לבינה והנס של חג הפסחא

אכן, לבינה, אישה הודית צעירה מ-מנגלור, דרום הודו, ניצלה באורך נס בחג הפסחא. היא נפלה מהקומה החמישית בבניין, בשעה שניקתה את החלונות. היא נפלה מחמש קומות משום שביצעה את התנועות השגויות ונחתה על הקרקע, אולם, כפי שאמרה, היא לא פחדה כאשר נפלה. היא חשה שהאדון מאד קרוב אליה. האדון ליווה אותה בנפילתה. היא שכבה על הדשא בגינה ליותר מחצי שעה משום שהחלון שממנו נפלה היה ממוקם בגב הבניין. היא לא יכלה לזוז, ובכאבים עזים, היא ניסתה להשתמש בטלפון הנייד שלה על מנת להזעיק עזרה, אולם זרועותיה היו שבורות והיא לא יכלה לזוז. לבסוף אחד השכנים הבחין כי היא שוכבת על הקרקע וכשזיהה אותה, מיד הזעיק את האמבולנס. היא נלקחה לבית חולים ונותחה. בנוסף לידיים השבורות גם רגליה נשברו. אולם, תודה לאל, אף איבר חיוני לא ניזוק.

פגשתי בה בבית החולים תל השומר, מוקפת בחום של בני ארצה. ביקרתי אותה בשעה שחבר שלה סירק את שערה, כפי שמסרקים את השיער של ילדה קטנה. נתתי לה את הלחם והיין. היא הודתה לאל על שהגן עליה בכזו דאגה, שמר עליה והצילה. עם עיניים שחורות ומאירות ושיער שחור כעורב, היא נראתה חזקה ומלאת חיוניות.

היא רוצה לחיות ולהמשיך לעבוד עבור בעלה ושני ילדיה, אשר ממתינים לה בהודו ואשר תלויים בעבודתה על מנת לשרוד.

הקהילה ההודית דוברת ה-קונקאני הינה קרובה מאד לה: מתפללת ומארגנת תרומות על מנת לסייע לצרכיה. למשך תקופה ארוכה היא לא תוכל לעבוד, והיא תזדקק לכל שקל כדי לחיות ולסייע למשפחתה.

שאלתי אותה באם אוכל לצלמה. היא הסכימה בשמחה והיא ניסתה למצוא עמדה שבה תראה "פחות נכה". היא פתחה את זרועותיה ועל זרוע ימין ישנו סימן ברור של צלב. אישה הודית קטנה, גדולה ובעלת אמונה.
האח הפרנציסקאני ארטורו ואסאטורו

Fray Arturo Vasaturo ofm