השנה האקדמאית 2022-2023 של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא ושל בית הספר למקרא [אקול ביבליק]

P. Jean Jaques Pérennès, OP, Director of EBAF et fr Rosario Pierri, ofm, Dean of SBF
P. Jean Jaques Pérennès, OP, Director of EBAF et fr Rosario Pierri, ofm, Dean of SBF

השנה האקדמאית [דיאס אקדיקוס], המפגש השנתי שמסמל את פתיחת השנה האקדמאית של בית הספר למקרא [אקול ביבליק] ושל המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, שניים  מהמוסדות האקדמיים החשובים ביותר של הזרם הקתולי שלהם נוכחות בארץ הקודש, התקיים ביום שלישי ה-15 בנובמבר בכנסייה של סטפן הקדוש במנזר הדומניקאני – המושב של בית הספר למקרא ולארכאולוגיה הצרפתי של ירושלים.

בכל שנה, אירוע זה מתקיים באחד משני המוסדות האקדמאים הללו.

החלק הראשון של הבוקר, כלל השתתפות ופנייה של האב ז'אן ז'ק פרנה, המנהל של בית הספר למקרא ולארכיאולוגיה הצרפתי של ירושלים ועל ידי האח הפרנציסקאני רוזריו פיירי, הדיקן של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא: שניהם הדגישו את האירועים ואת תוכנית הלימודית  והמדעית של השנה האקדמית שעברה ואת הציפיות והפעילויות של השנה הנוכחית.

"כבכל שנה, אנו שמחים לאחר את המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא ולהמשיך את ריבוי המיזמים של שיתוף פעולה עימם", אמר האב ז'אן ז'ק פרנה. "היום מייצג רגע בסיסי שפועל כציר בין שתי השנים האקדמיות: משרת לייצג את מה שנעשה ומדבר על מה שייעשה." האב פרניה הדגיש כיצד, משנים מספר של הקורונה, המצב השתקם עם התלהבות רבה ומדגים כיצד כל הפעילויות מתבצעות, בציפייה ליום החשוב של הלימודים ב-15 בנובמבר, שיהיה בלטינית "וטוס", הגרסה הלטינית העתיקה ביותר של המקרא, נושא שלאחרונה נחקר על החוקרים.

האח הפרנציסקאני רוזריו פיירי גם הזכיר את האירועים שסימנו את השנה האקדמאית בשני מקומות הלימוד שבסאן סלבטורה ובמנזר ההצלפה, כולל את הפרסומים המדעיים הרבים, ההרצאות המגוונות שניתנות לקורס הרענון המקראי-תיאולוגי.

"אנו משנים מבחינת ארגון בשנה האקדמית הנוכחית, כסימן של שיתוף פעולה יקר מפז, כעת כבר משך תקופה של עשור, בין הדומניקאנים ובין הפרנציסקאנים", אמר האח הפרנציסקאני רוזריו פייר, הדיקאן של המכון הפרנציסקני לחקר המקרא. "משך הזמן, למדנו לשתף פעולה עם יותר סינרגיה, עם דגש על המורשת של הספרים שלרשות הסטודנטים והחוקרים. הנוכחות בירושלים של שני מוסדות אקדמאיים אלו הופכים את ההכשרה המקראית המוצעת לממש ייחודית, כפי שמתבטא במגוון של הפקות ספרותיות ובחיות של חשיבה הסובבת במוסדות אלו." האח פיירי התעקש על הצורך לעבוד יחד כך ש"בתקופה זו כשהלימודים ההומניסטיים נחשבים לכלי עזר או לתנאי  בהשוואה ללימודים בעלי אופי טכני, אין לתת ללהבה זו  להיכחד, כשהם נכללים, למרות שבאופן בלתי תלוי, בלימודים שלנו."

האח פיירי הדגיש את המיקוד המיוחד בספרייה, היהלום שבכתר במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא: "בנוסף לסטודנטים והקוראים של המוסדות [האקדמאיים] של ירושלים, המשתמשים מחו"ל שנמצאים כאן לתקופות זמן לצורך חקר ומחקר גם עלה". הדגיש האח פיירי. "בשנה האחרונה, יותר מאלף ספרים נכנסו לספרייה: כעת הספרייה של המכון הפרנציסקאנית לחקר המקרא כוללת 59,000 כותרים ומעל 1118 כותרים של כתבי עת."

 בסיום דבריו, האח הפרנציסקאני רוזריו פיירי הזכיר את האב הפרנציסקאני פרדריק מנס, מלומד בתחום המקרא ומומחה בפרשנות של הברית החדשה, שנפטר בדצמבר, כשמראה באמצעות הוידאו שהוכן על ידי המרכז הנוצרי למדיה לזכרו. האח פיירי  הזמין את הנוכחים לאודיטוריום של ההתעברות ללא חטא שבסאן סלבטורה ב-9 בדצמבר לרגל הצגת הספר "להכיר את המקרא", שכולל בתוכו מאמרים של האב מנס שפורסמו ב-אובזרבטורה רומאנו".

החלק השני של הבוקר  כלל הרצאה מאת מארק גירארד ("תהילים – פרשנות מסוג חדש"), פרופ' בדימוס באוניברסיטת קוויבק  שב-ציוקוטימי ופרופ' אורח בבית הספר למקרא וארכיאולוגי הצרפתי. ג'ירארד הינו מומחה  בתחום המזמורים  המקראיים והוא דיבר על סוג של פרשנות חדש על ספר תהילים  שאותו מפרט כחלק מתוכנית מחקר בבית הספר למקרא "המקרא במסורות שלו". המאפיינים המקוריים של מיזם זה, מכונים "בסט", שהם ראשי תיבות בלעז ל-(המקרא והמסורות שלו), שמתרגמות את המקרא באמצעות השוואה לטקסט העברי עם טקסטים עתיקים חשובים (סוריים, יווניים ולטינים), הולך אחורה על קבלת הטקסט משך המאות ויותר דו שיח בין המחקר ההיסטורי של כתבי הקודש והעבר העשיר שלהם של פרשנות משך המאות, במסגרת קטגוריות שונות שעברו החייאה (כולל מוסיקה, מדעים קלאסיים ומדעים הומניים מודרניים וההיסטוריה של האמנות).