"כל התיאולוגיה הנוצרית תלויה בירושלים ולא באתונה: לשם עלינו לשוב על מנת למצוא את מקורותינו אתונה עוזרת לנו לחשוב, אולם מה שקרוה כאן בירושלים אינו הרמה החשיבתית הגבוהה ביותר של האדם אלא הינו סקנדל ביחס לכל מחשבה אנושית. כל כתבי הקודש חייבים להיקרא לאור הסקנדל שהוא הצלב. ללמוד את דבר האל בירושלים הינה כמו להביא את הפרקטיקה המובילה להחלטה ולחיים שאינם קוגניטיביים ופשוטים אלא לבצע, היכן שהלב נרגש ; העבודה התיאולוגיה שלנו נדרשת על מנת להרחיב את דבר האל בלבבות המאמינים." אלו רק חלק מדבריו של התיאולוג והארכיבישוף של קיאטי-ווסטו, מונסיניור ברונו פורטה, אשר נאם לפני מרצים וסטודנטים במהלך נאום החניכה של השנה האקדמאית 2010-2011 של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא (הפקולטה למדעי המקרא וארכיאולוגיה והמכון הירושלמי לתיאולוגיה) שנערך בתאריך ה-8 לנובמבר באודיטוריום שבמנזר המושיע הקדוש [סאן סלבטורה], שבירושלים.
כאשר הדיקן של הפקולטה, האב קלאודיו בוטיני אמר:"ארכיבישוף ברונו אוהב את ירושלים ואת ארץ הקודש ואליה מגיע תקופתית כעולה רגל, ומביא עימו מאמינים מהמחוז שלו שבאזור אמרוזי. אני יכול להוסיף כי הוא מקבל בשמחה ובהתלהבות את ההזמנה לוב להרצאת החניכה שלנו. אני מודה לו על כך יחד עם כל הפקולטה."
האורחים שנכחו כללו את מונסיניור אנטוניו פרנקו, שגריר הוותיקן, מונסיניור ג’יאנינט-בולוס מרקוזו, הבישוף המסייע וסגן הפטריארך בישראל, נציגי המוסדות האקדמאיים בירושלים, האב חברה פונסוט, מנהל בית הספר למקרא, רוברטו ספטארו, ראש המרכז התיאולוגי הסלזיאני, האב אלאן מרשדור והאב פרנס בוואן. תודה כנה לכל המשתתפים כפי שבוטא בדברי הסיום של האב פיירבטיסטה פיצהבלה, הקוסטוד של ארץ הקודש. האב פיצהבלה הזכיר כי היתה זו הקוסטודיה של ארץ הקודש אשר ייסדה את הסמינר משלה בשנת 1866, אשר בהדרגה הפך למכון הירושלמי לתיאולוגיה ובשנת 1924 את המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא שכיום מכונה הפקולטה למדעי המקרא וארכיאולוגיה וחלק חשוב מהאוניברסיטה האפיפיורית "אנטוניאנום". "הקוסטודיה", אמר האב פיירבטיסטה "באופן מודע וברצון לוקחת על עצמה את העול ואת האחריות לתמוך, כלכלית ומבחינת הסגל, בשני מוסדות אקדמאיים אלו. ובשעה שנראה שיש להודות לכל מי שעבד שם כמייסד, מרצה, חוקר ומשתף פעולה, ישנה גם תמיכה ועידוד לכל הסטודנטים אשר משתתפים בה".
בדברי המבוא שלו, האב קלאודיו בוטיני מנה את התוצרים האקדמאיים הרבים כמו גם את הפרסומים ואת היוזמות התרבותיות של המכון לחקר המקרא, וכמו כן סיפק מספר נתונים סטטיסטיים: "בשנה האקדמאית האחרונה, 10 סטודנטים השלימו את המסלול הראשון, וקיבלו את התואר הראשון ו-10 קיבלו את התואר במדעי המקרא והארכיאולוגיה. סטודנט אחד קיבל את תואר הדוקטורט ודן בפרסום התיזה שלו. ביחס לכך, מעודד לציין כי כל הבוגרים שלנו עד כה השלימו את לימודיהם עם לפחות פרסום אחד ב-פאס דיסרטאטיוניס".
"בתחילת השנה האקדמאית החדשה סך כל של 124 סטודנטים נרשמו כדלקמן: 40 נרשמו ללימודים של שנתיים לפילוסופיה ו-4 שנים ללימודי תיאולוגיה; 84 בהתמחות במדעי המקרא וארכיאולוגיה. 45 מהם משתתפים בקורסים לתואר ו-16 לדוקטורט; השאר – נרשמו לתעודה או שהינם תלמידים שלא מהמניין….הסטודנטים שלנו מגיעים ממקומות שונים בעולם ובעיקר ממחוזות ומקהילות דתיות. ישנם עמאים, גברים ונשים, אשר הינם גם סטודנטים השייכים לכנסיות האורתודוכסיות".
