יותר ממאה אנשי קהילה נסעו לעליה לרגל לאיטליה בין התאריכים 4-11 ביולי. בתוכנית: אסיזי, לה וורנה, פירנצה ורומא.
ביום שישי, ה-4 ביולי, האחים פיראס, אמג'ד, רפאלה ו-ג'אד יצאו יחד עם 106 מאנשי הקהילה שלהם וליוו אותם – אנשי הקהילה מנצרת, ירושלים ורמלה. מסע העלייה לרגל אורגן ע"י דונטו אמאטו תיור, ומסע העלייה לרגל כלל מגוון קבוצות גיל, החל מזוגות עם ילדים ועד קשישים. עם צעיפים אדומים סביב צווארם וחוברת שירים בתיק, עולי הרגל היו להוטים לראות את המקומות שבחייו של פרנסיס הקדוש כפי ששמעו רבות ודנו בכך בקהילות הפרנציסקאניות שלהם שבארץ הקודש.
לאחר שהגיעו לרומא, הקבוצה יצאה לעבר אסיזי, היכן שנחוגה ההוחדה [אוכריסטיה בלעז] בכנסייה של הבזיליקה של מרים הקדושה של המלאכים, בקרבת הקפלה שבה נפטר פרנסיס הקדוש בשנת 1226. יום למחרת הוקדש לגילוי של ארכיטקטורה גוטית עשירה של אסיזי, כשהבזיליקה של פרנסיס הקדוש היתה היעד הראשון. אנשי הקהילה העריכו והתפעלו מציורי הקיר הרבבים של אמנים איטלקיים מהשורה הראשונה, כולל של ג'וטו "חייו של פרנסיס הקדוש ב-28 סצנות". לאחר מכן ביקרו בבזיליקה של קלייר הקדושה, האישה הראשונה השליחה של פרנסיס הקדוש, ובכנסיית דמיין הקדוש שמחוץ לעיר. בערב, הרבה מאנשי הקהילה לקחו חלק בתהלוכה של לפידים. "זה לא היה בתוכנית, אולם הרצינות של אסיזי הזמינה אותנו להתפלל, כך שהצטרפנו לקהל הרב לתפילת הערבית, נוצרים מהמערב ומהמזרח יחדיו", מתארת האנינה, עולת רגל מקהילת ירושלים.
מהעיר אסיזי, עולי הרגל נסעו לאומבריה ב-6 ביולי, למקום הקדוש הסמוך ללה וורנה שבטוסקנה. בהרים הסלעיים הללו הנמצאים בגובה של 1283 מטר (4209 רגל),הם התקרבו עוד יותר לפרנסיס הקדוש. היה זה כאן במקומות הפראיים האלה שאותם אהב כל כך פרנסיס הקדוש, והיו ההרמיטאג' שיצר. הקדוש נהג ללכת לשם בכל שנה להתבודדות רוחנית ארוכה. בשנת 1224, קצת לפני מותו, פרנסיס הקדוש קיבל את הסטיגמטה במקום זה ולאחר מכן הפך למקום קדוש חשוב. כיום ישנו שם מנזר פרנציסקאני, המקבל עולי רגל מכל העולם.
לאחר המקום השקט והיער, עולי הרגל נסעו לפירנצה ולאחר מכן לרומא ולאווירה עירונית. בתוכנית נכלל ביקור בקולוסאום, כיכרות ומזרקות, אולם מעל לכל לארבעת הבזיליקות העיקריות של רומא: יוחנן לטרן הקדוש, מרי מיג'ור הקדושה, פטר הקדוש ושאול הקדוש שמחוץ לחומות. בחזרה מהמסע, האנינה חלקה את התנסותה – "אני מעריכה את העוצמה ואת האמביציה שנדרש על מנת לבנות כנסיות כאלו. אפילו הקטנה מביניהם היא גדולה יותר מהבזיליקה הכי גדולה במזרח התיכון! במבנים כאלו, אתה חש כאילו אתה עם נוכחות האל: קטן ואנושי." היתה זו הזדמנות לגלות את הקיום של שרידים רבים ולהיות מודע לעד כמה ירושלים הינה ייחודית ואפילו יותר מכך, ההשפעה של ארץ הקודש על העולם המערבי כולו. עולה רגל מבוגר יותר לא הפסיק לומר ולחזור "המדריך לא הפסיק להזכיר את ירושלים, את כנסיית האם...והיא שלנו!".
תגובות כאלו הינם האושר והשמחה של האב הפרנציסקאני פיראס, האחראי על מסע העלייה לרגל ומתרגם דה פקטו ברוב המסע ובקטעי ההדרכה. "ערכנו מסע עליה לרגל כה אינטנסיבי, עשיר, משום שאנשי הקהילות שלנו מכירים האחד את השני היטב, דבר שסייע רבות; הם לא הפסיקו לדאוג האחד לשני. עזבנו כ"משפחה פרנציסקאנית", ואם אוכל לומר, ניזונו מאותם ערכים של סובלנות ושלום אשר פרנסיס הקדוש קידם". הרעיון עמד למבחן כאשר עולי הרגל שחזרו ומצאו את תל אביב ורחובותיה נטושים ואת ארץ הקודש נטועה עמוק בתוך סבל של אלימות.
פרזנטציה של העלייה לרגל תוצג בשבועות הקרובים, ויאפשר זמן לארגן את כל התמונות הרבות שצולמו ע"י עולי הרגל והאחים הפרנציסקאנים. חלק מהם ניתן לראות בגלריה המופיעה למטה. תודה מיוחדת עבור ג'וליאנה.
