ב-28 בפברואר 2013, הקוריה של הקוסטודיה שבמנזר של סאן סלבטורה תזכה לחניכה של המתקנים החדשים של הארכיב ההיסטורי של הקוסטודיה של ארץ הקודש. לרגל אירוע זה המצאי (או הקטלוג של המצאי) של הארכיב יפורסם בשלושה כרכים גדולים תחת הכותר: הארכיב ההיסטורי של הקוסטודיה של ארץ הקודש (1230-1970), שיוצג באירוע זה.
חלק מהאוסף כולל מחקר של ארץ הקודש, הספרייה הביוגרפית-ביבליוגרפית של ארץ הקודש והמזרח התיכון, הקטלוג-מצאי פותח בסדרה בחלק החמישי, שפורסם ע"י המו"ל של ארץ הקודש, שבמילנו.
הארכיב ההיסטורי של הקוסטודיה כולל מחלקה יקרה מפז של אבות הכנסייה שמתוארכת מתחילת הנוכחות הפרנציסקאנית בארץ הקודש ובהקשר של המסדר, וההשראה וקידומה הינם תודות לפרנסיס הקדוש ולמסעו ההיסטורי בארצות אלו.
מאז, האחים הפרנציסקאנים אספו בזהירות כל מסמך וכל עדות הקשורה לארץ הקודש, שקשור הן לאירועים מיוחדים והן להתרחשויות יום יומיות.
באופן זה, הארכיב הראשון זוכה לעיצוב ראשית בהר ציון ולאחר מכן בסאן סלבטורה, כמו בכל מנזר של הקוסטודיה בכל אזור המזרח התיכון.
הארכיונים ההיסטוריים של הקוסטודיה של ארץ הקודש הינם מבין הגדולים הקיימים במזרח התיכון; הארכיב הזה הוא בוודאות הגדול והחשוב ביותר במזרח התיכון הקתולי.
המסמכים באוסף זה משקפים אזורים אלו, מהתקופה הצלבנית ועד ימינו אלה, וגם הינם עדות מעבר למאות השנים לתקופות ההיסטוריות המגוונות, מהצלבנים דרך הממלוכים, המנדט הבריטי והמנדט הירדני וממשיכים בתקופה המודרנית של מדינת ישראל.
חלקים רבים מהארכיב מדגימים את יעד השימור וההגנה על המקומות הקדושים שהכס הקודש הריבוני העניק לפרנציסקאנים במאה ה-14 וממשיך גם כיום.
כיום, המורשת ההיסטורית נשמרת בארכיב של הקוסטוידה והינו זמין לכל. ערכו היקר מפז אינו רק מנקודת מבט היסטורית, אלא גם בגלל חשיבות של חלק מהמסמכים.
ניתן לצטט את הצווים האפיפיורים, החל מהעתיק בותר: הצו של האפיפיור גרגורי ה-9, שהינו גם המסמך העתיק ביותר בארכיב. במסמך "בראווה סי אורדיניס פטרום מינורום", גרגורי ה-9 משכנע את הפטריארכים של אנטיוכיה וירושלים, נציגי הכס הקדוש, ארכיבישופים, בישופים וכל הכנסייה לקבל בחום את הפרנציסקאנים ולאפשר להם לבנות את האורטוריות שלהם ולהטיף לטובת הנשמות במחוזות ובקהילות שלהם.
כמו כן, יש לציין את הפירמאנים המפורסמים, שהינם מסמך חוקי שפורסם בערבית ובתורכית המתאר את הרכוש והזכויות של הקוסטודיה של ארץ הקודש החל מהמוקדם ביותר, שפורסם ב-1247, ואשר מתייחס להר ציון, שבו ז'ק (האח הממונה על המנזר של הר ציון) יחד עם אנשי דת אחרים זומנו לצורך המסמך החוקי ונתבקשו להעיד כי האדמה שייכת להם והם אכן עשו כך לפני עומאר. הטריבונאל פסק לטובת אנשי הדת הנוצרים. באגף זה של הארכיב ישנם גם פירמאנים מאוירים משנת 1600, ולהם ערך אמנותי גם כן.
