שבת, ה-12 באפריל. הקוסטודיה של ארץ הקודש חגגה את הכניסה של ישוע המשיח לירושלים מעט מוקדם מהרגיל. נאמנים למסורת מקראית, האחים הפרנציסקאנים נפגשו בכנסיית בית פגי שעל הר הזיתים. כשהם הגיעו, הם נפגשו שם עם קהילות קתוליות מהודו ומסרי לנקה ועם מנהיגיהם הפרנציסקאנים והקפוצינים. 150 איש ממהגרי עבודה אלו ניצלו את השבת, יום החופשה בישראל, על מנת להתאסף בחצר של המנזר הקטן לפני שהחלו את התהלוכה שלהם של יום ראשון של הלולבים.
אנשי הקהילה של בית פגי קיבלו את האחים של הקוסטודיה. בעבורם האחים הפרנציסקאנים בנו 10 בנייני מגורים ושם מתגוררים כ-60 משפחות. המקום הקדוש הפרנציסקאני והמנזר שנוסד מצא ויטאליות חדשה תודות לנוכחות של נוצרים-פלסטינים אלה. נורמה, אחת מאנשי הקהילה, הסבירה: "הקהילה שלנו קטנה; אנו מאוחדים סביב הכנסייה. הקוסטודיה תמיד תומכת בנו, באם זה דיור או פעילויות בקהילה, אולם היום אנו ממש מודים ובמיוחד עבור כהן הדת ששלחו אלינו."
כהן הדת, האח אגוסטין, הינו ממקסיקו כבן 37, שמונה לאח ממונה על המנזר בספטמבר 2013. כהן דת זה הוא איש של פעילות ומעש, וגם מנהל של מרכז המידע הנוצרי שבירושלים והמרכז הפרנציסקאני למדיה, אשר עורך ומפיק שידורי חדשות יומיים לרשתות הטלוויזיה בעולם. עם הגיעו, הח אגוסטין אומר "הכנסייה, הפרסקות, הסקריסטיה, המזבח...הכל היה דהוי. כך שתוך מספר חודשים התחלנו לעבוד – המשרד הטכני של הקוסטודיה ועובדי, אולם גם אנשי הקהילה ואחים פרנציסקאנים" חומרי הגלם הובאו מבית לחם. "כעבור חודש, הכנסייה היתה מוכנה לחגיגה טקסית של יום ראשון של הלולבים."
בתוך הכנסייה, שעברה לאחרונה שיפוץ בייחוד ע"י הפסל הפלסטיני פאוסטו נסטס, האב גראסי דרש את הדרשה לגבי שני יסודות חיוניים של חיינו: המזבח והחמור. הוא הסביר את הצמד המפתיע הזה: "המזבח, כמו מזבח זה שעליו מכינים על מנת לברך, הינו הסימן שהאל מזמין אותנו לליטורגיה. הוא מאפשר לנו להיכנס לתוך חייו ומסייע להפוך את חיינו להלל של שמחה.....החמור הינו יותר מסתם חיה שעליה רכב ישוע המשיח לירושלים; זו סמל של שירות. אף אחד לא ביקש ממנה דבר; הוא לא יודע לאן יגיע ורק האל יודע את הכיוון של חיינו; ניתן לסמוך על ישוע. בתמורה, עלינו לתת את עצמנו לאל ולהיהפך למזבח זה ולחמור זה."
לפני התחלת הליטורגיה של ההוחדה [אוכריסטיה], הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, בירך את המזבח, אשר הוקדש באוקטובר בנוכחות של הארכיבישוף של ספולטו, מקור תמיכה עיקרי במהלך השיפוצים. "אנו מתפללים כי מזבח זה יהיה סימן לחיים ולדינמיות של קהילת בית פגי", התפללו האחים הפרנציסקאנים. לפני הברכה הסופית, הקוסטוד ביטא את התודה לאח אגוסטין שיכול היה להיות פעיל ומאמין ועבד יחד על מנת להשיג יעד משותף. האח אגוסטין ענה והודה לאנשי הקהילה שהוא מלוה ביום יום. הם תרמו כספית לכנסייה, למשל, את הספסלים שעלו מעל 4000 דולר. התרומה הגדולה ביותר היתה צנועה יותר ומועילה לא פחות, כמו לדאוג לתוואי גישה מסביב לכנסייה, פרחים...בבית פגי, כולם כבר חסרי סבלנות וממתינים לשבוע הקדוש וליום החג שלהם: יום ראשון של הלולבים ולתהלוכה.
