יום ראשון, ה-26 באוגוסט, בית לחם
סעודת האדון נערכה בקפלה של המנזר של האחיות הכרמליטיות של ביתלחם. סעודת האדון, שנערכה ע"י הבישוף מארון, סגן הפטריארך בירדן,נערכה בסיועם של הבישוף כמאל בטיש, הבישוף יוסף זרייה וכהני דתאחרים. מספר רב של מאמיני מבית לחם ומסביבתה, גם מחיפה ונצרת, כמוגם עולי רגל נתאספו על מנת לחגוג את "הערביה הקטנה", הנזירה הצנועהוהענווה של המנזר בבית לחם, היעד של חסדי האל הבלתי רגילים.
בדרשה שלו, הבישוף בארון, הזכיר את ההתנסות שחוותה מרים של ישועהצלוב, כאשר בחרה בדרך של פשטות וענווה במעשיה. כמו הבת של תרזהמ-אווילה, מרים חייתה דוגמא זו, את דרך הקדושה והסגולה, הרהורותפילה, צייתה לעצות שבספרי הבשורה, פרישות ועוני. היא קיבלה הכרהכמבורכת ב-13 בנובמבר 1983 ע"י האפיפיור המבורך יוחנן פאולוס השניבכיכר פטר הקדוש שברומא.
מרים באורדי, ממוצא לבוני-סורי, נולדה ב-עיבלין, כפר קטן בגליל, בשנת1946 ונכנסה למנזר של הנזירות של יוסף הקדוש של ההתגלות, במרסיבגיל 20. מתנותיה הייחודיות נקלטו מהר והיא הוזמנה להצטרף למנזרהסגור.
בשנת 1967, היא נכנסה לנזירות הכרמליטיות של פאו ולאחר מכן נשלחהל-מנגלו, הודו, היכן שערכה את שבועת הנדרים ובחרה בשם האחות מרים(מריה) של ישוע הצלוב. לאחר מכן חשה רצון עז לשוב לארץ הקודשולפתוח מנזר כרמליטי בבית לחם. היא עזבה עם 5 נזירות, רכשה קרקעולאחר 8 חודשים סיימה את הבנייה של המנזר, תודות לנדבן צרפתי שלקחמיזם זה לליבו.
בינתיים, הסימנים הבלתי רגילים שליוו את חייה התגברו. האחות מריםקיבלה את הסטיגמטה, וסבלה רבות לפני שמתה ב-26 באוגוסט 1878 בביתלחם עקב נמק לאחר שבר שנגרם מנפילה.
כיום ישנן 17 נזירות מלאומים שונים במנזר שבבית לחם, אשר חיות בדממהובתפילה עבור כל האנישן ועבור השלום של כל המין האנושי. תהליכיהקנוניזציה ממשיכים, והנזירות, יחד עם הכנסייה כולה, מתפלליםש"הערבייה הקטנה" תהפך לקדושה הראשונה של הרשות הפלסטינאית.מרים מלמדת אותנו לממש את חיינו במה שלא חולף, במה שבאמת חשוב,באל לבדו.
אנו מבקשים את תיווכה עבור הצדק והשלום בארץ הקודש ובמזרח התיכוןכולו.
בסיומה של סעודת האדון, לאחר הברכה, ומתן נשיקה לשרידיה של האחותמרים המבורכת, וקבלת פנים מהנזירות, היה זה