I
היה זה ב-20 ביולי, שאליהו, אחד מהנביאים החשובים ביותר מהתנ"ך, הונצח. בחיפה, היכן בכנסייה שבה בבית מערה, אשר לפי המסורת, חי אליהו הנביא ובסעודות האדון שהתחלפו לפי הזרמים הקתולים השונים, נחוג האירוע הבוקר. בשעה עשר נערך טקס בסגנון המלכיתי ע"י ארכיבישוף אליאס שאחור. מחוץ לכנסייה הכרמליתית של סטלה מאריס, חג זה המוקדש לאליהו זכה לכבוד ע"י מאמינים דתות אחרות.
"ברמאללה אנו מייצגים את ארגון הצדקה קריטס, שבסיסו בירושלים, ואנו תמיד מגיעים להתפלל כאן בזמן זה. דבר זה טוב משום שבכל שנה אנו מלווים בחברי דתות מונותיאיסטיות אחרות."
הנאספים לפני גבירתנו של הר הכרמל, מעל למערה של הנביא, המאמינים האזינו בקשב רב למילותיו של הפטריארך בסעודת האדון. "המילה אליהו משמעה אלי הוא אלוהי" אמר "ודבר זה מדבר אלינו גם כיום כפי שתמיד יהיה." הטקסים שהתחלפו לפי הזרמים השונים ואופיינו ע"י מזמורים ושירים מלודיים, כמו גם ע"י חלוקתו של לחם שקיבל ברכה. לבסוף, המאמינים התאספו לפני המערה על מנת לתת כבוד לקדוש, המאפיין החגיגי של סעודות האדון שנותרו והחגיגות המשיכו מחוץ לכנסייה, אפילו שהאופי של אירוע חגיגי זה נראה שהשתנה עם הזמן.
"אנשים נהגו להגיע לכאן מכל ישראל לחג זה, נשארים למשך שבוע ומקימים אוהלים. אולם כעת הרכוש אשר בו נערכו החגיגות נמכר. בעבר היו אירועים חגיגיים רבים לאחר סעודת האדון והיו טבילות. חלק מהצעירים רקדו ושתו ערק. אולם, לא עוד."
למרות הכל, ישנה דבקות גדולה בקרב הנוצרים בארץ הקודש לדמות גדולה זו מהתנ"ך, אשר ניצחה את נביאי הבעל, בדיוק כאן בהר הכרמל.
"באתי לכאן כדי לחגוג את יום החג. לבני קוראים אליהו, ומאז שנולד אנו באים לכאן בכל שנה על מנת לקבל את ברכתו של הקדוש."
היה זה ב-20 ביולי, שאליהו, אחד מהנביאים החשובים ביותר מהתנ"ך, הונצח. בחיפה, היכן בכנסייה שבה בבית מערה, אשר לפי המסורת, חי אליהו הנביא ובסעודות האדון שהתחלפו לפי הזרמים הקתולים השונים, נחוג האירוע הבוקר. בשעה עשר נערך טקס בסגנון המלכיתי ע"י ארכיבישוף אליאס שאחור. מחוץ לכנסייה הכרמליתית של סטלה מאריס, חג זה המוקדש לאליהו זכה לכבוד ע"י מאמינים דתות אחרות.
"ברמאללה אנו מייצגים את ארגון הצדקה קריטס, שבסיסו בירושלים, ואנו תמיד מגיעים להתפלל כאן בזמן זה. דבר זה טוב משום שבכל שנה אנו מלווים בחברי דתות מונותיאיסטיות אחרות."
הנאספים לפני גבירתנו של הר הכרמל, מעל למערה של הנביא, המאמינים האזינו בקשב רב למילותיו של הפטריארך בסעודת האדון. "המילה אליהו משמעה אלי הוא אלוהי" אמר "ודבר זה מדבר אלינו גם כיום כפי שתמיד יהיה." הטקסים שהתחלפו לפי הזרמים השונים ואופיינו ע"י מזמורים ושירים מלודיים, כמו גם ע"י חלוקתו של לחם שקיבל ברכה. לבסוף, המאמינים התאספו לפני המערה על מנת לתת כבוד לקדוש, המאפיין החגיגי של סעודות האדון שנותרו והחגיגות המשיכו מחוץ לכנסייה, אפילו שהאופי של אירוע חגיגי זה נראה שהשתנה עם הזמן.
"אנשים נהגו להגיע לכאן מכל ישראל לחג זה, נשארים למשך שבוע ומקימים אוהלים. אולם כעת הרכוש אשר בו נערכו החגיגות נמכר. בעבר היו אירועים חגיגיים רבים לאחר סעודת האדון והיו טבילות. חלק מהצעירים רקדו ושתו ערק. אולם, לא עוד."
למרות הכל, ישנה דבקות גדולה בקרב הנוצרים בארץ הקודש לדמות גדולה זו מהתנ"ך, אשר ניצחה את נביאי הבעל, בדיוק כאן בהר הכרמל.
"באתי לכאן כדי לחגוג את יום החג. לבני קוראים אליהו, ומאז שנולד אנו באים לכאן בכל שנה על מנת לקבל את ברכתו של הקדוש."