האח הפרנציסקאני פאדי סאלים אזר, פלסטיני בן 33, הוסמך לכהונה ברמלה, ישראל, ביום שבת ה-25 באוקטובר. בדיוק לאחר עשרה ימים, האח הפרנציסקאני לואי בשראט, בן ה-31 מירדן, קיבל את אותו סקרמנט. בשורות טובות לקוסטודיה של ארץ הקודש באות בזוגות!
אנשי הקהילה של ניקודמוס הקדוש ויוסף הקדוש מ-ארימתיאה, שבכנסייה שברמלה, היכן שהאח פאדי שירת כשמש [דיאקון] במרץ האחרון, הגיעו אנשים רבים על מנת להשתתף באירוע היסטורי של יום שבת ה-25 באוקטובר. "הפרנציסקאנים נמצאים ברמלה מאז סוף המאה ה-14, אולם הכנסייה שלנו עדיין לא חוותה אירוע של הסמכה לכהונה", מציין פאריד ג'ברן, חבר פעיל של הקהילה, כשחיוך גדול ורחב מופיע על פניו.
סך כל של כ-700 איש שלקחו חלק בסעודת האדון, יחד עם הפטריארך שהלטיני של ירושלים, מונסיניור פואד טוואל, ערכו את האירוע. נכח גם מונסיניור ג'יאצינטו מרקוזו, הבישוף המסייע לישראל, והרבה פרנציסקאנים וכהי דת קתוליים אחרים. חברים של הכנסייה היוונית קתולית והיוונית אורתודוכסית נכחו אף הם, כמו גם כ-20 בני משפחתו של פאדי, כולל הוריו. אולם להגיע מירדן, היכן שהפלסטינים גרים כעת, מורכב לעיתים קרובות: לא ניתן להשיג ויזה, כך שלמשל אחיו, נאלץ להישאר בבית.
לעקוב אחר סעודת האדון מבחוץ
מכיוון שהכנסייה לא גדולה דיה בעבור כולם, הונחו כסאות בקדמת החצר. "משך השבועות האחרונים, הרבה אנשי קהילה היו עסוקים בלעזור להפוך את הכנסייה לברת יכולת להכניס את כל האנשים הללו", אומר פריד ג'ברן. מזג האוויר היה נוח יחסית והשימוש בוידיאו אפשר לאנשים שישבו בחוץ לעקוב אחר הטקס בלי להפסיד ולו רגע אחד ממנו. הרמקולים שמוקמו מחוץ לכנסייה כוונו לעוצמה מרשימה. אף אחד ברמלה, שבלב ישראל, לא יכול היה שלא להיות מודע שהמיעוט הנוצרי הפלסטיני חוגג!
הטקס היה בעיקר בשפה הערבית, עם מעט שימוש באיטלקית ובאנגלית, דבר שייצג את המגוון התרבותי והלשוני של הקוסטודיה של ארץ הקודש. מספר המנונים הושרו בלטינית, בייחוד "פאניס אנגליקוס" בהוחדה. המקהלה של מאניפיקאט שרה את התפילות של הקהילה והמתקהלים מהלופט של המקהלה.
המקראות מספר הבשורה (מרקוס 16: 15-20) הזמינו את המוסמך לכהונה ללכת לקראת יעד כמו 11 השליחים שאותם ציווה ישוע "ללכת לארבעת קצוות תבל ולהפיץ את הבשורה לכל יצור". מדוע נבחר טקסט זה על פני אחרים? "זהו ישוע אשר שלח אותי ליעד זה", ענה האח פאדי ביום לאחר הסמכתו."משום שהוא שלח אותי, הוא יעזור לי במטלה שלי וידאג לי. לא אהיה לבדי."
