בחגיגת האפיפניה, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה ערך כניסה חגיגית לעיר המולד בפעם השנייה בתוך פחות מחודש, כהמשך של עונת חג המולד.
בהתאם למסורת, תהלוכת מכוניות יצאה לעבר מאר אליאס, התחנה הראשונה, לאחר המשטרה ואחר כך הקהילה של ירושלים הציעה את ברכותיה. במאר אליאס לשיירה המתינו נציגי קהילת בית ג’אלה עם כהן הדת הקהילתי שלהם, האב איבראהים שומאלי מהפטריארכיה הלטינית. אחר כך עוד תחנה בקבר רחל, היכן שכהן הדת הקהילתי של בית לחם ואנשי הקהילה מבית סאחור ומעיר המולד המתינו.
התהלוכה, שלאחריה צעדו ילדי תנועת הצופים, עברה בעיר במסלול העתיק של הפטריארכים והגיעו אל היעד, ככר מנגר, בסביבות הצהריים.
לאחר ברכות לנציגי הכנסיות האורתודוכסיות ולבישת הלבוש של כהני דת במנזר (קלויזטר), הקוסטוד נתקבל ע"י הרשויות המקומיות. בשעה ששירת "תה דיאום" נשמעה, הוא נכנס לכנסיית קתרינה הקדושה ובעקבותיו הממונה האחראי של המנזר הפרנציסקאני, האח הפרנציסקאני ג’רזי קראי. לאחר הברכה החגיגית, האחים הפרנציסקאנים חלקו בארוחה חגיגית לפני שנפגשו בבזיליקה על מנת לשיר מזמורי תפילת הערבית; אליהם נלוו מספר מאמינים, אנשי דת (גברים ונשים) כולל הנזירות של קלייר העניה ממנזר סאן ביאג’יו דה םורלי שבאיטליה (אמיליו רומאנה), אשר היו במסע עלייה לרגל ולכן לא הפסידו את ההזדמנות להצטרף לאירוע. בבוקר למחרת, בשעה שהפטריארכים האורתודוכסים ביצעו את כניסתם החגיגית לרגל חג המולד לפי לוח השנה היוליאני – [1], הפרנציסקאנים והקהילה הלטינית נפגשו לארח את הקוסטוד, אשר ערך את סעודת האדון [מיסה] של חג האפיפניה. אולם הרגע שלו ציפו המאמינים המקומיים היה התהלוכה עם הילד ישוע בסוף תפילת הערבת השנייה.
על מנת לפצות על כך שקהל גדול לא יכול היה להיכנס למערה היכן שהייצוג של הילד ישוע הונח על גבי כתר שהמתין לכבוד ליטורי, האנשים ליוו אותו בחדווה במהלך שלושה הקפות של הקלויסטר של ג’רום הקדוש היכן שבמעבר ניתן היה לנגוע בו ולכן היווה ייצוג לאלוהות של ילד קטן אשר הישועה שייכת לו.
לאחר הברכה הסופית, המאמינים יכלו לבטא שוב את דבקותם בילד שבעריסה. השנה, עקב כניסת הפטריארך היווני אורתודוכסי לא משכה קהל רגיל כבכל שנה עקב מחלוקת בין הפטריארך היווני ובין המאמינים הפלסטינאים, הטקסים הקתוליים נסתיימו לפני הלילה והקוסטוד של ארץ הקודש, שנתקבל בברכה ע"י אחיו הפרנציסקאנים, שב לירושלים. כל הלילה הבזיליקה של המולד נותרה פתוחה לחגיגות חג המולד האורתודוכסי. במציאות, זהו חג מולד כל יום בבית לחם.
Mab
[1] (1) הארמנים גם כן משתמשים בלוג היוליאני, אולם הם שמרו על המסורת העתיקה של חגיגת חג המולד ביום האפיפניה, או ב-18 ו-19 לינואר.
בהתאם למסורת, תהלוכת מכוניות יצאה לעבר מאר אליאס, התחנה הראשונה, לאחר המשטרה ואחר כך הקהילה של ירושלים הציעה את ברכותיה. במאר אליאס לשיירה המתינו נציגי קהילת בית ג’אלה עם כהן הדת הקהילתי שלהם, האב איבראהים שומאלי מהפטריארכיה הלטינית. אחר כך עוד תחנה בקבר רחל, היכן שכהן הדת הקהילתי של בית לחם ואנשי הקהילה מבית סאחור ומעיר המולד המתינו.
התהלוכה, שלאחריה צעדו ילדי תנועת הצופים, עברה בעיר במסלול העתיק של הפטריארכים והגיעו אל היעד, ככר מנגר, בסביבות הצהריים.
לאחר ברכות לנציגי הכנסיות האורתודוכסיות ולבישת הלבוש של כהני דת במנזר (קלויזטר), הקוסטוד נתקבל ע"י הרשויות המקומיות. בשעה ששירת "תה דיאום" נשמעה, הוא נכנס לכנסיית קתרינה הקדושה ובעקבותיו הממונה האחראי של המנזר הפרנציסקאני, האח הפרנציסקאני ג’רזי קראי. לאחר הברכה החגיגית, האחים הפרנציסקאנים חלקו בארוחה חגיגית לפני שנפגשו בבזיליקה על מנת לשיר מזמורי תפילת הערבית; אליהם נלוו מספר מאמינים, אנשי דת (גברים ונשים) כולל הנזירות של קלייר העניה ממנזר סאן ביאג’יו דה םורלי שבאיטליה (אמיליו רומאנה), אשר היו במסע עלייה לרגל ולכן לא הפסידו את ההזדמנות להצטרף לאירוע. בבוקר למחרת, בשעה שהפטריארכים האורתודוכסים ביצעו את כניסתם החגיגית לרגל חג המולד לפי לוח השנה היוליאני – [1], הפרנציסקאנים והקהילה הלטינית נפגשו לארח את הקוסטוד, אשר ערך את סעודת האדון [מיסה] של חג האפיפניה. אולם הרגע שלו ציפו המאמינים המקומיים היה התהלוכה עם הילד ישוע בסוף תפילת הערבת השנייה.
על מנת לפצות על כך שקהל גדול לא יכול היה להיכנס למערה היכן שהייצוג של הילד ישוע הונח על גבי כתר שהמתין לכבוד ליטורי, האנשים ליוו אותו בחדווה במהלך שלושה הקפות של הקלויסטר של ג’רום הקדוש היכן שבמעבר ניתן היה לנגוע בו ולכן היווה ייצוג לאלוהות של ילד קטן אשר הישועה שייכת לו.
לאחר הברכה הסופית, המאמינים יכלו לבטא שוב את דבקותם בילד שבעריסה. השנה, עקב כניסת הפטריארך היווני אורתודוכסי לא משכה קהל רגיל כבכל שנה עקב מחלוקת בין הפטריארך היווני ובין המאמינים הפלסטינאים, הטקסים הקתוליים נסתיימו לפני הלילה והקוסטוד של ארץ הקודש, שנתקבל בברכה ע"י אחיו הפרנציסקאנים, שב לירושלים. כל הלילה הבזיליקה של המולד נותרה פתוחה לחגיגות חג המולד האורתודוכסי. במציאות, זהו חג מולד כל יום בבית לחם.
Mab
[1] (1) הארמנים גם כן משתמשים בלוג היוליאני, אולם הם שמרו על המסורת העתיקה של חגיגת חג המולד ביום האפיפניה, או ב-18 ו-19 לינואר.