המפגש עם הקוסטווד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, נערך בשעות אחר הצהריים של יום שבת ה-3 במרץ באודיטוריום של המרכז הסלזיאני דון בוסקו שב-טרביליו ואשר עסק בנושא: קהילות הקתולים והנוצרים האחרים: עולי רגל או תושבים כמו יהודים ומוסלמים?". היוזמה הינה תחת חסות של המחלקה לתרבות של מועצת העיר של טרביליו וקודמה ע"י האיגוד הנוצרי ליזמות ולניהול. ארגון נוצרי זה הינו אגודה לא פוליטית של יזמים, מנהלים ואנשי מקצוע אשר יעדם להציע הכשרה מוסרית ורוחנית לחבריה, על מנת לעורר את האתיקות החברתיות והמקצועיות, באמצעות ידע וכבוד לעקרונות המוסר הנוצרי ולהוראה החברתית של הכנסיה. האיגוד הנוצרי גם מעלה את המודעות בקהילה לנושאים ולבעיות בעלות עניין, לודות להרצאות בציבור אשר עוסקות בשאלות אלו באופן סמכותי ובדרך בעלת יכולת רבה וביתר פירוט.
המפגש האחרון שנערך בשבת ב-טריביליו יכול להיות חלק מהקשר זה, היכן שהקוסטוד של ארץ הקודש היה הדמות המרכזית. בחדר המלא באנשים, כולל חברים קרבים של האיגוד הנוצרי מאזורים שונים של חבל לומברדיה, חברים רבים קיבלו את האח פיצהבלה בהגעתו. רבים מהנוכחים מכירים את הקוסטוד מזה שנים רבות, כשהגיע מ-קולוניו אל-סריו, שנמצאת גם כן בלומברדיה; אחרים פגשו אותו בארץ הקודש,היכן שפיצהבלה חי משך שנים רבות, הפכו לחברים ולמשתפי פעולה של הפרנציסקאנים והקסטודיה. כל האנשים אשר סבבו את הקוסטוד בחום כללו גם את בני משפחתו, מלאי גאווה ונרגשים מהאירוע.
ביושבו סביב שולחן הדוברים, יחד עם מונסיניור רוברטו זיגליולי, יועץ האיגוד הנוצרי והרקטור בדימוס של המקום הקדוש של סנטה מריה דל פונטה, שב-קרבאג'יו; דון אטורה גוארה, מנהל המרכז הסליזיאני של טרביליו ו-איטאלו סקרבאגי, נשיא האיגוד הנוצרי באזור טרביליו. הקוסטוד נאם נאום מעניין מאד ומובנה היטב, מתבסס על התובנות וכלל ניתוח מקיף על המצב, תפקיד ועתיד הנוצרים בארץ הקודש. בהקדמה קצרה, האח פיצהבלה הסייר את הביטוי "ארץ הקודש" שלו הקשר דתי, כאשר הנוצרים מתייחסים לגיאוגרפיה של אמונה, אותם המקומות שהאל התגלה בהם לאדם ולסיפור של הישועה, למקומות שבהם לכן כולנו שייכים אליהם והיכן שיש שורש לאמונה ולתרבות [הנוצרית] שלנו.
הקוסטוד לאחר מכן המשיך בנאומו, ותיאר מספק קבוצות נוצריות שונות החיות בארץ הקודש. מידע זה הינו הכרח על מנת להבין טוב יותר את הדינאמיקה שבה מעורבים אנשים אלו. ישנם בקירוב 175,000-170,000 נוצרים החיים בארץ הקודש, אשר מייצגים 1% מהאוכלוסייה הכוללת, רובם משתייכים לכנסיות המזרחיות האורתודוכסיות (יוונים, ארמנים, קופטים....) בשעה ש-40,000-45,000 הינם קתולים והשאר – מקבלים עקב מספרם הנמוך ייצוג סמלי. 60% מהנוצרים החיים במדינת ישראל ו-40% - בשטחי הרשות הפלסטינאית ובמזרח ירושלים. חלק זה מהעיר מבחינה פיזיוגנומיה מתייחס להרכב האוכלוסייה: חצי מיליון יהודים, 260,000 מוסלמים וכ-12,000 נוצרים ערביים (פלסטינאים). ישנה עוד קהילה מנוצרית קטנה של נוצרים מרקע יהודי (כ-5000 איש) שנולדה מחדש לאחר מאות רבות, כאשר מדינת ישראל נוסדה ואשר כוללת מיעוט של נוצרים אוונגליסטים אולם מספר מאות של קתולים. לסיום, ישנה קבוצה של נוצרים שהינם אזרחים זרים העובדים בישראל, בייחוד בשנים האחרונות, והינם רבים מאד בישראל (כ-350,000 איש), בייחוד פיליפינים, הודים ודרום אמריקנים.