לפני כן, בשעות אחר הצהריים של אותו יום שבת, הפרנציסקאנים התאספו בכנסיית הקבר לכניסה טקסית אחרונה של תקופת צום הארבעים, כפי שניתן לראות בגלריית התמונות.
E.R.
אנשי הקהילה של בית פגי קיבלו את האחים של הקוסטודיה. בעבורם האחים הפרנציסקאנים בנו 10 בנייני מגורים ושם מתגוררים כ-60 משפחות. המקום הקדוש הפרנציסקאני והמנזר שנוסד מצא ויטאליות חדשה תודות לנוכחות של נוצרים-פלסטינים אלה. נורמה, אחת מאנשי הקהילה, הסבירה: "הקהילה שלנו קטנה; אנו מאוחדים סביב הכנסייה. הקוסטודיה תמיד תומכת בנו, באם זה דיור או פעילויות בקהילה, אולם היום אנו ממש מודים ובמיוחד עבור כהן הדת ששלחו אלינו."
כהן הדת, האח אגוסטין, הינו ממקסיקו כבן 37, שמונה לאח ממונה על המנזר בספטמבר 2013. כהן דת זה הוא איש של פעילות ומעש, וגם מנהל של מרכז המידע הנוצרי שבירושלים והמרכז הפרנציסקאני למדיה, אשר עורך ומפיק שידורי חדשות יומיים לרשתות הטלוויזיה בעולם. עם הגיעו, הח אגוסטין אומר "הכנסייה, הפרסקות, הסקריסטיה, המזבח...הכל היה דהוי. כך שתוך מספר חודשים התחלנו לעבוד – המשרד הטכני של הקוסטודיה ועובדי, אולם גם אנשי הקהילה ואחים פרנציסקאנים" חומרי הגלם הובאו מבית לחם. "כעבור חודש, הכנסייה היתה מוכנה לחגיגה טקסית של יום ראשון של הלולבים."
בתוך הכנסייה, שעברה לאחרונה שיפוץ בייחוד ע"י הפסל הפלסטיני פאוסטו נסטס, האב גראסי דרש את הדרשה לגבי שני יסודות חיוניים של חיינו: המזבח והחמור. הוא הסביר את הצמד המפתיע הזה: "המזבח, כמו מזבח זה שעליו מכינים על מנת לברך, הינו הסימן שהאל מזמין אותנו לליטורגיה. הוא מאפשר לנו להיכנס לתוך חייו ומסייע להפוך את חיינו להלל של שמחה.....החמור הינו יותר מסתם חיה שעליה רכב ישוע המשיח לירושלים; זו סמל של שירות. אף אחד לא ביקש ממנה דבר; הוא לא יודע לאן יגיע ורק האל יודע את הכיוון של חיינו; ניתן לסמוך על ישוע. בתמורה, עלינו לתת את עצמנו לאל ולהיהפך למזבח זה ולחמור זה."
לפני התחלת הליטורגיה של ההוחדה [אוכריסטיה], הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, בירך את המזבח, אשר הוקדש באוקטובר בנוכחות של הארכיבישוף של ספולטו, מקור תמיכה עיקרי במהלך השיפוצים. "אנו מתפללים כי מזבח זה יהיה סימן לחיים ולדינמיות של קהילת בית פגי", התפללו האחים הפרנציסקאנים. לפני הברכה הסופית, הקוסטוד ביטא את התודה לאח אגוסטין שיכול היה להיות פעיל ומאמין ועבד יחד על מנת להשיג יעד משותף. האח אגוסטין ענה והודה לאנשי הקהילה שהוא מלוה ביום יום. הם תרמו כספית לכנסייה, למשל, את הספסלים שעלו מעל 4000 דולר. התרומה הגדולה ביותר היתה צנועה יותר ומועילה לא פחות, כמו לדאוג לתוואי גישה מסביב לכנסייה, פרחים...בבית פגי, כולם כבר חסרי סבלנות וממתינים לשבוע הקדוש וליום החג שלהם: יום ראשון של הלולבים ולתהלוכה.
לפני כן, בשעות אחר הצהריים של אותו יום שבת, הפרנציסקאנים התאספו בכנסיית הקבר לכניסה טקסית אחרונה של תקופת צום הארבעים, כפי שניתן לראות בגלריית התמונות.
E.R.