עבור האח פאדי העניים קודמים
כשדיבר הפטריארך פואד טוואל בדרשה שלו ופנה לכהן הדת החדש והזכיר לו, שבדומה לישוע, עליו לאהוב את העני. נושא זה הינו את מהחשובים עבור האח פאדי. הפרנציסקאני גר עם הקהילות ההיספאניות בארצות הברית, כמו עם אלו שבהאיטי לאחר רעידת האדמה בשנת 2010 ועם אנשים נכים ומוגבלים בקהילת האמונה והאור במרילנד, ארה"ב. "פרנסיס הקדוש", הוא מוסיף כשנשאל, "העניק את המקום הראשון לעני, לרעב, למי שבשוליים.
אני מבשר להם והם מבשרים לי. הם מאששים את הקריאה שלי לשירות הכנסייה."
לאחר הדרשה שלו, האח פאדי שכב עם פניו מטה. אח פרנציסקאני נוסף של הקוסטודיה, האח רפאל, דקלם את שמות הקדושים בתפילה ובתקווה שהקריאה שלו תוביל אותו גם כן בדרכי הקדושה. לאחר מכן, כ-50 כהני דת שנכחו בכנסייה, הניחו את ידיהם עליו. כשהפטריארך הניח את ידיו על ראשו של האח פאדי, האח פאדי חש את רוח הקודש עליו ואת חסד האל שאפשר לו "להיות ראוי למטרה". כהן הדת החדש שהוסמך קיבל את פריט הלבוש הליטורגי, הגלימה הלבנה וכל כהני הדת, האחד אחרי השני, באו באווירה של אחווה, בירכו אותו וחיבקו אותו, ולאחר מכן נמשכו כפות ידיו.
"אני מאמין שזה היה בוושינגטון, היכן שקיבל את הפורמציה שלו, ש-פאדי קיבל את גיוון התרבויות ששונות משלו", ציין האח סטפן, האח הממונה על מנזר סאן סלבטורה. בשנה שעברה, כששירת כשמש, בקהילת יפו, הפרנציסקאני הפלסטיני חש קרוב במיוחד לקהילות זרות רבות כאן: ערבים, הודים, פיליפינים ואפריקנים. "יותר נוח לי לעבוד עם מהגרים, משום שאני דובר מספר שפות וההורים שלי תמיד גרו בירדן, רחוק מביתם פלסטין", מסביר האח הצעיר.
הסמכה נוספת בעמאן
היה זה בירדן, למעשה, שהסמכה נוספת לכהונה המשתייכת לקוסטודיה של ארץ הקודש נערכה מספר ימים לאחר מכן., בכנסייה של טרה סנטה קולג', ב-15 באוקטובר, יום רביעי. האח לואי בשרט, בן 31, בחר לקבל את ההסמכה בארץ מוצאו יותר מאשר בקהילתו הנוכחית, סנטה תקרינה, שבבית לחם. "אם הייתי בוחר בבית לחם, היכן שהוסמכתי לתפקיד השמש, ההורים שלי לבטח לא היו יכולים להגיע", הוא מסביר.
כ-500 איש נכחו בסעודת האדון שנערכה ע"י מונסיניור יאסר אל-איאש, הארכיבישוף היווני-קתולי של ירדן. בקרב הנוכחים היו כ-20 אחים פרנציסקאנים של הקוסטודיה, ומונסיניור מרון לאהאם, הבישוף המסייע של הפטריארכיה הלטינית של ירושלים לירדן.
המקראה מספר הבשורה (יוחנן, 13:1-20) הינה רחיצת רגלי התלמידים שנקראת ביום חמישי הגדול. וכלל את המילים "נתתי לכם משל ללכת אחיו, כך מה שעשיתי לכם, כך ראוי שתעשו" היו תיאור נפלא לייעוד וליעד של האח לואי. בדרשה שלו, מונסיניור יאסר אל-איאש הדגיש את הענווה של הקריאה ככהן דת וביטא את הכרת התודה לפרנציסקאנים של הקוסטודיה בעבור עבודתם בשמירה על המקומות הקדושים."
מלין לה פריו