האח פיצהבלה המשיך ובחן את התנאים שבהם חיים הנוצרים במדינת ישראל וברשות הפלסטינאית, מדגיש את הגיוון של שני המצבים. בייחוד במדינת שראל, בשעה שיש את חוק השבות בעבור יהודים, ישנה מדינה דמוקרטית המבטיחה ומכירה בזכויות אזרחיות וחברתיות בסיביות לכל התושבים. בסתירה לכך, הבעיות העיקריות שעימם מתמודדים האזרחים (זהות) בייחוד בקרב הלא-יהודים (קרי – המעוטים) מכיוון שאין מושגים מערביים של עמאים ודתיים וגם משום שמגדיר הגדרות אישיות, חברתיות ותרבותיות. האמונה של כל פרט לכן יש לה ביטוי ציבורי ותפקיד אזרחי. ברשות הפלסטינאית, ישנו אפיון של שבר טריטוריאלי וחברתי חמור והמצב שם עדיין יותר, כאשר לרוב אין דמוית מתווכות בהקשר חברתי ומקצועי ולא תמיד מובטח קבלת טיפול רפואי. בשעה שבמדינת ישראל הכנסייה מעל לכל הינה מוסד דתי ובעל פונקציה קהילתית, ברשות הפלסטינאית היא גם מבצעת מטלות חברתיות של המדינה. היא מציעה עבודה, מבטיחה חינוך והכשרה, מבטיחה טיפול רפואי ורווחה כלכלית לשכבות חלשות. בהקשר זה, הרשות הדתית גם מייצגת התייחסות חברתית חשובה.
הקוסטוד הסביר כיצד, במרכז של התפקוד המורכב הזה הכנסייה מתפקדת בארץ הקודש, כולל פעילות חינוכית הנשמרת ומבוצעת בעיקר ע"י רשת של בתי ספר נוצריים. במסגרת של הקשר ריכוזי ואידיאולוגי- חינוכי, בתי הספר הנוצריים מבצעים שתי פונקציות: מעצבים ויוצרים זהות נוצרית עם חינוך מסורתי ישן ומוערך וגם מקדמים את הדינאמיקה של מערכת יחסים בן דתית ודו-שיח בין דתי, שילוב הכולל קבלת הרבה תלמידים מוסלמים, ומיעוט של יהודים, ולכן יש סיכוי לגדול ביחד ולשלב את המיעוט הנוצרי בקלות רבה יותר.
האח פיצהבלה המשיך והסביר כי ישנו מימד בין-נוצרי – כלומר דו שיח בין קהילות נוצריות שונות, שכל אחת מהן רוצה לשמור על מרחב שלה ועל נוכחות בארץ הקודש. בהקשר זה, הדו שיח והעימותים אינם מתייחסים לבעיות תיאולוגיות כבדות משקל אלא יותר לשאלות קונקרטיות יותר של השתיכות,זהות ופרשנות של ההיסטוריה, אשר מאפשרת דו קיום של הקוסטודיה כמורשת משותפת והתלויה על שפה משותפת.
הנוצרים, אם כן, סיים הקוסטוד, הינם אזרחים של ארץ הקודש, שווים לאזרחים יהודים ומוסלמים והפרק הנוצרי של ארץ הקודש הינו חלק משולב בטריטוריה ולכן יש סגנון חיים נוצרי במצב זה. למרות שישנה רלבנטיות פוליטית מעטה, עקב מספר זעום ועקב פילוג פנימי של הנוצרים בארץ קודש, ישנה נוכחות תרבותית בסיסית לנוצרים בארץ הקודש ולא רק בהקשר של 66% מתיירות אינטנסיבית במקומות אלו הקשורים לעליה לרגל במסורת הנוצרית, אלא משום שהם עדים של חיים בונים, ללא אלימות, יכולים ליזום יוזמות לצמיחה משותפת, בונים מיקרו-גשרים קטנים של שלום, מתגברים על דעות קדומות ופחד, נלחמים במנטליות של אלימות ונוטים לשכפל זאת במשפחה, בבית הספר ובמערכת יחסים רחבה יותר, לרוב פגועים ומתפשרים. במצב מורכב זה, בכור ההיתוך היפה של ארץ הקודש, היכן שמערכת היחסים עם אלה שהינם "אחרים" ושונים לא ניתנים להתעלמות, ויש נוכחות רבה של שלום, פרטים וקבוצות, הקשורות לתנועות שבחיי היום יום יוצרות עולמות קטנים של שלום.
לאחר ההרצאה נערך דיון פעיל בקרב המשתתפים הרבים שבקהל.
בשעה שש וחצי, האח פיצהבלה ערך את סעודת האדון בבזיליקה של סאן מרטינו, במרכז טרביליו, ובה נכחו בני משפחתו, רבים מחבריו ומכריו, מספר חברי האיגוד הנוצרי ונוצרים מהקהילה המקומית. היום הגיע לסיומו עם ארוחת ערב, שהוצעה ע"י האיגוד הנוצרי, במרכז הסלזיאני שאירח את המפגש בשעות אחר הצהריים.
טקסט – קתרינה פופה פדראטי
תמונות – אלסיו ריבולטלה