כבר בשעה 16:00 קהל קטן כבר מתחיל להיאסף בכיכר שלפני הבזיליקה של הבשורה.
הקוסטוד של ארץ הקודש, האב פיירבטיסטה פיצהבלה, צפוי להגיע בשעה 16:30 לסעודת אדון [מיסה] טקסית לכבודו של יוסף הקדוש, בעלה של מרים הבתולה המבורכת, הפטרון של הכנסייה והשומר של ישוע הגואל.
הייחודיות של חגיגה זו נראית לעין: שטיח וכריות מונחים לפני הכניסה לבזיליקה וממתינים לקוסטוד היכן שנמצא האח הממונה של המקום הקדוש, האח הפרנציסקאני ריקרדו בוטרוס. האב פיירבטיסטה פיצהבלה ינהל את הטקס ויכנס לבזיליקה וינחה את הליטורגיה הטקסית ואת הטקס שלפני המערה של הבשורה בשם כל הכנסייה הלטינית באממצעות התיווך של הפטרון הקדוש.
הגעתו של האב הקוסטוד מתקבלת בשמחה במחיאות כפיים מתוככי הקהל החוגג הנוכח בריטואל. תהלוכה מובילה לחלק העליון של הבזיליקה היכן שהחלק הראשון של האירוע החגיגי נערך.
נכחו כ-1500 איש, כולל מאמינים מקומיים ועולי רגל שהגיעו לחגוג את יום החג של הקדוש האהוב. הבזיליקה מקושטת באופן חגיגי והקפלה של יוסף הקדוש בולטת היכן שגלימה מכסה את גב הפסל שבזרועותיו ישוע התינוק.
ישנה השתתפות רבה של צעירים רבים בהוחדה [אוכריסטיה] – ילדים, משפחות, צעירים ועולי רגל. הקהילה של נצרת הינה באמת ובתמים פעילה מאד.
הבשורה לפי מתי נקראה ואינה מספרת אודות ביקור של המלאך אצל מרים, אלא חושפת את התכנון של רוח הקודש באמצעות הסיפור של יוסף. יוסף, "בעלה של מרים" אשר ידע אודות הריונה של ארוסתו וכ"אדם צדיק" החליט לא להאשים אותה בציבור אלא להתגרש ממנה בחשאי; המלאך בחלומו הבטיח לו "אל תפחד, יוסף..."
ההרהור וההגות אודות הבשורה מכירה לנו את האמונה של אדם פשוט בעל עומק ואומץ וחוזק ללכת אחר חלומו ולהגשימו.
כל ההוחדה מוקדשת לבעלה הקדוש של מרים, אולם השיא הינו כאשר הקוסטוד של ארץ הקודש נשא את האיקונה של יוסף הקדוש בתהלוכה אל החלק התחתון של הבזיליקה היכן שהיה ביתה של מרים וממקמו בתוך המערה של הבשורה. החתן מגיע לביתה של כלתו.
יוסף אמר "כן" למה שאירע כאן, היכן שהכל החל, לפני יותר מאלפיים שנה וחוזרים עליו בליטורגיה רומנטית להפליא.
הבשורה לפי לוקס נקראת כעת, והיא נקשרת לדבריו של המלאך גבריאל למרים. המילים הרגיעות "אל תפחדי מרים..." הפעם מופנות אליה והרז של ההתגלמות של דבר האל אירע כאן.
המילים בלטינית מתורגמות בעברית ל- "והדבר נהיה בשר".
האב הקוסטוד, כרע ברך במערה, וביטא את ההפצרה בשם הכנסייה כולה (ראה – חוברת ליטורגית מצ"ב) ולאחר מכן, בירך את כל האנשים שנכחו עם האיקונה האהובה.
כעת השעה 16:30 והאנשים יוצאים בהדרגה על מנת לחזור שוב, הפעם בשעה 20:30 כאשר הלפידים ידלקו בתהלוכה, והפעם לכבוד הכלה, הבתולה מרים, עם שינון של תפילת הרוזארי [שרשרת התפילה הנוצרית] ושירת ההמנון של יוסף הקדוש. אירוע זה אכן נראה כמו חגיגה של חתונה.
התהלוכה שוב חוזרת למערה של הבשורה עם פסלה של הבתולה מרים היכן, לאחר תפילה קצרה, ישנו טקס של נשיקה של האיקונה. אלפיים איש אשר השתתפו בתהלוכת הלפידים עברו דרך ביתה של מרים ונישקו את האיקונה של יוסף הקדוש.
היה זה יום שאופיין בליטורגיה מאד אינטנסיבי, אולם בעל משמעות מעמיקה מאד ומרגשת אשר חוזרת על ההתנסות באמונה של שני בני זוג קדושים אשר אמרו כן, מילים אשר נאמרו לפני אלפיים שנה ויותר, ועדיין משתלבות עם "והדבר נהיה בשר" אשר מלווה בכל אירוע במקום קדוש זה.
