בכל שנה בירושלים ב-7 במאי, הקפלה של הלנה הקדושה מקושטת באדום וזהב לרגל יום החג של מציאת הצלב האמיתי, כשמתרחש באותו מקום, כאן. הקפלה, בקומפלקס של הבזיליקה של כנסיית
הקבר, ממוקמת במקום שבו היתה מחצבה בעבר הרחוק, מספר יארדים מהגולגולתא. המסורת מספרת כי הצלב נזנח בדיוק שם, לאחר שגופת ישוע הונחה בקבר ולאחר מספר מאות שנים, בשנת 327, שהלנה, אימו של הקיסר קונסטנטינוס, מצאה אותו. הנס מונצח משך ליל השימורים של יום החג, שנערך בשעות המוקדמות של יום חמישי ה-7 במאי. קריאה מתוך ההיסטוריה של הכנסייה מאת רופינוס הקדוש כיצד הלנה הקדושה יכלה לזהות את הצלב האמיתי של ישוע, מתוך השלושה שנמצאו, משום שהוא ריפא אישה שהיתה חולה אנושה.
ירושלים הינו המקום היחידי בעולם היכן שיום חג זה מ\נחוג, כשבשנת 1960 יוחנן ה-23 ביטל את הטקסיות מלוח השנה הרומי, לטובת יום חג של ההעלאה של הצלב ב-14 בספטמבר. הטקסיות גם מכונה "המציאה" של הצלב, מהמילה הלטינית של "אינבנטו", שמשמעה "גילוי או "מציאה". התאריך שנבחר להנצחה היה ב-7 במאי, כשמזכיר סימן חשוב נוסף הקשור לצלב ולעיר של ירושלים. כפי שקיריל הקדוש של ירושלים כתב לקיסר קונסטנטין, ב-7 במאי 351 "צלב ענק מאיר נראה בשמיים, מעל הגולגולתא הקדושה, והגיע עד הר הזיתים".
יום החג של מציאת הצלב, בתקופה של חג הפסחא, גם מזכיר שהצלב הינו מקור לחיי עולם, כפי שהקוסטוד גם הדגיש בדרשה שלו בסעודת האדון בבוקר של ה-7 במאי. האירוע התרחש בקפלה של הלנה הקדושה, לפני השריד של הצלב האמיתי. בהתאם להנחיות של הרשויות, רק האחים הפרנציסקאנים של הקהילה של כנסית הקבר ומעט אנשי דת בשירות הליטורגיה השתתפו.
"השנה יום החג של הצלב הקדוש והמקראות שאנו שמענו מקבלים משמעות מיוחדת תודות למגיפה שמשפיעה על העולם כולו", אמר האח פאטון למעט האנשים שנכחו. הקוסטוד רצה להדגיש את החשיבות של המשמעות שבחוויה של מעבר של ההחלמה לחוויה של הישועה.
"בתקופה זו אנו מתפללים ואנו מתפללים רבות להחלמה של כל מי שחולה בנגיף הקורונה. אולם, החלמה פיזית הינה דחייה בלתי נמנעת של המוות", אמר. "החוויה של הישועה משמעה להיכנס באופן מלא של חיים מלאים, שהינם הפרי של מערכת יחסים אישית עם ישוע, עימו כשהוא חיים בעצמו, שיכול להעניק זאת ויכול לקחת אותה בחזרה, ויכול ורוצה לחלוק אותה עימנו. (....). אני יודע שאני ימות, אולם אני יודע שכאשר אני אקבל את ישוע לחיי, דבר ה' שלו ואת רוחו, ואני מקבל את ההזמנה לחיות במערכת יחסים עימו, הוא עצמו שהניח בי את הזרע של חיי עולם. חיי עולם כבר נזרעו בי באמצעות ותודות המתנה של ישוע, כשישוע נתן את חייו בעדי ועל ידי זה שהלך דרך חווית המוות מתוך אהבה אלי ועל מנת לאפשר לי להכיר את האב ולחיות בו" (הדרשה המלאה כאן).
בסוף סעודת האדון, השריד הקדוש של הצלב נלקח בתהלוכה, מסביב לקבר הריק של ישוע המשיח שלוש פעמים. ב-אדיקול של הקבר, במזבח של מרים המגדלית ובקפלה של ההתגלות למרים הבתולה, האחים הפרנציסקאנים שרו:"הו הצלב, תקווה ייחודית/ שאתה מביא את שמחת חג הפסחא".
ביאטריס גואאררה
