האפיפיור פרנסיס בקפריסין: תפילה עם המהגרים

ביום השני של ביקורו, האפיפיור פרנסיס פגש את אנשי הכנסייה של קפריסין. ביום שישי ה-3 בדצמבר, באצטדיון שבניקוסיה, כ-10,000 מאמינים התקבצו, שרו  ונפנפו בדגלים בשעה שהם המתינו להגעתו של האפיפיור. הבוקר של האפיפיור החל עם הביקור של הארכיבישוף היווני-אורתודוכסי של קפריסין, כריסוסטומוס השני, ומפגש עם הסינוד הקדוש (הסמכות העליונה ביותר של הכנסייה היוונית אורתודוכסית של קפריסין) ולאחר מכן יצא אל האצטדיון. היה זה הזמן שלו חיכו מאד התושבים של קפריסין: הם רצו לפגוש את האפיפיור, לשמוע מילה של תקווה ולקחת חלק בסעודת האדון עימו.

האפיפיור התקבל  על ידי הפטריארך הלטיני של ירושלים, פיירבטיסטה פיצהבלה,  שהעניק רקע היסטורי קצר אודות העבר וההווה של אי זה: "לאחר נפילתו של יוחנן של עכו בשנת 1291, קפריסין קיבלה קהילות דתיות שנסו מארץ הקודש, בייחוד את הפרנציסקאנים שתרמו תרומה כה רבה בטיפול בקתולים, ואשר משך שנים רבות, יחד עם כהני דת אחרים ואנשי דת של המחוז של הבישופות, המשיכו לתרום לקבל את פניהם של מהגרים וכל אדם, בייחוד את העני ביותר." קפריסין, לפי פיצהבלה, שותפה לפצעים של אירופה ושל המזרח התיכון, פצעים שהם פוליטיים, צבאיים ודתיים. "כיום, גם כן, התהפוכות שלנו אסור שיהפכו לתואנה של להפסיק את הבישור של הבשורה."

בדרשה שלו, האפיפיור האיר אודות הטקסט מספר הבשורה של היום המספר אודות שני העיוורים שישוע המשיח ריפא אותם (ספר הבשורה לפי מתי ט:27-31): "הם היו עיוורים, אולם הם יכלו לראות מה הכי חושב: הם הכירו בישוע כמשיח שבא עבור העולם." האפיפיור פרנסיס לאחר מכן התעמק בשלושת המעברים של המפגש ושל המרת הלב של שתי הדמויות: ללכת לישוע על מנת להירפא, לשאת יחד את הפצעים ולבשר את הבשורה בשמחה. "אחים ואחיות, ישוע המשיח מהלך, הוא גם מהלך ברחובות שלנו בקפריסין, הוא מקשיב לבכי של העיוורים שלנו, הוא רוצה לגעת בעיניים שלנו, הוא רוצה לגעת בלבבנו, הוא רוצה להביא לנו את האור, להיוולד מחדש ולאפשר לנו לקום שוב מבפנים."

האפיפיור אישש את תשומת הלב שלו לנשכחים ביותר, לאחר סעודת האדון, האפיפיור רצה לפגוש את מנהל הכלא של קפריסין, שבירך אותו והעניק לו מתנה בשם האסירים, כולל  מהמגרים שנכלאו משום שלא היה בידם ניירת. המהגרים היו במרכז של התפילה האקומנית שהתקיימה בשעות אחר הצהרים בכנסייה הלטינית של הצלב הקדוש שבניקוסיה,אשר מטופלת על ידי הקוסטודיה של ארץ הקודש.

התפילה האקומנית  עם המהגרים

פרנסיס שהחליט לפני 7 חודשים להגר לקפריסין, חיכה לאפיפיור משך שעות בכניסה של הדלת של הכנסייה, מחזיק בבד ציור: "ציירתי את הדיוקן של האפיפיור והייתי רוצה לתת לו את זה". הסביר, כשהוא מתרגש עד מאד. הרגשות של המהגרים היו המרכז והלב של תשומת הלב של האפיפיור.

"אני כאן כדי לפגוש את האפיפיור פרנסיס, אני מגיע מ-פאפוס, אבל רק אני הגעתי לפני חודש מניגריה, יחד עם אחי", הסביר סטפן בן ה-19.

קבוצת המהגרים שהקבצה יחד היתה ממוצאים שונים, כולל קפריסאים. "למשפחה שלי יש בית ב-פמגוסטה, בצפון קפריסין, אולם לאחר הכיבוש התורכי, נאלצנו להגר, כך שגם אני הפכתי למהגר מסיבות פוליטיות", הסבירה אישה אחת. 

"אנו הגענו מהפיליפינים ואנו עובדים כאן בקפריסין", אמרה אישה אחרת מחוץ לכנסייה. "אנו קתולים ואנו כאן משום שאנו רוצים לראות אותו", אחד מהם הוסיף. "באפיפיור פרנסיס ישנה אנושיות עצומה", אמר אחר.

בשעה שתריסר מהגרים ומבקשי מקלט התקבצו מחוץ לכנסייה, חלקם העניקו את העדות שלהם לאפיפיור בתוך הכנסייה.

"לעיתים קרובות אני שואלת את עצמי מי אני", אמרה תמרה מ-סרי לנקה. מק'קולינס מקמרון, חשף כי הוא "נפצע מהשנאה" במהלך חייו, בשעה ש-רוז מעיראק אמר שהוא היה אדם "במהלך המסע". מריאמי, מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מצד שני, הגדירה את עצמה כ"מלאת חלומות".

לאחר שהקשיב לדברם וקבלת הפנים של אליזבט כריסאנתו, חברה במועצת המנהלים של קריטאס שבקפריסין, האפיפיור אמר בהתרגשות שהוא הגיע מ"היופי של האמת". "מקשיב לכם, מתבונן בכם בפנים, הזיכרון שלי  הולך מעבר לסבל", אמר האפיפיור. הגעתם לכאן אולם כמה מהאחים ומהאחיות שלכם  אבדו בדרך? כמה אנשים  מיואשים החלו ללכת בתנאים קשים, אפילו בדרכים מסוכנות, ולא יכלו להגיע? אנו נתחיל יחד לדבר אודות ים זה שהפך לבית קברות ענק [...] מי ייתן ואי זה, המאופיין בפילוג כואב – אני מסתכל על החומה, שם – מי ייתן ויהיה עם חסד האל למעבדה של אחווה. אני מודה לכל מי שעובד עבור זה." (כאן הנאום המלא של האפיפיור).

מילים של הכרת תודה כנה לאחר מכן בוטאו ביונית על ידי האח הפרנציסקאני זכראוס דולניוק , הסגן של כהן הדת של הקהילה של הצלב הקדוש, היכן שהאירוע התקיים.

ההמשך האידיאלי של ביקור האפיפיור לקפריסין, אשר יגיע לסיומו ב-4 בדצמבר בשעות הבוקר, האפיפיור פרנסיס אמר כי "בשבועות הבאים" הוא יציע בית באיטליה לכ-12 פליטים, כולל חלק מאלו שבירכו אותו בסופה של התפילה.

 

ביאטריס גוארארה