טקסט וצילום מאת מרקו גבסו
הקוסטוד של ארץ הקודש, האב פיירבטיסטה פיצהבלה, צפוי להגיע בשעה 16:30 לסעודת אדון [מיסה] טקסית לכבודו של יוסף הקדוש, בעלה של מרים הבתולה המבורכת, הפטרון של הכנסייה והשומר של ישוע הגואל.
הייחודיות של חגיגה זו נראית לעין: שטיח וכריות מונחים לפני הכניסה לבזיליקה וממתינים לקוסטוד היכן שנמצא האח הממונה של המקום הקדוש, האח הפרנציסקאני ריקרדו בוטרוס. האב פיירבטיסטה פיצהבלה ינהל את הטקס ויכנס לבזיליקה וינחה את הליטורגיה הטקסית ואת הטקס שלפני המערה של הבשורה בשם כל הכנסייה הלטינית באממצעות התיווך של הפטרון הקדוש.
הגעתו של האב הקוסטוד מתקבלת בשמחה במחיאות כפיים מתוככי הקהל החוגג הנוכח בריטואל. תהלוכה מובילה לחלק העליון של הבזיליקה היכן שהחלק הראשון של האירוע החגיגי נערך.
נכחו כ-1500 איש, כולל מאמינים מקומיים ועולי רגל שהגיעו לחגוג את יום החג של הקדוש האהוב. הבזיליקה מקושטת באופן חגיגי והקפלה של יוסף הקדוש בולטת היכן שגלימה מכסה את גב הפסל שבזרועותיו ישוע התינוק.
ישנה השתתפות רבה של צעירים רבים בהוחדה [אוכריסטיה] – ילדים, משפחות, צעירים ועולי רגל. הקהילה של נצרת הינה באמת ובתמים פעילה מאד.
הבשורה לפי מתי נקראה ואינה מספרת אודות ביקור של המלאך אצל מרים, אלא חושפת את התכנון של רוח הקודש באמצעות הסיפור של יוסף. יוסף, "בעלה של מרים" אשר ידע אודות הריונה של ארוסתו וכ"אדם צדיק" החליט לא להאשים אותה בציבור אלא להתגרש ממנה בחשאי; המלאך בחלומו הבטיח לו "אל תפחד, יוסף..."
ההרהור וההגות אודות הבשורה מכירה לנו את האמונה של אדם פשוט בעל עומק ואומץ וחוזק ללכת אחר חלומו ולהגשימו.
כל ההוחדה מוקדשת לבעלה הקדוש של מרים, אולם השיא הינו כאשר הקוסטוד של ארץ הקודש נשא את האיקונה של יוסף הקדוש בתהלוכה אל החלק התחתון של הבזיליקה היכן שהיה ביתה של מרים וממקמו בתוך המערה של הבשורה. החתן מגיע לביתה של כלתו.
יוסף אמר "כן" למה שאירע כאן, היכן שהכל החל, לפני יותר מאלפיים שנה וחוזרים עליו בליטורגיה רומנטית להפליא.
הבשורה לפי לוקס נקראת כעת, והיא נקשרת לדבריו של המלאך גבריאל למרים. המילים הרגיעות "אל תפחדי מרים..." הפעם מופנות אליה והרז של ההתגלמות של דבר האל אירע כאן.
המילים בלטינית מתורגמות בעברית ל- "והדבר נהיה בשר".
האב הקוסטוד, כרע ברך במערה, וביטא את ההפצרה בשם הכנסייה כולה (ראה – חוברת ליטורגית מצ"ב) ולאחר מכן, בירך את כל האנשים שנכחו עם האיקונה האהובה.
כעת השעה 16:30 והאנשים יוצאים בהדרגה על מנת לחזור שוב, הפעם בשעה 20:30 כאשר הלפידים ידלקו בתהלוכה, והפעם לכבוד הכלה, הבתולה מרים, עם שינון של תפילת הרוזארי [שרשרת התפילה הנוצרית] ושירת ההמנון של יוסף הקדוש. אירוע זה אכן נראה כמו חגיגה של חתונה.
התהלוכה שוב חוזרת למערה של הבשורה עם פסלה של הבתולה מרים היכן, לאחר תפילה קצרה, ישנו טקס של נשיקה של האיקונה. אלפיים איש אשר השתתפו בתהלוכת הלפידים עברו דרך ביתה של מרים ונישקו את האיקונה של יוסף הקדוש.
היה זה יום שאופיין בליטורגיה מאד אינטנסיבי, אולם בעל משמעות מעמיקה מאד ומרגשת אשר חוזרת על ההתנסות באמונה של שני בני זוג קדושים אשר אמרו כן, מילים אשר נאמרו לפני אלפיים שנה ויותר, ועדיין משתלבות עם "והדבר נהיה בשר" אשר מלווה בכל אירוע במקום קדוש זה.
טקסט וצילום מאת מרקו גבסו