"הו הצלב, התקווה היחידה שלנו" (תרגום מלטינית). מילים אלו נשמעו בלהט ובטקסיות של בוקר זה מתחת לתקרה הקמורה של הקבר הקדוש. נוצרים קתולים-לטינים התאספו ביום בוקר זה, יום ראשון, לרגל יום החג של תפארת הצלב.
קהל גדול התאסף בגולגולתא, האתר שבו נצלב האדון ישוע, לרגל הנצחה טקסית של סעודת האדון ע"י האחים ה]פרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש.
האחים הפרנציסקאנים נשאו את שרידיו של הצלב האמיתי בתהלוכה אל המזבח היכן שנחוגה סעודת האדון, המזבח של הצליבה באתר שבו ישוע המשיח מוסמר לעץ עשוי עץ.
האב דוברומיר ג'סטל, סגן הקוסטוד, ערך את סעודת האדון, כשסייעו בידו כהני דת רבים.
יום החג של תפארת הצלב הינו נחוג באופן נדיר ביום ראשון. היום, האתר, נשוא יום החג: הכל השתלב יחד ונתן משמעות ייחודית וטקסית לאירוע.
האב דוברומיר בדרשתו היה שנון ומלא תקווה. "הרז של הצלב", הסביר, "הינו גם רז של אהבה ורז של ישועה". הוא ציין בצדק כי "נדיר שנוצרי לא נושא צלב" ו"דבר זה מוסבר ע"י העובדה שאנו כולנו סומנו בסימן הצלב בעת טקס ההטבלה. כולנו נושענו ע"י בן האל, שמת על הצלב."
האב דוברומיר, שהינו יד ימינו של הקוסטוד של ארץ הקודש, העלה סוגיה אודות טבעו של הצלב. "נצרות נדחית בדיוק מסיבה של הצלב. עבור העולם, הצלב מדבר אודות קרבן, והעולם רוצה ושואף לחיים ללא מגבלות, ללא גבולות, ללא עכבות. העולם רוצה עושר, שפע." על מנת להדגים את הסתירה בין העולם ובין ישוע, האב דוברומיר השוואה את הצלב, עץ החיים וסמל החיים שניתן, והעץ שבגן עדן, הסיבה לחטא הקדמון שהושג ללא כל קורבן.
"הצלב". הוא סיים ואמר "הוא דרך לשלום, היכן שהאדם נותן את עצמו מרצונו." באזור בעייתי זה, לבקשות האנשים ישנה חשיבות ייחודית. "האל לא ברא את האדם בעבור מלחמה, אלא עבור השלום והאחווה". אמר האב דוברומיר, והוסיף כי "השלום שישוע המשיח מעניק אינו שלום של העולם. רק לעיתים רחוקות אנו חושבים שמקבלים את שלום המשיח באופן מעמיק בהקשר לעצמנו וכדי לחיות אותו באמת. אולם ישוע המשיח, מהצלב, נתן לנו את הטעם של השלום ונתן לנו את הדרך לחיות אותו."
לאחר סעודת האדון, הנקהלים הלכו בתהלוכה עם כהני הדת למזבח של מרים המגדלית הקדושה [באתר שבו ישוע המשיח פגש אותה בבוקר של התחייה] לצלילי ההמנון "ווקסילה רג'יס" ("הדגל של המלך נישא אל על, הרז של הצלב זוהר"). ההמנון הנפלא הזה מהמאה ה-17 מתאר את הגדולה של הצלב.
קהילת עולי הרגל לאחר מכן נתנה כבוד לשרידי הצלב המקורי לפני שכולם עזבו כשהמילים מהדרשה מהדהדות במוחם: "העץ של הצלב אינו מציל אותנו ללא האהבה שהצלוב [ישוע המשיח] עליה וממשיך לתת את עצמו עבור כולם, אשר בוחרים לחיות באהבה."
נ.ק.