החניכה המכובדת של השנה האקדמאית החדשה הושפעה ע"י אירוע טרגי ופתאומי: מספר דקות לאחר תחילת האירוע, המרצה בדימוס, האב לינו סיניאלי, התמוטט ולאחר מספר דקות נפטר באודיטוריום של סאן סלבטורה, למרות העזרה הראשונה מאחיו ומסגל רפואי של מרפאת הקוסטודיה. "היתה זו כוונתי להציע לאל את הרגע הזה לזכרו של האב פיצירילו" מונסיניור פורטה אמר בתחילת נאומו "וכעת אוסיף את האב לינו אשר קרוב אלינו בקהילת הקדושים. האב סיניאלי היה תיאולוג של דבר האל אשר נגע לליבנו ולחיינו." הזיכרון של האב סיניאלי הדהד מספר פעמים באופן ברור בפנייתו של הארכיבישוף אודות "כתבי הקודש, נשמת התיאולוגיה": "הסטאטוס היסודי של התיאולוגיה הינה סטאטוס של אסכטולוגיה ושל עלייה לרגל. קבלת דבר האל מכינה אותנו ולכן מצפים לה מעת לעת, כאשר המילים ייעלמו, תתקבל רק המילה של האל, המילה היחידה, שתחבק אותנו בשקט של הבית, היכן שישועה חדשה תתרחש ע"י דמו של השה [ישוע המשיח] ואז ישמע הצליל האחרון. האב לינו כעת מהרהר במה שלמד והפנים משך כל חייו. לכן אנו ממשיכים במפגש שלנו עם דבר האל ובכך אנו מכבדים אותו, את האיש שהקדיש את חייו לדבר האל." מונסיניור פורטה הזכיר קודם לכן מצב טרגי דומה, כאשר הרצה ברומא זמן קצר לאחר שנודע לו על מות אביו שלו.
האב לינו סיניאלי, אח פרנציסקאני, היה בעל תואר בלטריסטיקה יוונית ולימד פטרולוגיה ותיאולוגיה דוגמטית במרכז התיאולוגי של פורציונקולה ובסמינר האזורי שבאסיזי בין השנים 1961-1969. באותה תקופה הוא גם לימד יוונית קלאסית בפרובינציה הדתית שלו. בשנת 1971 הוא עבר לירושלים למכון הפרנציסקאני לחקר המקרא ושם לימד פטריסטיקה ויוונית מקראית עד השנה האקדמאית של 2005-06. מאז 2007 הוא היה מרצה בדימוס. הוא כתב מונוגראפיות ומאמרים מדעיים וכמו כן הקדיש עצמו לפרסום עבודות אודות קריאה רוחנית של התנ"ך.
האח הפרנציסקאני ריקרדו צריאני
כאשר הדיקן של הפקולטה, האב קלאודיו בוטיני אמר:"ארכיבישוף ברונו אוהב את ירושלים ואת ארץ הקודש ואליה מגיע תקופתית כעולה רגל, ומביא עימו מאמינים מהמחוז שלו שבאזור אמרוזי. אני יכול להוסיף כי הוא מקבל בשמחה ובהתלהבות את ההזמנה לוב להרצאת החניכה שלנו. אני מודה לו על כך יחד עם כל הפקולטה."
האורחים שנכחו כללו את מונסיניור אנטוניו פרנקו, שגריר הוותיקן, מונסיניור ג’יאנינט-בולוס מרקוזו, הבישוף המסייע וסגן הפטריארך בישראל, נציגי המוסדות האקדמאיים בירושלים, האב חברה פונסוט, מנהל בית הספר למקרא, רוברטו ספטארו, ראש המרכז התיאולוגי הסלזיאני, האב אלאן מרשדור והאב פרנס בוואן. תודה כנה לכל המשתתפים כפי שבוטא בדברי הסיום של האב פיירבטיסטה פיצהבלה, הקוסטוד של ארץ הקודש. האב פיצהבלה הזכיר כי היתה זו הקוסטודיה של ארץ הקודש אשר ייסדה את הסמינר משלה בשנת 1866, אשר בהדרגה הפך למכון הירושלמי לתיאולוגיה ובשנת 1924 את המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא שכיום מכונה הפקולטה למדעי המקרא וארכיאולוגיה וחלק חשוב מהאוניברסיטה האפיפיורית "אנטוניאנום". "הקוסטודיה", אמר האב פיירבטיסטה "באופן מודע וברצון לוקחת על עצמה את העול ואת האחריות לתמוך, כלכלית ומבחינת הסגל, בשני מוסדות אקדמאיים אלו. ובשעה שנראה שיש להודות לכל מי שעבד שם כמייסד, מרצה, חוקר ומשתף פעולה, ישנה גם תמיכה ועידוד לכל הסטודנטים אשר משתתפים בה".
