מספר ימים לפני תחילת השבוע הקדוש, אחד מהיעדים האחרונים של העלייה לרגל בתקופת צום הארבעים בירושלים, התקיים ביום רביעי, ה-16 במרץ, בערב, בקפלה של ההרשעה, שבמנזר ההצלפה.
אווירה רצינית אפיינה את האירוע שנחוג. סעודת האדון נערכה על ידי האח הפרנציסקאני אלסנדרו, מהמנזר של ההצלפה, בנוכחות של אחים פרנציסקאנים רבים ומאמינים. הקהל היה כה רב עד כי הנוכחים עקבו אחרי הנעשה בסעודת האדון מחוץ לקפלה עקב העדר מקום מספיק. הקפלה, למרות העובדה שהיא קטנה, הינה בעלת משמעות רבה עבור הנצרות. זהו חלק מהמנזר של ההצלפה, התחנה השנייה של דרך הצלב שבירושלים.
שלושים כהני דת מסייעים לקחו חלק בטקס והם לא לבשו את הצבע הסגול, הצבע הליטורגי של תקופת צום הארבעים, אלא דווקא את הצבע האדום המאופיין בתקופה שבה חוגגים את הייסורים. בקפלה זו, נחוגה בטקסיות גזר דין המוות של ישוע המשיח האדון. זהו אירוע חריג בנוף הירושלמי אשר מאפשר לעולי רגל חוויה ייחודית מאד בתקופת צום הארבעים בשונה מכל מקום אחר בעולם.
לסעודת האדון קדמה תפילת ערבית, שנערכה על ידי האח הפרנציסקאני ארטמיו ויטוריו, שהדגיש בדרשתו כי עלייה לרגל המתבצעות בירושלים הינם "כמו ללכת בעקבותיו של ישוע".
"היום אנו במקום הקדוש של ה-ליתוסטרוטוס [הערה: השם המופיע בספר הבשורה שבו הורשע ונידון ישוע], ובו מנציחים ומזכירים את גזר דין המוות של ישוע המשיח האדון ואת הדרך לגולגולתא", הסביר.
האח הפרנציסקאני ארטמיו הדגיש את החשיבות של דרך הייסורים, דרך הצלב שבירושלים, למרות שלפעמים האוטנטיות שלה אינה מוסכמת. הוא הדגיש אפילו שאפילו "אם רק 9 תחנות מתוך ה-14 יש להן בסיס מוצק בספרי הבשורה, אין זה אומר שלשאר אין כל משמעות." למעשה, בציטוט מאת המדריך של דבקות וליטורגיה , הוא הדגיש שדרך הצלב, "עדיין רלוונטית" משום שהיא קשורה לדבקות ש"הינה מיזוג של דרכי ביטוי מגוונים, שהינן מאפיינים של הרוחניות הנוצרית": בין השאר מתייחס לעלייה לרגל, הרז של הצלב, הרצון להיות אחד בייסורים של ישוע המשיח, ועוד.
מאז 1880, הפרנציסקאנים עורכים בכל יום שישי את דרך הצלב, מתחילים בשעה שלוש אחר הצהריים. בסופה של הדרשה, האח ארטמיו הדגיש את הקשר שבין התחנות של הצלב ובין חג הפסחא. "הדרך מסתיימת לפני הקבר הריק, אשר מוביל אותנו לשמחה של התחייה."
הדרשה כללה בתוכה הזדמנות גדולה על מנת להזכיר לכולם אודות פתיחת המוזיאון של ארץ הקודש ביום חמישי, ה-17 במרץ, במנזר של ההצלפה. החלק של המולטימדיה במוזיאון יכול לסייע ולהכין עולי רגל לדרך הצלב, על ידי העברת הסיפור של העיר הקדשוה והדרך [של הצלב], החל מתחילת דרכו של ישוע ועד ימינו, וזאת בעקבותיו של ישוע המשיח.
TD
אווירה רצינית אפיינה את האירוע שנחוג. סעודת האדון נערכה על ידי האח הפרנציסקאני אלסנדרו, מהמנזר של ההצלפה, בנוכחות של אחים פרנציסקאנים רבים ומאמינים. הקהל היה כה רב עד כי הנוכחים עקבו אחרי הנעשה בסעודת האדון מחוץ לקפלה עקב העדר מקום מספיק. הקפלה, למרות העובדה שהיא קטנה, הינה בעלת משמעות רבה עבור הנצרות. זהו חלק מהמנזר של ההצלפה, התחנה השנייה של דרך הצלב שבירושלים.
שלושים כהני דת מסייעים לקחו חלק בטקס והם לא לבשו את הצבע הסגול, הצבע הליטורגי של תקופת צום הארבעים, אלא דווקא את הצבע האדום המאופיין בתקופה שבה חוגגים את הייסורים. בקפלה זו, נחוגה בטקסיות גזר דין המוות של ישוע המשיח האדון. זהו אירוע חריג בנוף הירושלמי אשר מאפשר לעולי רגל חוויה ייחודית מאד בתקופת צום הארבעים בשונה מכל מקום אחר בעולם.
לסעודת האדון קדמה תפילת ערבית, שנערכה על ידי האח הפרנציסקאני ארטמיו ויטוריו, שהדגיש בדרשתו כי עלייה לרגל המתבצעות בירושלים הינם "כמו ללכת בעקבותיו של ישוע".
"היום אנו במקום הקדוש של ה-ליתוסטרוטוס [הערה: השם המופיע בספר הבשורה שבו הורשע ונידון ישוע], ובו מנציחים ומזכירים את גזר דין המוות של ישוע המשיח האדון ואת הדרך לגולגולתא", הסביר.
האח הפרנציסקאני ארטמיו הדגיש את החשיבות של דרך הייסורים, דרך הצלב שבירושלים, למרות שלפעמים האוטנטיות שלה אינה מוסכמת. הוא הדגיש אפילו שאפילו "אם רק 9 תחנות מתוך ה-14 יש להן בסיס מוצק בספרי הבשורה, אין זה אומר שלשאר אין כל משמעות." למעשה, בציטוט מאת המדריך של דבקות וליטורגיה , הוא הדגיש שדרך הצלב, "עדיין רלוונטית" משום שהיא קשורה לדבקות ש"הינה מיזוג של דרכי ביטוי מגוונים, שהינן מאפיינים של הרוחניות הנוצרית": בין השאר מתייחס לעלייה לרגל, הרז של הצלב, הרצון להיות אחד בייסורים של ישוע המשיח, ועוד.
מאז 1880, הפרנציסקאנים עורכים בכל יום שישי את דרך הצלב, מתחילים בשעה שלוש אחר הצהריים. בסופה של הדרשה, האח ארטמיו הדגיש את הקשר שבין התחנות של הצלב ובין חג הפסחא. "הדרך מסתיימת לפני הקבר הריק, אשר מוביל אותנו לשמחה של התחייה."
הדרשה כללה בתוכה הזדמנות גדולה על מנת להזכיר לכולם אודות פתיחת המוזיאון של ארץ הקודש ביום חמישי, ה-17 במרץ, במנזר של ההצלפה. החלק של המולטימדיה במוזיאון יכול לסייע ולהכין עולי רגל לדרך הצלב, על ידי העברת הסיפור של העיר הקדשוה והדרך [של הצלב], החל מתחילת דרכו של ישוע ועד ימינו, וזאת בעקבותיו של ישוע המשיח.
TD