ביום שישי, ה-4 ביולי, האחים פיראס, אמג'ד, רפאלה ו-ג'אד יצאו יחד עם 106 מאנשי הקהילה שלהם וליוו אותם – אנשי הקהילה מנצרת, ירושלים ורמלה. מסע העלייה לרגל אורגן ע"י דונטו אמאטו תיור, ומסע העלייה לרגל כלל מגוון קבוצות גיל, החל מזוגות עם ילדים ועד קשישים. עם צעיפים אדומים סביב צווארם וחוברת שירים בתיק, עולי הרגל היו להוטים לראות את המקומות שבחייו של פרנסיס הקדוש כפי ששמעו רבות ודנו בכך בקהילות הפרנציסקאניות שלהם שבארץ הקודש.
לאחר שהגיעו לרומא, הקבוצה יצאה לעבר אסיזי, היכן שנחוגה ההוחדה [אוכריסטיה בלעז] בכנסייה של הבזיליקה של מרים הקדושה של המלאכים, בקרבת הקפלה שבה נפטר פרנסיס הקדוש בשנת 1226. יום למחרת הוקדש לגילוי של ארכיטקטורה גוטית עשירה של אסיזי, כשהבזיליקה של פרנסיס הקדוש היתה היעד הראשון. אנשי הקהילה העריכו והתפעלו מציורי הקיר הרבבים של אמנים איטלקיים מהשורה הראשונה, כולל של ג'וטו "חייו של פרנסיס הקדוש ב-28 סצנות". לאחר מכן ביקרו בבזיליקה של קלייר הקדושה, האישה הראשונה השליחה של פרנסיס הקדוש, ובכנסיית דמיין הקדוש שמחוץ לעיר. בערב, הרבה מאנשי הקהילה לקחו חלק בתהלוכה של לפידים. "זה לא היה בתוכנית, אולם הרצינות של אסיזי הזמינה אותנו להתפלל, כך שהצטרפנו לקהל הרב לתפילת הערבית, נוצרים מהמערב ומהמזרח יחדיו", מתארת האנינה, עולת רגל מקהילת ירושלים.
מהעיר אסיזי, עולי הרגל נסעו לאומבריה ב-6 ביולי, למקום הקדוש הסמוך ללה וורנה שבטוסקנה. בהרים הסלעיים הללו הנמצאים בגובה של 1283 מטר (4209 רגל),הם התקרבו עוד יותר לפרנסיס הקדוש. היה זה כאן במקומות הפראיים האלה שאותם אהב כל כך פרנסיס הקדוש, והיו ההרמיטאג' שיצר. הקדוש נהג ללכת לשם בכל שנה להתבודדות רוחנית ארוכה. בשנת 1224, קצת לפני מותו, פרנסיס הקדוש קיבל את הסטיגמטה במקום זה ולאחר מכן הפך למקום קדוש חשוב. כיום ישנו שם מנזר פרנציסקאני, המקבל עולי רגל מכל העולם.
לאחר המקום השקט והיער, עולי הרגל נסעו לפירנצה ולאחר מכן לרומא ולאווירה עירונית. בתוכנית נכלל ביקור בקולוסאום, כיכרות ומזרקות, אולם מעל לכל לארבעת הבזיליקות העיקריות של רומא: יוחנן לטרן הקדוש, מרי מיג'ור הקדושה, פטר הקדוש ושאול הקדוש שמחוץ לחומות. בחזרה מהמסע, האנינה חלקה את התנסותה – "אני מעריכה את העוצמה ואת האמביציה שנדרש על מנת לבנות כנסיות כאלו. אפילו הקטנה מביניהם היא גדולה יותר מהבזיליקה הכי גדולה במזרח התיכון! במבנים כאלו, אתה חש כאילו אתה עם נוכחות האל: קטן ואנושי." היתה זו הזדמנות לגלות את הקיום של שרידים רבים ולהיות מודע לעד כמה ירושלים הינה ייחודית ואפילו יותר מכך, ההשפעה של ארץ הקודש על העולם המערבי כולו. עולה רגל מבוגר יותר לא הפסיק לומר ולחזור "המדריך לא הפסיק להזכיר את ירושלים, את כנסיית האם...והיא שלנו!".
תגובות כאלו הינם האושר והשמחה של האב הפרנציסקאני פיראס, האחראי על מסע העלייה לרגל ומתרגם דה פקטו ברוב המסע ובקטעי ההדרכה. "ערכנו מסע עליה לרגל כה אינטנסיבי, עשיר, משום שאנשי הקהילות שלנו מכירים האחד את השני היטב, דבר שסייע רבות; הם לא הפסיקו לדאוג האחד לשני. עזבנו כ"משפחה פרנציסקאנית", ואם אוכל לומר, ניזונו מאותם ערכים של סובלנות ושלום אשר פרנסיס הקדוש קידם". הרעיון עמד למבחן כאשר עולי הרגל שחזרו ומצאו את תל אביב ורחובותיה נטושים ואת ארץ הקודש נטועה עמוק בתוך סבל של אלימות.
פרזנטציה של העלייה לרגל תוצג בשבועות הקרובים, ויאפשר זמן לארגן את כל התמונות הרבות שצולמו ע"י עולי הרגל והאחים הפרנציסקאנים. חלק מהם ניתן לראות בגלריה המופיעה למטה. תודה מיוחדת עבור ג'וליאנה.