בדברי המבוא שלו, האב קלאודיו בוטיני מנה את התוצרים האקדמאיים הרבים כמו גם את הפרסומים ואת היוזמות התרבותיות של המכון לחקר המקרא, וכמו כן סיפק מספר נתונים סטטיסטיים: "בשנה האקדמאית האחרונה, 10 סטודנטים השלימו את המסלול הראשון, וקיבלו את התואר הראשון ו-10 קיבלו את התואר במדעי המקרא והארכיאולוגיה. סטודנט אחד קיבל את תואר הדוקטורט ודן בפרסום התיזה שלו. ביחס לכך, מעודד לציין כי כל הבוגרים שלנו עד כה השלימו את לימודיהם עם לפחות פרסום אחד ב-פאס דיסרטאטיוניס".
"בתחילת השנה האקדמאית החדשה סך כל של 124 סטודנטים נרשמו כדלקמן: 40 נרשמו ללימודים של שנתיים לפילוסופיה ו-4 שנים ללימודי תיאולוגיה; 84 בהתמחות במדעי המקרא וארכיאולוגיה. 45 מהם משתתפים בקורסים לתואר ו-16 לדוקטורט; השאר – נרשמו לתעודה או שהינם תלמידים שלא מהמניין….הסטודנטים שלנו מגיעים ממקומות שונים בעולם ובעיקר ממחוזות ומקהילות דתיות. ישנם עמאים, גברים ונשים, אשר הינם גם סטודנטים השייכים לכנסיות האורתודוכסיות".
החניכה המכובדת של השנה האקדמאית החדשה הושפעה ע"י אירוע טרגי ופתאומי: מספר דקות לאחר תחילת האירוע, המרצה בדימוס, האב לינו סיניאלי, התמוטט ולאחר מספר דקות נפטר באודיטוריום של סאן סלבטורה, למרות העזרה הראשונה מאחיו ומסגל רפואי של מרפאת הקוסטודיה. "היתה זו כוונתי להציע לאל את הרגע הזה לזכרו של האב פיצירילו" מונסיניור פורטה אמר בתחילת נאומו "וכעת אוסיף את האב לינו אשר קרוב אלינו בקהילת הקדושים. האב סיניאלי היה תיאולוג של דבר האל אשר נגע לליבנו ולחיינו." הזיכרון של האב סיניאלי הדהד מספר פעמים באופן ברור בפנייתו של הארכיבישוף אודות "כתבי הקודש, נשמת התיאולוגיה": "הסטאטוס היסודי של התיאולוגיה הינה סטאטוס של אסכטולוגיה ושל עלייה לרגל. קבלת דבר האל מכינה אותנו ולכן מצפים לה מעת לעת, כאשר המילים ייעלמו, תתקבל רק המילה של האל, המילה היחידה, שתחבק אותנו בשקט של הבית, היכן שישועה חדשה תתרחש ע"י דמו של השה [ישוע המשיח] ואז ישמע הצליל האחרון. האב לינו כעת מהרהר במה שלמד והפנים משך כל חייו. לכן אנו ממשיכים במפגש שלנו עם דבר האל ובכך אנו מכבדים אותו, את האיש שהקדיש את חייו לדבר האל." מונסיניור פורטה הזכיר קודם לכן מצב טרגי דומה, כאשר הרצה ברומא זמן קצר לאחר שנודע לו על מות אביו שלו.
האב לינו סיניאלי, אח פרנציסקאני, היה בעל תואר בלטריסטיקה יוונית ולימד פטרולוגיה ותיאולוגיה דוגמטית במרכז התיאולוגי של פורציונקולה ובסמינר האזורי שבאסיזי בין השנים 1961-1969. באותה תקופה הוא גם לימד יוונית קלאסית בפרובינציה הדתית שלו. בשנת 1971 הוא עבר לירושלים למכון הפרנציסקאני לחקר המקרא ושם לימד פטריסטיקה ויוונית מקראית עד השנה האקדמאית של 2005-06. מאז 2007 הוא היה מרצה בדימוס. הוא כתב מונוגראפיות ומאמרים מדעיים וכמו כן הקדיש עצמו לפרסום עבודות אודות קריאה רוחנית של התנ"ך.
האח הפרנציסקאני ריקרדו צריאני