בליטורגיה הרומית-קתולית, חודש יולי מוקדש לדמו היקר מפז של ישוע, דבקות דתית ידועה ששורשיה נמצאים במסורת הפלמית מהמאה ה-15. "הדם היקר מפז" הינו השם של דמו של ישוע, והדבקות הינה הודיה לאיכויות של הישועה שלה. ישנן קהילות דתיות רבות המוקדשות לכך, כמו ההערצה של הדם היקר מפז, הבנות של החסד של הדם היקר מפז, ההוספיטלרים והאוגוסטינים של הדם היקר מפז. הרוחניות שלהם ממוקדת בשירות וחיים לצד אלו שסובלים.
בירושלים התקיימה סעודת אדון טקסית בבזיליקה של כל האומות [גת שמנים] והחלה בדבקות ביום הראשון לחודש יולי. הטקס נערך ע"י הקוסטוד של ארץ הקודש, והאירוע הבי מספר רב של אנשי דת רבים, נשים וגברים, וחברים עמאים שרצו להיות מוגנים ע"י דמו. האח פיצהבלה מיקד את הדרשה שלו מסביב להתעקשות בגופניות של ישוע המשיח. "משוע, לאחר שמהרהרים בגופו של המשיח שעלה לגן העדן, מדוע האל מזכיר לנו את הגוף (נחוג ב-18 ביוני), הלב (הלב הקדוש של ישוע ומרים, נחוג ב-27-28 ביוני בארץ הקודש, ולבסוף דמו של ישוע", היתה זו השאלה שאפשרה הרהור מעמיק שאותו הציע הקוסטוד של ארץ הקודש.
החל מהמקרא הראשון, מספר שמות (י"ב:21-27), הקוסטוד חזר על ההזמנה של האל לנוע מטקסים ישנים של הכפשת הדם להכרה שהמשיח ישוע מביא מסר חדש באמצעות דמו שנשפך. הדם הופך לסימן החיים, והנצרות הינה מסר, המסר של מציאות חדשה שהפכה לבשר ודם, התעברה, בכל המין האנושי", הדגיש. הקוסטוד הזמין אותנו לשתות את היין, המייצג את דמו של ישוע, והציע לנו את ההזדמנות לרענן את עצמנו ממקור החיים, מזרקה שלעולם לא תהיה יבשה.
זהו מסר שעורר סקנדל ועדיין מעורר סקנדל בקרב היהודים ובקרב חלק מהנוצרים, אולם דבר זה מזמין את האדם להרהר בחולשותיו ובאיומיו. "מדוע ישוע המשיח זמין אותנו לשתות את דמו באם אין תורך בכך"". הקוסטוד ענה על השאלה שלו ע"י כך שאישש ש"האל נתן לנו חיים, עצמאות לכולם, ואף אחד לא יכול לקחת זאת מאיתנו. הדם היקר מפז מזכיר לנו את הברית הנצחית שהאל כרת עם המין האנושי, וכי האל נע לעבר ובקרב כל אדם עם מתן החיים. האדם מציל את חייו באם מסכים להינצל ע"י דמו של ישוע. הבה ונאפשר לאל לשנות את חיינו ולהפוך אותנו לאנשים חדשים."
תפילת המאמינים ביקשה מישוע המשיח לתת לדמו היקר מפז לסייע במצבים קשים, להביא לריפוי, תקווה ושלום. כוונה מיוחדת היתה מיועדת לנוצרים בעיראק ובסוריה שעוברים תקופה קשה מאד בהיסטוריה שלהם. התפילה המשיכה בהוחדה, כשההוחדה נחוגה עם גביע ליין וקופסא מיוחדת ללחם החיים שנתרמה עי האפיפיור פרנסיס במהלך ביקורו במאי השנה. ההמנון של אכילת הלחם והיין, "פנגה לינגוא", אשר לרוב שרים אותו בארץ הקודש, היה הפעם בעל משמעות עמוקה יותר ביום זה:
האדם ביין המשיח, בדמו, משתתף
ואם נכשל ולא יכול לראות זאת
האמונה לבדה והלב האמיתי מתעורר
לנצור את הרז