מלווה על ידי שלושה תזמורות, ליד הפסל של אנטוני הקדוש שקושט בפרחים והן על ידי אנשי הקהילה מכל העולם, האב הקוסטוד ערך את כניסתו הטקסית ליפו. ביום שבת, ה-11 ביוני, הוא הצטרף לחגיגה של אנטוני הקדוש מ-פדואה, שהינו הקדוש הפטרון של העיר.
התהלוכה יצאה בשעות אחר הצהריים המאוחרים מכנסיית פרוס הקדוש שביפו. הצופים הקתולים של ירושלים הובילו ראשונים את הדרך, לאחר מכן היתה קבוצה של הילד ישוע, שלוו על ידי מוזיקאים הודים ולבסוף הצופים הלטינים של ירושלים שגם השתתפו בתהלוכה.הפסל של הקדוש נישא בסופה של התהלוכה, מוקף על ידי ילדים ואנשי קהילה שלבשו את הגלימה הפרנציסקאנית לכבודו של הקדוש. בין הנוכחים היו נציגים של היוונים האורתודוכסים, ארמנים וקופטים וכמו גם כהן דת מלכיתי שהגיע לברך את הקוסטוד החדש. "יש לנו מערכת יחסים טובה עם הלטינים ואם אני כאן היום אזי זה כדי להיות שותף בשמחה של יום חג זה ולקבל את פניו של האב פרנצ'סקו פאטו", הסביר כהן הדת הארמני, האח דיראן האגופיאן.
קהילות שונות נכחו לרגל יום החג: פלסטינים מיפו, פיליפינים, הודים, אפריקאנים, סרי לנקים וכמו גם דוברי ספרדית ועברית. לבושים במיטב בגדי יום ראשון, כולם התקבצו בחצר של בית הספר של ארץ הקודש וערכו שם סעודת אדון תחת כיפת השמיים, שאותה ערך האופן טקסי הקוסטוד החדש, האח פרנצ'סקו פאטון.
בדרשה שלו, הקוסטוד הודה לכולם על נוכחותם ובירך את אנשי הקהילה, בנוסף לנציגים הדיפלומטים מאומות שונות. לאחר מכן הזכיר את חייו של אנטוני הקדוש מפדואה על מנת להסביר טוב יותר כיצד יכול לשמש כדוגמא. "משך כל חייו, אנטוני הקדוש רצה לעשות את רצון האל. אנו איננו מנחים את חיינו; האל מנחה אותנו ועלינו להיות פתוחים להפתעות, ללא התנגדות". בשימוש בדימויים מסורתיים מחיי הקדוש, הוא דחק בנקהלים לחקות אותו בדרך אל אהבת האל.
בסופו של האירוע הטקסי, האח הפרנציסקאני דרמה פנה את האח פאטוון ואמר: "אתה באת מהפרובינציה של אנטוני הקדוש, שבאיטליה, על מנת לחגוג את יום החג של אנטנוני הקדוש ביפו. זהו יעד עדין שקיבלת עליך. חלק יאמרו שניתן להשתמש במונח "קשה", אולם האל בוחר את היעד הזה עבורך. לא משנה מה היה מעמדך בכנסייה באיטליה, באת כמשרת צנוע ומה שיקרה, אנו נהיה איתך!". והמאמינים ענו בקריאת התלהבות ואישור "כן!".
לאחר מספר מילים קצרות מטעם נציגי אנשי הקהילה דוברי הערבית, שהדגישו את הצורך של הקהילה להדרכה רוחנית, ולאחר שהאח הפרנציסקאני זאהר אבו, כהן הדת המקומי, הוכן מזנון פתוח לנקהלים. הערה המשיך עם קונצרט והופעות קצרות ואפילו תחרות עוגות. ולאחר שהאב פאטון כבר מונה לשופט בתחרות, וכזה היה האחראי על טעימה מהכל ובחירה של העוגה המנצחת: מעין הקדמה לאחריות הממתינה לו!"
התהלוכה יצאה בשעות אחר הצהריים המאוחרים מכנסיית פרוס הקדוש שביפו. הצופים הקתולים של ירושלים הובילו ראשונים את הדרך, לאחר מכן היתה קבוצה של הילד ישוע, שלוו על ידי מוזיקאים הודים ולבסוף הצופים הלטינים של ירושלים שגם השתתפו בתהלוכה.הפסל של הקדוש נישא בסופה של התהלוכה, מוקף על ידי ילדים ואנשי קהילה שלבשו את הגלימה הפרנציסקאנית לכבודו של הקדוש. בין הנוכחים היו נציגים של היוונים האורתודוכסים, ארמנים וקופטים וכמו גם כהן דת מלכיתי שהגיע לברך את הקוסטוד החדש. "יש לנו מערכת יחסים טובה עם הלטינים ואם אני כאן היום אזי זה כדי להיות שותף בשמחה של יום חג זה ולקבל את פניו של האב פרנצ'סקו פאטו", הסביר כהן הדת הארמני, האח דיראן האגופיאן.
קהילות שונות נכחו לרגל יום החג: פלסטינים מיפו, פיליפינים, הודים, אפריקאנים, סרי לנקים וכמו גם דוברי ספרדית ועברית. לבושים במיטב בגדי יום ראשון, כולם התקבצו בחצר של בית הספר של ארץ הקודש וערכו שם סעודת אדון תחת כיפת השמיים, שאותה ערך האופן טקסי הקוסטוד החדש, האח פרנצ'סקו פאטון.
בדרשה שלו, הקוסטוד הודה לכולם על נוכחותם ובירך את אנשי הקהילה, בנוסף לנציגים הדיפלומטים מאומות שונות. לאחר מכן הזכיר את חייו של אנטוני הקדוש מפדואה על מנת להסביר טוב יותר כיצד יכול לשמש כדוגמא. "משך כל חייו, אנטוני הקדוש רצה לעשות את רצון האל. אנו איננו מנחים את חיינו; האל מנחה אותנו ועלינו להיות פתוחים להפתעות, ללא התנגדות". בשימוש בדימויים מסורתיים מחיי הקדוש, הוא דחק בנקהלים לחקות אותו בדרך אל אהבת האל.
בסופו של האירוע הטקסי, האח הפרנציסקאני דרמה פנה את האח פאטוון ואמר: "אתה באת מהפרובינציה של אנטוני הקדוש, שבאיטליה, על מנת לחגוג את יום החג של אנטנוני הקדוש ביפו. זהו יעד עדין שקיבלת עליך. חלק יאמרו שניתן להשתמש במונח "קשה", אולם האל בוחר את היעד הזה עבורך. לא משנה מה היה מעמדך בכנסייה באיטליה, באת כמשרת צנוע ומה שיקרה, אנו נהיה איתך!". והמאמינים ענו בקריאת התלהבות ואישור "כן!".
לאחר מספר מילים קצרות מטעם נציגי אנשי הקהילה דוברי הערבית, שהדגישו את הצורך של הקהילה להדרכה רוחנית, ולאחר שהאח הפרנציסקאני זאהר אבו, כהן הדת המקומי, הוכן מזנון פתוח לנקהלים. הערה המשיך עם קונצרט והופעות קצרות ואפילו תחרות עוגות. ולאחר שהאב פאטון כבר מונה לשופט בתחרות, וכזה היה האחראי על טעימה מהכל ובחירה של העוגה המנצחת: מעין הקדמה לאחריות הממתינה לו!"