בכפר מעורר ההשראה של עין כרם, הממוקם בהרים מערבית מירושלים, הקוסטודיה של ארץ הקודש חגגה את יום החג הטקסי של לידתו של יוחנן המטביל הקדוש. ב-24 ביוני במערה ובמקום הקדוש אשר מסורתית מקשור למקום לידתו של המבשר, חגיגה מצומצמת בהרבה נערכה עקב המגבלות העכשוויות. סעודת האדון נערכה על ידי האח פפרנצ'סקו פאטון, הקוסטוד של ארץ הקודש.
הליטורגיה התמקדה ברז של לידתו של יוחנן, הוא שיכין את הדרך למשיח. הוא בא לעולם, כפי שמתואר בספר הבשורה לפי לוקאס, כשקשור לאירוע יוצא דופן: האילמות של אביו זכריה מוסרת עם לידתו של בנו, כשהמילים הראשונות שלו היו המנון של ברכה.
זהו בדיוק ההמנון מדברי הימים של זכריה המציע את המפתח להבנת החיים של יוחנן המטביל: "ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני ה' תלך לפנות את דרכיו. לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאיהם" (ספר הבשורה לפי לוקאס א, 76-77).
האח פאטון התייחס למילים אלה כדי להדגיש את היעד של יוחנן המטביל להביא את האנשים "להבנה של הישועה", שמשמעותו קונקרטית והינה התנסות חיה של החילה של האל. "לפי דברי הימים של זכריה", כך אמר, "הידע (כלומר, ההתנסות) של הישועה כלול במחילה (כלומר, מחילת החטאים) ממש כפי שמוחלים על חוב, הישועה כוללת את המחילה של החוב שלו"
הקוסטוד הרחיב אודות המונח של חטא, שלו הן הבט אישי והן קולקטיבי."חטא הינו חופש ועזיבה מרצון ממה שהאל מציע שהינו טוב בעבורנו", הסביר, אולם הוא גם ציין שישנם "מבנים של חטא" שאותם אנו מבצעים כחברה והן כאנושות. האח פאטון ציטט את יוחנן פאולוס השני הקדוש, שמגדיר מבנים אלו כ"בחירות של אנוכיות ושל ראייה קצרת מועד", מוצפת בחישובים כלכליים ובהחלטות כלכליות חברות אחריות, המונעות מ"חמדנות לרווח וצמא לכוח".
דמותו של יוחנן המטביל, כפי שהסביר האח פאטון, אינה תקפה רק לתקופתו שלו, אלא זה ממשיך לדבר אלינו גם כיום: "יוחנן יכול היה לפרש את הרגע ההיסטורי שבו הוא עצמו חי ויכול לעזור לנו לפרש את הרגע ההיסטורי שבו אנו חיים.
לאור הקונפליקטים הרבים ואי הצדק הרב הקיים בעולם ומשפיע עליו, המסר של המבשר הינו קריאה לאחריות ומצפוניות: "עלינו שוב לחבק את הקריאה להמרת הלב מפי יוחנן המטביל, שפותח לנו את עינינו ומאיר את המודעות שלנו".
מפייס אותנו עם האב וזעם האחד עם השמי על ידי דמו שלו, כלומר, נותן את חייו ומבצע אקט של אהבה אינסופית", אמר האח פאטון. לבסוף, הוא הזמין את כולם לברך את האל שהעניק לעולם את יוחנן המטביל, ילד שהוא בחר להישאר קטן על מנת לפנות מקום למושיע היחידי.
הוא סיים עם תפילה:
"הבה נבקש את החסד להתנסות, הן אישית והן כאנושות מאוחדת, את הידע של הישועה באמצעות המחילה שלו על החטאים שלנו, ולבסוף נלך כמו אנושות מפויסת בדרך אל השלום".
Francesco Guaraldi
