מושבה של הקוסטודיה של ארץ הקודש, והובלה ע"י סגן הקוסטוד, האח ארטמיו וירורס. הפרנציסקאנים הצטרפו לקהילה של אנה הקדושה (סנטה אנה). 15 האחים הפרנציסקאנים צעדו במורד רחוב פרנסיס הקדוש ועד ה"ויה דולודרוסה" (דרך הייסורים), ואחר כך דרך הרחוב של שער האריות, שבלב העיר העתיקה. הרעש של צוות הקוואס, פתיחת התהלוכה – הרעש הזה התערבב עם יתר הקולות שבעיר. בשוק קראו הסוחרים לעבר העוברים בסך. ניתן היה לשמוע מורה לערבית המנסה להשיב את השקט לכיתתו. קבוצות צליינים לחשו שלוש מילים, הצטלבו ונפרדו כשהתהלוכה עברה.
בזמן שהתהלוכה הגיעה לבזיליקה של אנה הקדושה, היכן שהוריה של מרים הבתולה (אנה ויוחנן) חיו; מספר המשתתפים בקהל הלך וגדל באופן ניכר. הרבה מאמינים הגיעו לחגוג את הולדת מרים בתאריך ה-8 לספטמבר. לפחות 10 שפות, וסביר שיותר, נשמעו באירוע. בנוסף לאיטלקית שדיברו הפרנציסקאנים נשמעו גם השפות הבאות: צרפתית, ערבית, ספרדית, גרמנית, פורטוגלית, יוונית, הינדית, רוסית ולטינית.
הקונסול הכללי של צרפת, מר אלאן ראמי, הגיע ותפס את מקומו בקדמת מקומות הישיבה על מנת לסייע בסעודת האדון. מקומות הישיבה נתפסו לאחר שהפרנציסקאנים נכנסו למקום הקדוש על מנת לפזר קטורת על דמותה של מרים. הכיסאות שקשקו, האנשים ברכו זה את זה, ערכו היכרות וזיהו מכרים ותיקים.
מילוביץ, המזכיר של הקוסטודיה, ניהל והוביל את הטקס. שקט יחסי משום שעולי רגל רבים נכנסו ויצאו במהלך האירוע, דבר שלא נראה שהפריע כלל, כדרך אגב, לאף אחד. המאמינים היו מרוכזים לחלוטין בתפילות ובשירה.
בחוץ, האנשים המתינו. חלקם דאגו לשמור את עצמם טרודים, וחלקם שוחחו עם שכניהם. כאן, אח הודי יכול היה למצוא בקהל את בן ארצו. לא רחוק ממנו, כהן דת נתן הסבר לקבוצה מהולנד שהיתה מופתעת ש"קיימת בכלל סעודת האדון [מיסה בלעז] בצרפתית" וכי היא תימשך עוד מספר דקות.
שיר הסיום של האחים הפרנציסקאנים טרם נסתיים בבזיליקה לפני שכולם כבר היו בתוך המבנה. ההתקהלות התרחשה בגן של "האחים הלבנים" ושם כולם פגשו את כולם, ואת חלק מהאנשים שלא ראינו לפני סעודת האדון. האנשים ניסו למצוא שפה משותפת, כל השפות התמזגו זו בזו ….
לרגע קטן אחד, יכולת לשמוע תפילה ושיחה בקול אחד וכמעט היה ניתן לשכוח את החלוקה שארץ זו חווה. ולו רק לרגע קטן אחד.
דיוויד פרנקפורט
בזמן שהתהלוכה הגיעה לבזיליקה של אנה הקדושה, היכן שהוריה של מרים הבתולה (אנה ויוחנן) חיו; מספר המשתתפים בקהל הלך וגדל באופן ניכר. הרבה מאמינים הגיעו לחגוג את הולדת מרים בתאריך ה-8 לספטמבר. לפחות 10 שפות, וסביר שיותר, נשמעו באירוע. בנוסף לאיטלקית שדיברו הפרנציסקאנים נשמעו גם השפות הבאות: צרפתית, ערבית, ספרדית, גרמנית, פורטוגלית, יוונית, הינדית, רוסית ולטינית.
הקונסול הכללי של צרפת, מר אלאן ראמי, הגיע ותפס את מקומו בקדמת מקומות הישיבה על מנת לסייע בסעודת האדון. מקומות הישיבה נתפסו לאחר שהפרנציסקאנים נכנסו למקום הקדוש על מנת לפזר קטורת על דמותה של מרים. הכיסאות שקשקו, האנשים ברכו זה את זה, ערכו היכרות וזיהו מכרים ותיקים.
מילוביץ, המזכיר של הקוסטודיה, ניהל והוביל את הטקס. שקט יחסי משום שעולי רגל רבים נכנסו ויצאו במהלך האירוע, דבר שלא נראה שהפריע כלל, כדרך אגב, לאף אחד. המאמינים היו מרוכזים לחלוטין בתפילות ובשירה.
בחוץ, האנשים המתינו. חלקם דאגו לשמור את עצמם טרודים, וחלקם שוחחו עם שכניהם. כאן, אח הודי יכול היה למצוא בקהל את בן ארצו. לא רחוק ממנו, כהן דת נתן הסבר לקבוצה מהולנד שהיתה מופתעת ש"קיימת בכלל סעודת האדון [מיסה בלעז] בצרפתית" וכי היא תימשך עוד מספר דקות.
שיר הסיום של האחים הפרנציסקאנים טרם נסתיים בבזיליקה לפני שכולם כבר היו בתוך המבנה. ההתקהלות התרחשה בגן של "האחים הלבנים" ושם כולם פגשו את כולם, ואת חלק מהאנשים שלא ראינו לפני סעודת האדון. האנשים ניסו למצוא שפה משותפת, כל השפות התמזגו זו בזו ….
לרגע קטן אחד, יכולת לשמוע תפילה ושיחה בקול אחד וכמעט היה ניתן לשכוח את החלוקה שארץ זו חווה. ולו רק לרגע קטן אחד.
דיוויד פרנקפורט