בראשון בינואר, כבכל שנה, קהל גדול נאסף בפטריארכיה הלטינית של ירושלים על מנת להתחיל את השנה החדשה בתפילה.
הפטריארך הלטיני פואד טוואל ערך את סעודת האדון האפיפיורית לכבודה של מרים מלכת השלום, מוקף במספר בישופים ובייחוד בנציגי הכנסיות המזרחיות-הקתוליות, נציגי הקוסטודיה של ארץ הקודש ובראשי מנזרים ובאבות ממונים ובכ-30 כהני דת.
כאשר רוב הקהילות הדתיות בארץ נכחו, בדרשתו הפטריארך בירך במיוחד את אלו שבעבורם היה זה חג המולד הראשון בשירות ארץ הקודש, דבר שהזכיר את האירוע הטרגי של הנזירות הפרנציסקאניות של הלב הטהור של מרים [שנהרגו בתאונת הדרכים בערב חג המולד].
בדברו בערבית על הדברים החיוביים והשליליים של השנה החולפת, הוא ציין והדגיש מספר נקודות של השנה במונחים של " דיאלוג אקומני ובין דתי", של "גיבוש האמונה של אנשי האל, תודות לקריאת דבר האל כל יום" וקיבל בברכה את מספרם הגדל של עולי רגל המבקרים את ארץ הקודש.
בשפה האיטלקית ואחר כך בצרפתית הפטריארך הזכיר את הדרמה של הגירת נוצרים מהמזרח התיכון ובייחוד מארץ הקודש, דבר אשר הינו "אובדן כבד לכנסיה האוניברסאלית, למוסלמים וליהודים. הנוצרים יכולים לשחק תפקיד כמתווכים בקונפליקט שנמשך יותר מדי זמן."
בדברו על המחלוקת שבין הנוצרים כסיבה לקריאה של הסינוד, הפטריארך דיבר על "רצון שנוצרים מקומיים יראו בתאריך משותף של חג הפסחא", אשר מאוזכר בשימת ההצעות הסופיות של הסינוד.
היה זה הפטריארך אש הודיע על ההתקפה על קהילה נוצרית משך הלילה בשעה שחגגו את סעודת האדון בחצות בכנסייה באלכסנדריה, מצרים, וכתוצאה מכך נרצחו 21 איש ו-43 נפצעו, וזאת בהתאם לדיווח נפגעים זמני אודות הקורבנות." טבח חדש זה" , אמר הפטריארך "חייב להוביל אותנו להרהר בקריאה שלנו כנוצרים באזור זה אשר לא מאפשר להתעלם מלחבק את הצלב. התלמיד אינו מעל לאדון." בפנייתו לאדון, הפטריארך אמר והוסיף: "באם אתה שלח לנו עוד סבל, אנא תן לנו גם אומץ ללכת בעקבותיך."
הפטריארך לאחר מכן דיבר על הקונפליקט בן 763 השנים בין הישראלים והפלסטינאים, באופן אמפאטי והצהיר כי "אלימות ונשק לא יהיו לעולם הפתרון."
סעודת האדון הוקדשה לשלום באמצעות תיווכה של הבתולה מרים והמשיך בהרהור ובהגות.
לאחר הברכה הסופית, הפטריארך ומספר כהני דת של ארץ הקודש קיבלו את איחולי השנה החדשה של ציבור המאמינים שבכנסייה.
בחזרה למקפה שארעה במצרים בליל אמד, הפטריארך העיר: "התכוונתי לדבר על הטבח בעיראק בדרשה שלי אולם שמעתי כעת על טבח באלכסנדריה. כל זה מביא את מאמצינו, תקוותינו ואת כל ציפיותינו שוב לקשיים. האפיפיור יוסיף את מצרים למסר של השלום מרומא, אולם מיותר לציין כי בכל יום אנו תקלים בבעיות חדשות. כמה זמן ימשיך להיות כך? תפילה לשלום ולחופש דת הינה מקומית וקבועה, יום ולילה."
הקוסטוס של ארץ הקודש טען כי: " הממשלות במדינות ערב חייבות לעשות דבר מה על מנת למנוע מאירועים אלו מלקרות. אין זו הפעם הראשונה, בייחוד במצריים, שדברים אלו אירעו. ומה הממשלה עשתה? מה היא עושה עם הפליטים מאריתריאה? הממשלות במדינות ערב מחויבות לפעול ולהפסיק את האלימות נגד מיעוטים, בייחוד נגד מיעוטים נוצריים."
"אומץ, אומץ!" חזר מספר פעמים הפטריארך, עם חיוך שאיחל כולם שנה טובה.
Mab