בעין כרם, כפר הולדתה של דודתה של מרים הבתולה המבורכת, אליזבט [חנה], מאמינים רבים התאספו במקום הקדוש שברשות הפרנציסקאנים, בכנסיית הביקור. ביום שבת, ה-31 במאי, הם חגגו את אחד מהרגעים הכי חשובים ברז של האל: מרים נושאת את ישוע בקרב בני האדם בפעם הראשונה.
אירוע זה הינו יקר לליבם של הפרנציסקאנים משום שהיה זה סממן לדבקות של המסדר החדש של פרנסיס הקדוש במאה -13 שקיבל השראה וערך "יחסי ציבור" לחג של יום הביקור. ההתפשטות המהירה של המסדר וספריו הליטורגיים באירופה של ימי הביניים הביאו בקרב הרבה מחוזות את הנטייה לאמץ את יום החג, אום יום זה נערך במספר תאריכים שונים משך המאות. עקב הרצון לאחד תאריך ולהגיע לקונפורמיות עם הטקס של הבשורה המתוארך את התאריך של ה-31 במאי שנקבע ברפורמה הליטורגית של מועצת הוותיקן השנייה.
בדרשה שלו, הקוסטוד של ארץ הקודש, שערך את סעודת האדון, דיבר על יום חג שעשיר במשמעות ובחר להתמקד במילה "מהר" המופיעה במקראות של היום ואשר חזרה מספר פעמים. למהר הינו סימן לתגובה מיידית. "אולם להזדרז אינו בעל אותו ערך. לעיתים מסמל חוסר סדר, איחור או יכולת התארגנות דלה," הסביר האח פיירבטיסטה פיצהבלה. ההזדרזות שהיתה המוטיבציה של מרים שונה לחלוטין. מרים מצאה את העיקר , התמצית – ישוע המשיח.
"היא נפגשה בשינוי של חייה, במודעות של זה, היא הזדרזה ללכת ובישרה זאת, המשיך. מונעת מדינאמיקה חדשה זו, מרים גם שינתה את מערכת היחסים שלה עם אנשים אחרים והאינטנסיביות שלה ואת העומק שלה. הקוסטוד הזמין את כולם לקחת חלק בשינוי זה על מנת ללכת מעבר למה שאנו יודעים וחיים עם אחרים.
כמו כן, במהלך סעודת האדון, חמישה סמינריסטים – האחים אליעזר, ג'ילברטו, רודריגזו לואיז ו-רודולפו – היו הקוראים שירתו כשמשים או כמדריכי חניכים. מדריכים אלו מכינים את הסמינריסטים לקראת ההסמכה לשמש או לכהן דת. זהו אם כן, צעד חשוב ביותר עבור חמשת האחים הללו, שלא הסתירו את שמחתם. האח רודריזו, מברזיל, הינו בשנה הראשונה בלימודי תיאולוגיה בסמינר של הקוסטודיה. לקראת סופה של סעודת האדון הוא אמר, "צעד זה הינו הצעד הראשון. כעת אני יכול להכריז את דבר האל ולהיות ניזון ממנו. אני חייב להמשיך ולהתקרב יותר לאל בכל יום; צעד זה מעודד אותי מאד."
המעין שמש, הוא מעין מלווה ובהתאם לאטימולוגיה של המילה. הוא מלווה את עורכי הטקס ומשרת במזבח, מסייע לכהן הדת בפונקציה הליטורגית שלו במהלך אירוע של סעודת האדון.
לאחר סעודת האדון כולם נהנו מכיבוד והוזמנו מטעם האחראי עלה מקום הקדוש, האח וולדיסלב ברזזינסקי.
יותר מאוחר אחרי הצהריים בירושלים, לאחר סעודת האדון שנערכה ע"י הפטריארך הלטיני של ירושלים, פואד טוואל, נערכה תהלוכה מסורתית ממנזר סאן סלבטורה לפטריארכיה הלטינית ובחזרה, עם מספר גדול של משתתפים.
אמילי ריי
אירוע זה הינו יקר לליבם של הפרנציסקאנים משום שהיה זה סממן לדבקות של המסדר החדש של פרנסיס הקדוש במאה -13 שקיבל השראה וערך "יחסי ציבור" לחג של יום הביקור. ההתפשטות המהירה של המסדר וספריו הליטורגיים באירופה של ימי הביניים הביאו בקרב הרבה מחוזות את הנטייה לאמץ את יום החג, אום יום זה נערך במספר תאריכים שונים משך המאות. עקב הרצון לאחד תאריך ולהגיע לקונפורמיות עם הטקס של הבשורה המתוארך את התאריך של ה-31 במאי שנקבע ברפורמה הליטורגית של מועצת הוותיקן השנייה.
בדרשה שלו, הקוסטוד של ארץ הקודש, שערך את סעודת האדון, דיבר על יום חג שעשיר במשמעות ובחר להתמקד במילה "מהר" המופיעה במקראות של היום ואשר חזרה מספר פעמים. למהר הינו סימן לתגובה מיידית. "אולם להזדרז אינו בעל אותו ערך. לעיתים מסמל חוסר סדר, איחור או יכולת התארגנות דלה," הסביר האח פיירבטיסטה פיצהבלה. ההזדרזות שהיתה המוטיבציה של מרים שונה לחלוטין. מרים מצאה את העיקר , התמצית – ישוע המשיח.
"היא נפגשה בשינוי של חייה, במודעות של זה, היא הזדרזה ללכת ובישרה זאת, המשיך. מונעת מדינאמיקה חדשה זו, מרים גם שינתה את מערכת היחסים שלה עם אנשים אחרים והאינטנסיביות שלה ואת העומק שלה. הקוסטוד הזמין את כולם לקחת חלק בשינוי זה על מנת ללכת מעבר למה שאנו יודעים וחיים עם אחרים.
כמו כן, במהלך סעודת האדון, חמישה סמינריסטים – האחים אליעזר, ג'ילברטו, רודריגזו לואיז ו-רודולפו – היו הקוראים שירתו כשמשים או כמדריכי חניכים. מדריכים אלו מכינים את הסמינריסטים לקראת ההסמכה לשמש או לכהן דת. זהו אם כן, צעד חשוב ביותר עבור חמשת האחים הללו, שלא הסתירו את שמחתם. האח רודריזו, מברזיל, הינו בשנה הראשונה בלימודי תיאולוגיה בסמינר של הקוסטודיה. לקראת סופה של סעודת האדון הוא אמר, "צעד זה הינו הצעד הראשון. כעת אני יכול להכריז את דבר האל ולהיות ניזון ממנו. אני חייב להמשיך ולהתקרב יותר לאל בכל יום; צעד זה מעודד אותי מאד."
המעין שמש, הוא מעין מלווה ובהתאם לאטימולוגיה של המילה. הוא מלווה את עורכי הטקס ומשרת במזבח, מסייע לכהן הדת בפונקציה הליטורגית שלו במהלך אירוע של סעודת האדון.
לאחר סעודת האדון כולם נהנו מכיבוד והוזמנו מטעם האחראי עלה מקום הקדוש, האח וולדיסלב ברזזינסקי.
יותר מאוחר אחרי הצהריים בירושלים, לאחר סעודת האדון שנערכה ע"י הפטריארך הלטיני של ירושלים, פואד טוואל, נערכה תהלוכה מסורתית ממנזר סאן סלבטורה לפטריארכיה הלטינית ובחזרה, עם מספר גדול של משתתפים.
אמילי ריי