הנשיא בוש, בביקורו במזרח התיכון, רצה לציין את שהותו בישראל ובשטחים האוטונומיים הפלשתינאים על ידי ביקור בכמה מקומות קדושים. התוכנית כללה את הבזיליקה של המולד בבית לחם, ובגליל, את כפר נחום והר האושר.
ניתן לומר בלשון המעטה כי ביקור על ידי נשיא ארצות הברית מעלה אמצעי בקרה קיצוניים של שירותי הביטחון האמריקאים והישראלים. המקומות הקדושים זכו לביקורים חוזרים ונשנים ולבדיקות חוזרות ונשנות. הבוקר, יום שישי ה- 11 לינואר, סוכני הביטחון היו כבר בדלתות המנזר הפרנציסקני של כפר נחום בשעה 5:30 בבוקר כדי לתפוס את המתחם. בשעה 8:00 בבוקר, כפר הדייגים הקטן נראה יותר כמו בסיס צבאי. הכלבים של יחידת הכלבנים הריחו כל פרח ופרח ואז אלו נבחנו שוב כדי לאתר את הנוכחות האפשרית של חומרי נפץ. הבדיקות חזרו על עצמן והמשטרה הקיפה לחלוטין את אזור המבנה.
הנשיא בוש הגיע מעט באיחור, לפניו הגיע המון עיתונאים וצבא שומרי ראש. הוא התקבל על ידי הקוסטוס של ארץ הקודש, האח פייר-בטיסטה פיצאבאלה ועל ידי האח פטר ווסקו, שהינו אמריקאי. הם היו היחידים שהורשו להנחות את הנשיא שלווה על ידי קונדוליסה רייס. הביקור החל בכנסייה שעומדת מעל ביתו של פטרוס הקדוש כדי להגן עליו. ג’ורג’ וו. בוש התרשם עמוקות מהתעוזה הארכיטקטונית של הבניין.
הביקור המשיך לעבר חופי האגם. בדרך חזרה, בבית פטרוס, הקוסטוס המשיך להסביר על ההתפתחות ההיסטורית של כפר דייגים זה, שבזמנו של ישוע, היה כבר בן 1500 שנה. הסיור הסתיים בביקור בבית הכנסת מהמאה החמישית, שנבנה על שרידי בית כנסת מימי ישוע. בכל שלב של הביקור, האח פטר ווסקו קרא פסוקים שנגעו לאתר כפר נחום מהביבליה באנגלית לנשיא. הן מר בוש והן קונדוליסה רייס האזינו בקפידה לכתבי הקודש ולהסברים שניתנו להם, מבלי להסס לבקש מידע נוסף.
האווירה ביום מפואר זה הייתה רגועה. שירותי הביטחון שליוו את הנשיא ללא ספק סיפקו לו שלוות נפש.
כשהגיע העת לעזוב, הוא אמר בחמימות להתראות לקהילה הפרנציסקנית ולאחיות של הקטשיזם שמשרתות במנזר של כפר נחום. היו בפיו מילים חמות לכולם, כשהוא מציע להצטלם עם כל אדם לתמונת מזכרת. הוא ביקש מהנוכחים גם להתפלל להמשך הבטוח של מסעו במזרח התיכון ולכינון שלום בחלק זה של העולם. שיירת המכוניות נסעה אז להר האושר בו הוא התקבל על ידי קהילת האחיות הפרנציסקניות של ליבה הטהור של מרים. מיד כשהנשיא עזב, צבא אחר של סוכנים מחק את כל העקבות ששירותי הביטחון השאירו. סיק טרנזיט גלוריה מונדי (כך חולפת תהילת עולם).
קבוצת צליינים הייתה אמורה להגיע לעריכת מיסה בשעה 3.00 אחה"צ, ולאחריה קבוצה נוספת בשעה 5 אחה"צ. החיים חזרו למסלולם בכפר נחום.
MAB
ניתן לומר בלשון המעטה כי ביקור על ידי נשיא ארצות הברית מעלה אמצעי בקרה קיצוניים של שירותי הביטחון האמריקאים והישראלים. המקומות הקדושים זכו לביקורים חוזרים ונשנים ולבדיקות חוזרות ונשנות. הבוקר, יום שישי ה- 11 לינואר, סוכני הביטחון היו כבר בדלתות המנזר הפרנציסקני של כפר נחום בשעה 5:30 בבוקר כדי לתפוס את המתחם. בשעה 8:00 בבוקר, כפר הדייגים הקטן נראה יותר כמו בסיס צבאי. הכלבים של יחידת הכלבנים הריחו כל פרח ופרח ואז אלו נבחנו שוב כדי לאתר את הנוכחות האפשרית של חומרי נפץ. הבדיקות חזרו על עצמן והמשטרה הקיפה לחלוטין את אזור המבנה.
הנשיא בוש הגיע מעט באיחור, לפניו הגיע המון עיתונאים וצבא שומרי ראש. הוא התקבל על ידי הקוסטוס של ארץ הקודש, האח פייר-בטיסטה פיצאבאלה ועל ידי האח פטר ווסקו, שהינו אמריקאי. הם היו היחידים שהורשו להנחות את הנשיא שלווה על ידי קונדוליסה רייס. הביקור החל בכנסייה שעומדת מעל ביתו של פטרוס הקדוש כדי להגן עליו. ג’ורג’ וו. בוש התרשם עמוקות מהתעוזה הארכיטקטונית של הבניין.
הביקור המשיך לעבר חופי האגם. בדרך חזרה, בבית פטרוס, הקוסטוס המשיך להסביר על ההתפתחות ההיסטורית של כפר דייגים זה, שבזמנו של ישוע, היה כבר בן 1500 שנה. הסיור הסתיים בביקור בבית הכנסת מהמאה החמישית, שנבנה על שרידי בית כנסת מימי ישוע. בכל שלב של הביקור, האח פטר ווסקו קרא פסוקים שנגעו לאתר כפר נחום מהביבליה באנגלית לנשיא. הן מר בוש והן קונדוליסה רייס האזינו בקפידה לכתבי הקודש ולהסברים שניתנו להם, מבלי להסס לבקש מידע נוסף.
האווירה ביום מפואר זה הייתה רגועה. שירותי הביטחון שליוו את הנשיא ללא ספק סיפקו לו שלוות נפש.
כשהגיע העת לעזוב, הוא אמר בחמימות להתראות לקהילה הפרנציסקנית ולאחיות של הקטשיזם שמשרתות במנזר של כפר נחום. היו בפיו מילים חמות לכולם, כשהוא מציע להצטלם עם כל אדם לתמונת מזכרת. הוא ביקש מהנוכחים גם להתפלל להמשך הבטוח של מסעו במזרח התיכון ולכינון שלום בחלק זה של העולם. שיירת המכוניות נסעה אז להר האושר בו הוא התקבל על ידי קהילת האחיות הפרנציסקניות של ליבה הטהור של מרים. מיד כשהנשיא עזב, צבא אחר של סוכנים מחק את כל העקבות ששירותי הביטחון השאירו. סיק טרנזיט גלוריה מונדי (כך חולפת תהילת עולם).
קבוצת צליינים הייתה אמורה להגיע לעריכת מיסה בשעה 3.00 אחה"צ, ולאחריה קבוצה נוספת בשעה 5 אחה"צ. החיים חזרו למסלולם בכפר נחום.
MAB