האזור של שאול הקדוש: להיפגש עם השר, האח הפרנציסקאני פיראס לוטפי

במהלך הפרק הפרנציסקאני שנערך בירושלים בחלק הראשון של חודש יולי, פגשנו את האח הפרנציסקאני פיראס לוטפי, השר של האזור של שאול הקדוש, החלק של הפרובינציה הפרנציסקאנית של ארץ הקודש שכולל את לבנון, סוריה וירדן.

האח פיראס, יליד חמה (כיום, בסוריה) חי כיום בבירות היכן שהוא האח הממונה האחראי של המנזר הפרנציסקני בבירה הלבנונית. החל מארץ הארזים, האח פיראס משרטט  ראיון בהבט כלכלי וחברתי, מתמקד בקשיים הקשורים לאזרחי לבנון.

"באופן נקודתי אנו יכולים לזכור את התאריך של 17 באוקטובר 2019 כתחילת המשבר הכלכלי, הפוליטי והחברתי שבו לבנון עדיין נמצאת בו בהווה, שהוחמר בשנה האחרונה עם תחילת המגיפה והפיצוץ האדיר בנמל בירות, שגרם לנזק רב לחצי משטח הבירה. בשנים הללו, מעמד הביניים הלבנוני איבד את כל החסכונות שלו בחשבונות המקומיים  בשעה שמי שהיה כבר עני ראה את הכלכלה המקומית במצב חמור יותר. 80 אחוז מהאוכלוסייה הלבנונית חיים כיום מתחת לקו העוני. אנו מדברים על משבר פיננסי החמור ביותר בהיסטוריה של לבנוןמאז היוסדה עד ימינו אלה. בלתי אפשרי לא לשמוע את הבכי של הייאוש של הלבנונים ובייחוד של הצעירים שנמלטים מהמדינה לחופים אחרים, היכן שם יכולים למצוא יציבות ופתרון עבורם ולעתיד של ילדיהם. זה חבל, משום שהמשבר בלבנון הוא הפסד לעולם הנוצרי."

עוברים כעת לירדן כשהאח הפרנציסקאני מדגיש את ההתאוששות שלמרות התפשטות נגיף הקורונה מתועד בממלכה ההשאמית, "ירדן לאהיתה מערבת בתהפוכות  החברתיות והפוליטיות  של מה שמכונה האביב הערבי ולעת עתה זוהי מדינה יציבה למדי. אולם  המגיפה באופן ברור העלתה את העוני של האנשים.  בהתייחס לנוכחות של הקוסטודיה, אנו יכולים  לסמוך על המקום הקדוש הפרנציסקאני של הר נבושממנו משה ראה את הארץ המובטחת לפני מותו ועל הקולג' של טרה סנטה  שבעמאן, אחדממתקני החינות הוותיקים ביותר במדינה ודוגמא למצוינות בחינוך ולדו קיום חברתי. בית ספר זה, הכולל 1200 תלמידים, יכול להבטיח הצעה פורמטיבית של איכות, למרות תחרות של כ-700 בתי ספר פרטיים בבירה, כמו כן מאפשר לנו לפרנציסקאנים לתרום לחברה הירדנית במונחים של חינוך ותרבות של דו קיום בין נוצרים ובין מוסלמים.

במהלך המגיפה, המקום הקדוש הי סגור, כך שלא היו כלל עולי רגל בין אם בינלאומיים או מקומיים.  עקב המשבר של המגיפה, אנו איבדנו שני דברים: הכנסה כלכלית שעימה אנו תומכים בפעילויות  הקהילתיות שלנו ואלו של האנשים שלנו; ותיירות ביתית המאפשר לחשוף ולגלות את ההיסטוריה והעושר הרב של המורשת המקראית של ירדן. לאחר שכמעט כל החברה הירדנית חוסנה המקום הקדוש נפתח לזרים ומעל לכל לתיירים מקומיים כשדבר זה מאד משמח אותנו."

האח פיראס שמר את המילים המרות ביותר שלו בהקשר לסוריה כשמילים אלו מתארות  תסריט עגום שלעיתים מונע אפילו תקווה של טיפוח. זהו אפילו אתגר גדול יותר עבור המנזרים הפרנציסקאנים שלמרות ההמשכיות של המלחמה לא זנחו את הקהילות הנוצריות העתיקות הללו שחיות במדינה זו. "אם בהתייחס ללבנון דיברתי על עוני, בהתייחס לסוריה איני יכול לדבר אלא על עוני מחפיר.", החל לומר.

