הקודש, האירוח, הכריזמה של הפרנציסקאניים והערך של ההיסטוריה שהפרנציסקאנית באזור זה. משך מאות שנים, הרבה אחים פרנציסקאנים נתנו את חים בעבור ארץ הקודש. בכל ערב, בחדר האוכל קראנו את חיי הנזירים שחיו כאן משך שנים רבות של חיים דתיים, שנים רבות בארץ הקודש, יעדים ופעולות..הם עבדו על מנת לשמר את הזכרון של הקוסטודיה של המקומות הקדושים, לאפשר לעולי רגל להיות בקשר עם ארץ זו. יש לי הערכה רב להם. הם דוגמא המזמינה את כולם לעשות דבר מה בעבור ארץ הקודש. כשאחזור לקולומביה, אהיה קשור למקומות אלו. אני חש מחויב לפעול למען ארץ זו, לא משנה היכן אהיה ומה תהיה דרכי, באמצעות הטפה, עזרה חומרית או תפילה."
דרך צלחה, אח יקר!
הלן מורלט
לבוש בגלימה שחורה של המסדר האוגוסטיני ניתן היה להכיר אותו כך – יפה ורציני במסדרונות של הקוסטודיה, בכנסיית הקבר או במהלך האירועים במקומות הקדושים, אולם גם העמיק את אמנותו באמצעות גילוי של המקומות הקדושים. "ככהן דת מזה ארבע שנים, סיימתי את התואר שלי בכתבי הקודש ברומא. חשתי בצורך עז להגיע לארץ הקודש ולהשלים את לימודיי ולחיות עם עומק רב יותר מזה שלמדתי. הממונה עלי העניק לי אישור ובאתי לקוסטודיה", הוא אומר ומחייך. "דבר זה הינו על מנת לשרת אנשים ואת האל טוב יותר, לחלוק בחוויה זו עם אלו שלא היו ברי מזל דיים על מנת לבוא לכאן. ארץ הקודש הינה שלב בחיי והגילוי והידע שרכשתי כאן יסייעו לי לעזור לכנסייה ביעדיה."
כאשר הוא שאל באם יוכל לעשות מה שרוצה, הוא ענה "קיבלתי יותר ממה שיבקשתי! הקשר עם המקומות הקדושים, האזור שבו האל בחר שבנו , ישוע המשיח, יעבור את ההתעברות הטהורה, דבר זה חשוב לכל נוצרי". בשהותו כאן משך מספר חודשים, האח רונאל יכול היה לנצל לטובה את ההזדמנות. "יכולתי לערוך סעודות אדון כאן, לחיות את הליטורגיה. דבר אחד הוא להגיע לכאן ולבקר, ודבר אחר לגמרי הינו זמן חופשי לתפילה ולהרהור, במקומות אלו. למשל, עבורי, היתה הזדמנות להיות שמונה ימים בקהילה של האחים פרנציסקאנים שבכפר נחום. לחגוג עימם, לפתוח את החלון ולראות את ים הגליל [הכנרת]. ללכת לשם להרהר על דבר ה', ללכת לבית של פטרוס. להיזכר במה שישוע השלים ומימש באותם המקומות....דבר זה הרשים אותי מאד."
ארץ זו הינה חיונית לכל הנוצרים, אקומניזם הינו יום יומי ונראה לעין בייחוד במקומות הקדושים שבהם חולקים זרמים נוצריים מגוונים. דבר זה יישאר חרוט בזיכרונו של האח רונאל "היתה זו מחווה של חברות לכהן דת אורתודוכסי בכנסיית הקבר שריגש אותי. בירכתי אותו תמיד כשבא להתפלל והחלפנו מספר מילים. כשאמרתי לו שאני אמור לעזוב, הוא הלך וחיפש רוזארי ואיקונה של מרים הבתולה כמזכרת. אין זה הרבה, אולם זה היה נחמד מאד, בהקשר שבו תמיד אומרים שהכנסייה הקתולית והאורתודוכסית כה רחוקות זו מזו."
חיים עם הפרנציסקאנים
ברוך הבא למנזר של סאן סלבטורה שבירושלים., האל רונאל חי בו משך החודשים והיה שבע רצון. "ההתנסות שלי של ארץ הקודש לא היתה כפי שהיתה ללא הפרנציסקאנים. מה שיש לו ערך רב יותר בעיני, היה לחיות עימם. לחלוק בארוחות עימם, באירועים, זמן הפנאי, חגיגות: חיים, אני נרגש מהאחווה הזו בין רוחנית דתית שונה. נפגשנו ביום החג של פרנסיס ואגוסטינוס הקדוש וביקשתי להחיות חלק מההרהורים במהלך שהותי. אני יכול לחלוק את הרוחניות שלי, החזון, את מה שאל עשה בעבורי עד כה."
"איתם למדתי את האהבה לארץ הקודש, האירוח, הכריזמה של הפרנציסקאניים והערך של ההיסטוריה שהפרנציסקאנית באזור זה. משך מאות שנים, הרבה אחים פרנציסקאנים נתנו את חים בעבור ארץ הקודש. בכל ערב, בחדר האוכל קראנו את חיי הנזירים שחיו כאן משך שנים רבות של חיים דתיים, שנים רבות בארץ הקודש, יעדים ופעולות..הם עבדו על מנת לשמר את הזכרון של הקוסטודיה של המקומות הקדושים, לאפשר לעולי רגל להיות בקשר עם ארץ זו. יש לי הערכה רב להם. הם דוגמא המזמינה את כולם לעשות דבר מה בעבור ארץ הקודש. כשאחזור לקולומביה, אהיה קשור למקומות אלו. אני חש מחויב לפעול למען ארץ זו, לא משנה היכן אהיה ומה תהיה דרכי, באמצעות הטפה, עזרה חומרית או תפילה."
דרך צלחה, אח יקר!
הלן מורלט