לאחר ההפתעה של ביקורו של האפיפיור במנזר סאן סלבטורה, היה זה בשארה ראי, פטריארך לבנוני ראשון המבקר בארץ הקודש מאז הקמת מדינת ישראל, ואשר ביקר ב-27 במאי ביום שלישי.
הביקור ההיסטורי לא נעדר מחלוקת, כשחלק מהזרמים הפוליטיים האשימו את הפטריארך בביקור בשטח "אויב". היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ובין לבנון מתים, למרות הסכם הפסקת האש שנחתם בשנת 1949. ברם, לכנסיה המרונית ישנם שני ישויות מנהליות בפטריארכיה של ירושלים, ירדן והרשות הפלסטינית: הנציגות שבחיפה וארץ הקודש יחד עם הנציגות של ירושלים, ירדן והרשות הפלסטינית וכולם מונים יחד כ-10,000 מאמינים. הפטריארך, לכן לקח על עצמו להיות בקרב אלו שקיבלו את פני האפיפיור והמשיך את שהותו על מנת לערוך ביקור קהילתי בארץ הקודש.
הפטריארך, לכן, קבע לוח זמנים יותר משבוע עבור המאמינים בירושלים, יפו, חיפה ונצרת. לא רק המורנים שמחו בהגעתו; ערבים נוצרים רבים הצטרפו אליהם, כולל הקוסטודיה של ארץ הקודש. קבלת הפנים החמה שקיבל הפטריארך בסאן סלבטורה כמו גם בנציגות של הפטריארכיה שבירושלים היו עדים לכך.
ההתלהבות היתה אמיתית, מסביר האח הפנסציקאני פיראס, כהן הדת של קהילת ירושלים. "נוצרים מכירים אותו היטב משום שמשך שנים רבות הוא הטיף בשידורים ישירים ברשת הטלוויזיה נורסאט במזרח התיכון". האח הפרנציסקאני נג'יב, האחראי על מנזר ההצלפה, שהוא גם כן לבנוני הדגיש כי הפטריארך הלבנוני הינו "דמות ברמה לאומית וסמכות רוחנית אמיתית" במזרח התיכון.
הקוסטוד לא היסס לממש את תפקידו בנאום קבלת הפנים. "מערכת היחסים בין המרונים ובין הפרנציסקאנים הינם ארוכי טווח ומעמיקים, ונוכחותך מדגימה זאת. אולם מעבר להמשכיות, ביקורך מעשיר את המסר לארץ הקודש. בנוכחותך אנו נמשכים קרוב יותר ליעד ולחלומות שלנו אודות אחדות נוצרית."
הפטריארך העריך מילים אלו כשענה באיטלקית: " הביקור שלנו לקוסטודיה של ארץ הקודש הינו תה דאום. אנו באים להודות לכם ולנוכחות שלכם ועבור ההערכה שיש לכם בעיני הנוצרים שאתם תומכים בהם כאן." עם דבקות באמונה, הוא הוסיף "אנו נתנגד. יש לנו כל כך הרבה כנסיות, כל כך הרבה נוצרים. אסור לנו להפסיק אף פעם לספר לעולם שארץ זו נושאת את נוכחות הנוצרים. מבורכים תהיו בארץ זו היכן שלא בקלות ניתן להיות."
הפטריארך לא עצר בהערות רשמיות. הוא הלך למרפאה לפגוש את הפרנציסקאנים הקשישים. עם רוך רב, הוא ברך כל אחד מהם, ואמר עימם "אבינו שבשמיים" עימם ואף שוחח איתם שיחה קצרה וברך אף את צוות המרפאה, עצר לתמונות....
ביקור זה של הפטריארך הינו סימן של עידוד עבור המרונים של ארץ הקודש, כמו גם להרבה לבנונים שרוצים ושואפים לשלום במזרח התיכון. כפי שהעיתונאי ביסאן אל-שיך כתב בעיתון היומי "אל חיאת" ב-23 במאי: "הביקור פותח צוהר לתקוות שלנו כמו גם בקיר נגד הנורמליזציה עם ישראל שבנינו משך עשורים וחיזקנו אותו עם בטון משוריין. הקיר הזה הפריד אותנו מפלסטין ומעמה אפילו יותר מאשר חומת ההפרדה שישראל בנתה. מי ייתן והפטריארך והצהרתו לנו כי אוהב את ירושלים שבאותה מידה נוכל לבקר בעיר שמיליונים מאיתנו היו רוצים לראות."
לאחר עצירה בבית לחם, בית סאחור וירשולים, הפטריארך ימשיך את שהותו עד ה-31 במאי, ויבקר במרכזים מרונים גדולים בישראל: עכו, ג'יש, נצרת, עוספיה וחיפה.
ב-28 במאי הוא יחגוג את הליטורגיה בכפר נחום, אורחם של הפרנציסקאנים אשר ששומרים על המקום. האירוע ישודר בשידור חי באמצעות נורסאט תודות לסיוע הטכני של מרכז המדיה הפרנציסקאני.
מוקדם יותר הפטריארך הלך לכפר בירעם, שהאוכלוסייה שלו סולקה בשנת 1949 ועדין לא יכולה לחזור לאדמות אבותיהם.
