יום החג של הבאתו של ישוע לבית המקדש נערך ביום שבת, ה-2 בפברואר, בכנסיית סאן סלבטורה
שבירושלים. הקוסטוד, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, ערך את ההוחדה [אוכריסטיה].
האיגוד של אנשי הדת של ארץ הקודש הזמין את כל הקהילות הדתיות להודות לאל על המתנה של
חיים מקודשים. נזירות רבות נענו להזמנה זו והגיעו. מספר רב של אנשי דת נסעו גם כן לנצרת
על מנת לחגוג שם, ולמרות הכל הכנסייה היתה מלאה.
בדרשה שלו, הקוסטוד הרהר אודות התפקיד של שמעון וחנה, כמו על זה של מרים ויוסף. שמעון
וחנה, אשר ציפייתם ארוכת השנים לבסוף נתמלאה בסוף חייהם [הולדת בנם – יוחנן] תוך הרהור
על ישוע: "אור לגלות עיני הגויים ותפארת ישראל עמך" (ספר הבשורה לפי לוקס, ב:32).
הצפייה והזמינות של רוח הקודש, "אשר אינה נוחה: היא חותרת מתחת, גורמת להתקדם קדימה,
מחדשת", קדושה בתוככי העולם הגשמי, אולם עדיין חייבת להיות עדות של העוצמה שבישוע, אשר
עושה דברים בשם האב. אלו היו הנושאים העיקריים בהרהורו של הקוסטוד.
בסוף האירוע, שכלל ריבוי שפות, ואשר שיקף את הקהילות הדתויות המגוונות שבאזור, הנאספים
נפגשו באולם הקהילה ונהנו מכיבוד. הנזירות גם כאן היו עדות להיבט אחר של חיים מקודשים:
"הנ מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" (תהילם קל"ג:1)
שבירושלים. הקוסטוד, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, ערך את ההוחדה [אוכריסטיה].
האיגוד של אנשי הדת של ארץ הקודש הזמין את כל הקהילות הדתיות להודות לאל על המתנה של
חיים מקודשים. נזירות רבות נענו להזמנה זו והגיעו. מספר רב של אנשי דת נסעו גם כן לנצרת
על מנת לחגוג שם, ולמרות הכל הכנסייה היתה מלאה.
בדרשה שלו, הקוסטוד הרהר אודות התפקיד של שמעון וחנה, כמו על זה של מרים ויוסף. שמעון
וחנה, אשר ציפייתם ארוכת השנים לבסוף נתמלאה בסוף חייהם [הולדת בנם – יוחנן] תוך הרהור
על ישוע: "אור לגלות עיני הגויים ותפארת ישראל עמך" (ספר הבשורה לפי לוקס, ב:32).
הצפייה והזמינות של רוח הקודש, "אשר אינה נוחה: היא חותרת מתחת, גורמת להתקדם קדימה,
מחדשת", קדושה בתוככי העולם הגשמי, אולם עדיין חייבת להיות עדות של העוצמה שבישוע, אשר
עושה דברים בשם האב. אלו היו הנושאים העיקריים בהרהורו של הקוסטוד.
בסוף האירוע, שכלל ריבוי שפות, ואשר שיקף את הקהילות הדתויות המגוונות שבאזור, הנאספים
נפגשו באולם הקהילה ונהנו מכיבוד. הנזירות גם כאן היו עדות להיבט אחר של חיים מקודשים:
"הנ מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" (תהילם קל"ג:1)