"הו מקום! השתנית פעמים כה רבות לפני, המקום שלו, הופך לשלי, כאשר הוא מילא אותך בפעם הראשונה, עוד לא היית עדיין במקום חיצוני; אלא היית ברחמה של אימך. כמה אני רוצה לדעת שהאבנים שאני דורך עליהן בנצרת הינן אותן אלו שרגליה [של מרים] נגעו בהן כשהיא היתה המקום היחידי עלי אדמות. לפגוש אותך באמצעות האבן שבה נגיה רגלי אימך! הו פינה של האדמה, מקום של ארץ הקודש – איזה מקום הינך בתוכי!"
קרול ויוטלה כתב זאת בשנת 1965. כארכיבישוף של קרקוב, הוא ביקר במקומות קדושים אלו היכן ששב אליהם כעבור שנים רבות, כאפיפיור השלישי לאחר פיטר ופאולוס ה-6 לגעת באדמת ירושלים. מחר האפיפיור המנוח יוחנן פאולוס השני יוכרז כמבורך וארץ הקודש תתכונן לחיות רגע זה בהשתתפות וברגש של אלו אשר הכירו אותו והקשיבו למילותיו של אמונה ותקווה.
"בחברתו הלכנו אט אט והלכנו בעקביות ללכת ממקום קדוש אחד למשנהו, מיד הזיכרון לשואה למחנה פליטים, מלהעניק כבוד לאנשי דת ולפוליטיקאים ועד האזנה לבכי של העני, קורבנות אי הצדק, אסירים ביטחוניים, עבדים של ספירלה של האלימות." במילים אלט האסיפה של ההגמונים הקתוליים זוכרת את האפיפיור, אשר היה כאן בשנת היובל הגדול (2000). בין ה-20 ל-26 במרץ 2000, מיד הזיכרון של משה שעל הר נבו לכנסיית הקבר היכן שרצה לשוב כ"הפתעה" קצת לפני שעזב.
במספר ימים בודדים אלו, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה פגשו את האב הקדוש [אפיפיור], היו עימו בכל אשר הלך והקשיבו למילותיו. רבים מהם תרמו, במאמריהם ובכתביהם, להשארת הזיכרון של מסע זה שלו, כולל דו"ח בכתב מאת האח הפרנציסקאני ארטורו וסארטורו בקיץ של שנת 2000 עבור המגזין "ארץ הקודש", שבו תיאר את המשמעות של ביקורו של יוחנן פאולוס השני עבור הנוצרים המקומיים.
"האנשים הצעירים של ארץ הקודש, עקב הקשיים הדתיים והפוליטיים שעימם הם נפגשים בכל יום." הוא הסביר, "לרוב חשים זאת עמוק בנשמתם כי ארץ זו אינה בשבילם. אולם האפיפיור יכול היה לגרום להם להבין שארץ זו גם כן שייכת להם, והם אכן השומרים של קריאה מיוחדת במינה,\זו של החיים בארצו של ישוע. כאשר מדברים אל האנשים הצעירים לגבי ביקורו שלל אפיפיור, אתה שומע מילים אלו שחוזרות שוב ושוב, כמעט כמו פזמון חוזר: "האפיפיור הביא אותנו להרים את ראשינו", כלומר – גרם לנו לחוש גאווה בהיותנו נוצרים."
"הו, מקום של ארץ הקודש, איזה מקום את בתוכי!" ואיזה סוג של מקום של חיים בארץ הקודש – של הנוצרים שלה, השומרים שלה, האבנים החיות - אשר הינם עדות, דבר אלוהים ואת צעדיו של יוחנן פאולוס היא כוללת!. מקומות אלו ראו כיצד חיים הקדושים. מחר הם ילוו אותו כמבורך.
מאת – סרנה פיציריאלו
קרול ויוטלה כתב זאת בשנת 1965. כארכיבישוף של קרקוב, הוא ביקר במקומות קדושים אלו היכן ששב אליהם כעבור שנים רבות, כאפיפיור השלישי לאחר פיטר ופאולוס ה-6 לגעת באדמת ירושלים. מחר האפיפיור המנוח יוחנן פאולוס השני יוכרז כמבורך וארץ הקודש תתכונן לחיות רגע זה בהשתתפות וברגש של אלו אשר הכירו אותו והקשיבו למילותיו של אמונה ותקווה.
"בחברתו הלכנו אט אט והלכנו בעקביות ללכת ממקום קדוש אחד למשנהו, מיד הזיכרון לשואה למחנה פליטים, מלהעניק כבוד לאנשי דת ולפוליטיקאים ועד האזנה לבכי של העני, קורבנות אי הצדק, אסירים ביטחוניים, עבדים של ספירלה של האלימות." במילים אלט האסיפה של ההגמונים הקתוליים זוכרת את האפיפיור, אשר היה כאן בשנת היובל הגדול (2000). בין ה-20 ל-26 במרץ 2000, מיד הזיכרון של משה שעל הר נבו לכנסיית הקבר היכן שרצה לשוב כ"הפתעה" קצת לפני שעזב.
במספר ימים בודדים אלו, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה פגשו את האב הקדוש [אפיפיור], היו עימו בכל אשר הלך והקשיבו למילותיו. רבים מהם תרמו, במאמריהם ובכתביהם, להשארת הזיכרון של מסע זה שלו, כולל דו"ח בכתב מאת האח הפרנציסקאני ארטורו וסארטורו בקיץ של שנת 2000 עבור המגזין "ארץ הקודש", שבו תיאר את המשמעות של ביקורו של יוחנן פאולוס השני עבור הנוצרים המקומיים.
"האנשים הצעירים של ארץ הקודש, עקב הקשיים הדתיים והפוליטיים שעימם הם נפגשים בכל יום." הוא הסביר, "לרוב חשים זאת עמוק בנשמתם כי ארץ זו אינה בשבילם. אולם האפיפיור יכול היה לגרום להם להבין שארץ זו גם כן שייכת להם, והם אכן השומרים של קריאה מיוחדת במינה,\זו של החיים בארצו של ישוע. כאשר מדברים אל האנשים הצעירים לגבי ביקורו שלל אפיפיור, אתה שומע מילים אלו שחוזרות שוב ושוב, כמעט כמו פזמון חוזר: "האפיפיור הביא אותנו להרים את ראשינו", כלומר – גרם לנו לחוש גאווה בהיותנו נוצרים."
"הו, מקום של ארץ הקודש, איזה מקום את בתוכי!" ואיזה סוג של מקום של חיים בארץ הקודש – של הנוצרים שלה, השומרים שלה, האבנים החיות - אשר הינם עדות, דבר אלוהים ואת צעדיו של יוחנן פאולוס היא כוללת!. מקומות אלו ראו כיצד חיים הקדושים. מחר הם ילוו אותו כמבורך.
מאת – סרנה פיציריאלו