לאחר מכן ישנו את יומני או רישומי עולי הרגל, שבהם מציינים שמותיהם. עולי הרגל היו צריכים להציג את עצמם לאב הקוסטוד של ארץ הקודש ולהציג אותו לדמות הרשמית הכנסייתית בארץ מוצאם וזאת על מנת לאפשר להם לערוך מסע עליה לרגל למקומות הקדושים ולקבל את עיטור עולה הרגל מהקוסטוד, שאפשר להם להשלים את העלייה לרגל. הרישום שכלל רשומות החל בשנת 1561 תחת הכותר "נאביס פרגרינורום".
סוג נוסף של מסמך אמנותי-היסטורי מוצג ע"י הרשמים ומכיל את שמות אבירי כנסיית הקבר, הידועים כמסדר של כנסיית הקבל של ירושלים. לאחר נפילת הצלבנים, הכוח שניתן לאבירים הועבר לקוסטודיה של ארץ הקודש בין השנים 1496-1847, כשהפטריארך הפליטי של ירושלים כמוסד הוקם מחדש.
רישומי נוספים של מסמכים אמנותיים-היסטוריים הינם רשמים של הקהילה, שהחלו ב-1555, כשדברי ימי הימים של הקוסטודיה של כל מנזר בקוסטודיה החלה ומסמכים היסטוריים אחרים מסווגים באזורים אחרים בארכיב בהתאם למוצאם ובאופן ספציפי.
הארכיב מחולק למספר תחומים גדולים: ארכיב של הקוריה של הקוסטודיה, הארכיב של הגזברות, הארכיב של בתים לאנשי דת, ארכיב הקהילה, ארכיב של בתי הפורמציה, הוסטלים של קאזה נובה וארכיב אישי, כאין לשכוח אוספים מסוג של צילומים ומפות.
המתקנים החדשים של הארכיב, שיזכו לקבל ברכה ב-28 בפברואר, יהיו שוב חלק מהקוריה של הקוסטודיה. ביקור שם יעניק הזדמנות טובה לראות ולהכיר את המסמכים שעליהם מתבססת ההיסטוריה של הקוסטודיה של ארץ הקודש.
להלן חשיבות המסמכים:
* מתארים את הזכויות של הקתולים במקומות הקדושים (פיוס ה-10) ומגיבים על שקרים או הטיה ביחס לפרנציסקאנים בארץ הקודש (הקוסטוד קוזה ו-רזולי).
* מתארים את עבודתם של הפרנציסקאנים בארץ הקודש (פיוס ה-10), בייחוד בדיווחים שנתיים ובדברי הימים (הקוסטוד דה לודי)
* מספקים מקור למחקר אודות פלסטין (פלסטינולוגיה) [פיוס ה-10]
הארכיב ההיסטורי החדש של הקוסטודיה של ארץ הקודש מכיל חדרים בעבור חוקרים המבקשים לעיין במסמכים, אולם הרצאה, מרחב משרדי לארכיביסטים, מקום ללמוד ולצלם מסמכים (אפילו בפורמאט גדול מאד). הארכיב גם כולל אזורים המוקדשים לצווים אפיפיוריים, פירמאנים, מפות גיאוגרפיות והיסטוריות, מפות ותוכניות של מיזמים ומבנים – כולם מסודרים במגירות או בארונות נעות; שאר התחומים גם מסודרים במגירות כאלו [נקרא בעגה הספרנית כארון מסוג "אקורדיון"].
הארגון מחדש והקטלוג, מיקום פיזי ופרסום של עבודה חשובה זו נתאפשרו בעיקר לתמיכת הקוסטוד של ארץ הקודש, האב פיירבטיסטה פיצההבלה, ולעבודה של איש הארכיב של הקסטודיה, האב נרציז קלימס. תיאום וסידור הקבצים ופרסומם סופקו ע"י פרופ' אנדראה מאירלי. פרסום הקטלוג הינו ע"י טרה סנטה מו"ל, שבמילנו, תחת פיקוח של ד"ר אלנה בולונסי. מיקום מחדש והתאמה היו בתיאום ע"י המשרד הטכני של הקוסטודיה.