היום של ה-1 במאי הינו יום העובד הבינלאומי וביום זה כנסייה חוגגת את יום החג של העובד יוסף הקדוש, שנוסד בשנת 1955 ע"י האפיפיור פירס ה-12 על מנת להעניק לאמונה הנוצרית משמעות ליום אנושי חשוב זה והן לחג החברתי.
יוסף הקדוש, היה אדם צדיק שנבחר ע"י האל להיות בן זוגה של מרים הבתולה המבורכת ושומרו של הגואל [ישוע], שהיה לבשר עבור העולם הנוצרי ויוסף הפך לאיקונה ולמודל של כל מי שהקדיש את עצמו למופת באופן מקצועי, לכל מי שמילא את כל האחריות והמחויבויות שהוטלו עליו, חי חיים פשוטים, צנועים, ענווים ושל עובד בדממה.בדממה זו, האל דיבר ופעל, והבית בנצרת באמת ובתמים היה "בית ספר של הבשורה", כפי שאמר האפיפיור שאול ה-6 במהלך מסע העלייה לרגל לארץ הקודש שערך בשנת 1964. במשפחה זו – נסתרת ברוגע שבגליל ואשר נוסדה על בסיס החכמה ומעשיו של יוסף, בן הזוג האוהב, מחנך סבלני לבן האלוהים [ישוע], עובד נאמן למחויבותו היום יומיות. יוסף שבהקשבה קשובה לדבר ה' ועשה כרצון האל, כיבד את העבודה הידנית כערך, העניק לה את המשמעות הגבוהה ביותר ומשמעות רוחנית אנושית – ישוע גדל "בחכמה , בגיל ובחסד לפני האל וני האדם" . יוסף דאג והגן על ישוע כדמות הורית המונעת בעולם הזה כוח האמונה, כשערכים של ענווה, עבודה קשה הדריכו אותו וישוע עצמו הקדיש עצמו משך שנים רבות לעבודה ידנית, קיבל על עצמו באופן מלא את ההיבט האנושי החשוב הזה, עד כדי כך שישוע היה ידוע כבנו של הנגר, וזאת תודות לרגישותו למאמץ היום יומי ולקשיים של המין האנושי.
כיום, הדמות של יוסף הקדוש, הפטרון של על העובדים, חי ואמיתי ואפילו בעיתות משבר ואי וודאות בעולם הכלכלי ובעולם העבודה, יוסף הקדוש עדיין מציע מסר קונקרטי ויעיל וממשיך לפנות לכל מי ששם ערך ושמעות לעבודת כפיו ולכישרונות שלו. יוסף מלמד את כל הנוצרים לעסוק ביום יום במקצוע כערך של אמונה, להיות שקוף ואחראי לגבי מטלות שהוטלו עליו, לראות את נוכחות האל בפשטות של הפעולות שנעשות בכל יום, להישמע לרצון האל בבחירות שעושים עבור צמיחה אישית, חברתית ואזרחית.יוסף מראה לכל עובד כי הדרך לצלילות דעת, שוויון וסולידריות מייצגת דרך טובה יותר לבנות חברה צודקת יותר, להיות קשוב לצרכי הכל; מלמד כי ענווה והקדשה הינם מרכיבים הכרחיים בכל מקצוע ומקצוע; כי ההיבט החומרי, התרבותי והרוחני שבעבודה יכול להיות בשל עבור זכירה ומדע; כי מאמץ והקרבה אינם לעולם גוברים על האומנה ועל הדבקות. לימוד יקר ערך אשר נוגע בזהויות העמוקות ביותר של כל אדם ובכל נוצרי משום שעבודה יכולה לההיפך עבורנו לאפשרות ולפריבילגיה לממש ולהגשים ולהיות עד לערכים הגבוהים ביותר.
טקסט – קתרינה פופה פדראטי