הוא ימשיך את ביקורו הקהילתי בחיפה, היכן שישנה קהילה מרונית גדולה אשר תצטרף אלי ולתהלוכה גדולה בשעות אחר הצהריים ב-30 במאי.
אמילי ריי
הביקור ההיסטורי לא נעדר מחלוקת, כשחלק מהזרמים הפוליטיים האשימו את הפטריארך בביקור בשטח "אויב". היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ובין לבנון מתים, למרות הסכם הפסקת האש שנחתם בשנת 1949. ברם, לכנסיה המרונית ישנם שני ישויות מנהליות בפטריארכיה של ירושלים, ירדן והרשות הפלסטינית: הנציגות שבחיפה וארץ הקודש יחד עם הנציגות של ירושלים, ירדן והרשות הפלסטינית וכולם מונים יחד כ-10,000 מאמינים. הפטריארך, לכן לקח על עצמו להיות בקרב אלו שקיבלו את פני האפיפיור והמשיך את שהותו על מנת לערוך ביקור קהילתי בארץ הקודש.
הפטריארך, לכן, קבע לוח זמנים יותר משבוע עבור המאמינים בירושלים, יפו, חיפה ונצרת. לא רק המורנים שמחו בהגעתו; ערבים נוצרים רבים הצטרפו אליהם, כולל הקוסטודיה של ארץ הקודש. קבלת הפנים החמה שקיבל הפטריארך בסאן סלבטורה כמו גם בנציגות של הפטריארכיה שבירושלים היו עדים לכך.
ההתלהבות היתה אמיתית, מסביר האח הפנסציקאני פיראס, כהן הדת של קהילת ירושלים. "נוצרים מכירים אותו היטב משום שמשך שנים רבות הוא הטיף בשידורים ישירים ברשת הטלוויזיה נורסאט במזרח התיכון". האח הפרנציסקאני נג'יב, האחראי על מנזר ההצלפה, שהוא גם כן לבנוני הדגיש כי הפטריארך הלבנוני הינו "דמות ברמה לאומית וסמכות רוחנית אמיתית" במזרח התיכון.
הקוסטוד לא היסס לממש את תפקידו בנאום קבלת הפנים. "מערכת היחסים בין המרונים ובין הפרנציסקאנים הינם ארוכי טווח ומעמיקים, ונוכחותך מדגימה זאת. אולם מעבר להמשכיות, ביקורך מעשיר את המסר לארץ הקודש. בנוכחותך אנו נמשכים קרוב יותר ליעד ולחלומות שלנו אודות אחדות נוצרית."
הפטריארך העריך מילים אלו כשענה באיטלקית: " הביקור שלנו לקוסטודיה של ארץ הקודש הינו תה דאום. אנו באים להודות לכם ולנוכחות שלכם ועבור ההערכה שיש לכם בעיני הנוצרים שאתם תומכים בהם כאן." עם דבקות באמונה, הוא הוסיף "אנו נתנגד. יש לנו כל כך הרבה כנסיות, כל כך הרבה נוצרים. אסור לנו להפסיק אף פעם לספר לעולם שארץ זו נושאת את נוכחות הנוצרים. מבורכים תהיו בארץ זו היכן שלא בקלות ניתן להיות."
הפטריארך לא עצר בהערות רשמיות. הוא הלך למרפאה לפגוש את הפרנציסקאנים הקשישים. עם רוך רב, הוא ברך כל אחד מהם, ואמר עימם "אבינו שבשמיים" עימם ואף שוחח איתם שיחה קצרה וברך אף את צוות המרפאה, עצר לתמונות....
ביקור זה של הפטריארך הינו סימן של עידוד עבור המרונים של ארץ הקודש, כמו גם להרבה לבנונים שרוצים ושואפים לשלום במזרח התיכון. כפי שהעיתונאי ביסאן אל-שיך כתב בעיתון היומי "אל חיאת" ב-23 במאי: "הביקור פותח צוהר לתקוות שלנו כמו גם בקיר נגד הנורמליזציה עם ישראל שבנינו משך עשורים וחיזקנו אותו עם בטון משוריין. הקיר הזה הפריד אותנו מפלסטין ומעמה אפילו יותר מאשר חומת ההפרדה שישראל בנתה. מי ייתן והפטריארך והצהרתו לנו כי אוהב את ירושלים שבאותה מידה נוכל לבקר בעיר שמיליונים מאיתנו היו רוצים לראות."
לאחר עצירה בבית לחם, בית סאחור וירשולים, הפטריארך ימשיך את שהותו עד ה-31 במאי, ויבקר במרכזים מרונים גדולים בישראל: עכו, ג'יש, נצרת, עוספיה וחיפה.
ב-28 במאי הוא יחגוג את הליטורגיה בכפר נחום, אורחם של הפרנציסקאנים אשר ששומרים על המקום. האירוע ישודר בשידור חי באמצעות נורסאט תודות לסיוע הטכני של מרכז המדיה הפרנציסקאני.
מוקדם יותר הפטריארך הלך לכפר בירעם, שהאוכלוסייה שלו סולקה בשנת 1949 ועדין לא יכולה לחזור לאדמות אבותיהם.
הוא ימשיך את ביקורו הקהילתי בחיפה, היכן שישנה קהילה מרונית גדולה אשר תצטרף אלי ולתהלוכה גדולה בשעות אחר הצהריים ב-30 במאי.
אמילי ריי