"נכנסו לשנה ה-12 של המשבר בסוריה המיוצג על ידי המלחמה שלה השלכות קטסטרופליות עבור מדינה זו. המלחמה כאן גרמה לדימום שלא נפסק של האוכלוסייה. מאז התחלת הקונפליקט, סוריה איבדה מספר רב של אזרחיה בקרב המתים ואלו שהצליחו להגר למדינות השכנות ופליטים שברחו למקומות אחרים בעולם. לפני המלחמה בסוריה היו 23 מיליון תאזרחים כעת יש רק 18 מיליון. משך 12 שנות מלחמה, העם הסורי סבל רבות עקב המלחמה יחד עם משבר חברתי וכלכלי.

לאחר  שכלי הנשק נרגעו, סוג נוסף של מלמה פרץ בסוריה, מלחמת הרעב, סנקציות  ועוני. עוני הינו התולדה של הנסיבות של כל הגורמים הללו. סנקציות כלכליות משמעם שהמדינה חסומה חלקית, לא יכולה לייצא או לייבא טובין. היה זה גם הפנים של תסריט עגמומי, מלחמת רוסיה-אוקראינה שגם מערבת את מדינות המערב, הכשלון להגיע להסכם הגרעין עם איראן, ההודעה האחרונה של תורכיה אודות התקדמות של 30 ק"מ לתוך הטריטוריה הסורית, הפגזות תקופתיות על ידי ישראל, נוכחות של חמישה צבאות בטריטוריה כולל את צבאות הג'יהדיסטים שנותרו, מקווים שזה הדבר האחרון האפשרי לצאת מהספירלה של המוות. "

בתגובה לכך, התפקיד של הפרנציסקאנים הינו עוד יותר בעל ערך. "זה ברור שכנוצרים, החובה שלנו הינו ליטול את הגישה של השומרוני הטוב, כלומר להימנע מלערוך הבחנה לנוכח פרצופו של הרשע של מדינות שונות. הפרנציסקאנים תמיד נמצאים בחזית של הסיוע למי שסובל כאב, מוות או פציעה. אני מזכיר לך שמשך 3 השנים האחרונות איבדנו אחים פרנציסקאנים עקב צמא, שניים עקב הקורונה ואחד בתאונת דרכים."

הדגשה של הרוח הנוצרית של השירות שמחייה את האחים הפרנציסקאנים באזור זה, הוא הוסיף ואמר: "בדומה לשאול הקדוש: "אנו נקראים לסבול עם הסובלים ולשמוח עם אלו ששמחים. בתקופה זו אנו עובדים על מנת להקל  את הכאב של הפגיעים ביותר, להאכיל את המורעבים, לתת סיכוי לעבוד לאלו שיכולים לעבוד, לתקן את הבתים שנהרסו עקב ההפגזות, לנסות לסייע לסטודנטים עם תשלום דמי הלימוד שלהם".

"ברור שהאחים הפרנציסקאנים נקרים גם כן בראש ובראשונה להתנגד  וכאן אני יכול להזכיר את הנושא של הגבורה ההרואית של העדות האנושית של אמונה של שני אחים שלנו שהיו תחת שליטת הג'יהדיסטים שחיים בפרברי אידליב: האב חנאגארוף והאב לואי בשרת. הם עדיין חיים בטריטוריה שעדיין נמצאת בשליטה של קבוצות ג'יהדיסטיות; זהו מקום שהם עצמם מכנים אותו ככלא גדול  שלא ניתן לעזוב אותו ולהיכנס אליו משך 3 שנים כמעט. שני הפרנציסקאנים הללו חשופים בכל יום לסכנה קיומית של חייהם שלהם.הם נשארים שם על מנת לתמוך בקהילה של 300 נוצרים שמתעקשים להישאר בארצם שלהם. הם לא זונחים את המורשת הזו של 2000 שנות נצרות, היסטוריה ותרבות, האח חנא והאח לואי עושים טוב כה רב תודות לאמונתם וגם תודות להרבה מיטיבים וארגונים רבים שמספקים תמיכה בנו. תמיכה זו חיונית והכרחית משום שבלעדיה, הנוצרים ולמרות שאיננו עוזרים רק לנוצרים – כך גם כל האוכלוסייה הסורית יכולה לסבול מרעב ומצמא והייאוש יכול להיות אפילו טראגי יותר."

בסיום עדותו, האח לוטפי מקווה שהממשלה החדשה שתצמח  מהפרק של הקוסטודיה תוכל להמשיך ולתמוך ולהגביר את הפעילויות, המיזמים והחיים של האחים הפרנציסקאניםשממשיכים [בדרכם] לטובת כל האנשים באזור של שאול הקדוש: הלבנונים, הסורים והירדנים. "זה אתגר לשרוד שניתן לעשותו במשמעות העמוקה ביותר של הנוכחות שלנו בארץ הקודש."

הריאיון בוצע על ידי פיליפו דה גרציה