הכנס של "המדונה של שיח הצבר" בעקבות הספר מאת נורית כנען-קדר, התקיים ביום חמישי ה-15 באפריל, במנזר סן סלבטורה [המושיע הקדוש] בירושלים בחסות הקוסטודיה הפרנציסקאנית של ארץ הקודש [המשמרת של ארץ הקודש]. הכנס אורגן על ידי מוסד יד בן-צבי והוקדש לספר "המדונה של שיח הצבר, מסורת וחידוש בציור הנוצרי בארץ הקודש במאות ה-19 וה-20"; הספר יצא לאור בהוצאת יד בן-צבי.
בכנס נכחו כמאה ושלושים משתתפים, שהגיעו מכל רחבי הארץ. הספר דן בפטרונות הפרנציסקאנית והפעילות האמנותית של המסדר הפרנציסקאני בכנסיות ובמנזרים בארץ הקודש במאה ה-20. את הכנס פתח הקוסטוס של ארץ הקודש, האב הפרנציסקאני פיירבטיסטה פיצהבלה, בהרצאתו על "הפרנציסקאנים בארץ הקודש". הקוסטוס ציין בדבריו ש"חוקרים ישראליים לומדים את עבודת האמנות שלנו: של הכנסייה ושל הפרנציסקאנים, ומגלים מקצוענות אף יותר מאיתנו בתחום זה. הידע שלהם הינו ללא רבב ומעורר את התפעלותי מחדש בכל עת."
ד"ר גיל פישהוף, מאוניברסיטת תל-אביב,הקדים אודות הספר ומקומו פורץ הדרך במחקר בתולדות האמנות. את ההרצאה המרכזית נשאה פרופ’ נורית כנען-קדר שהציגה פרקים מרכזיים בספרה: חידוש ומסורת באמנות נוצרית בארץ הקודש במאה ה-19 וה-20, תוך דיון בכנסיית הביקור בעין כרם וכנסיית הבשורה בנצרת. פרופ’ כנען-קדר הדגישה בהרצאתה כי האמנות הנוצרית בתקופה הנדונה בארץ הקודש מייצגת פרקים רבי משמעויות בתולדות האמנות בארץ הקודש. פרקים אלו טרם נחקרו במסגרת תולדות האמנת במערב. הספר מציג את היצירה האמנותית המשמעותית ורחבת היריעה בכנסיית הביקור בעין כרם ובכנסיית הבשורה בנצרת ובחינתם כמבטאי האמנות הנוצרית הדתית במאה ה-20.
הספר פותח פתח לשדה מחקר ודיון חדשים בציור הנוצרי בארץ הקודש ומתמקד בשתי הכנסיות הפרנציסקאניות הנזכרות לעיל המציגות מכלול אמנותי המייצג את תפיסת העולם התיאולוגית הפרנציסקאנית. בספר נדונים המקורות האמנותיים והתכנית האיקונוגראפית, נבחנות השפות הצורניות השונות, אלה השמרניות ובצידן החדשניות והמודרניות הבאות לידי ביטוי באמנות זו. בד בבד מציג המחקר מבחר דוגמאות ייחודיות ובולטות באמנות המאות ה-19 וה-20 בכנסיות הארמניות והיווניות-אורתודוכסיות בארץ הקודש.
בהמשך הכנס נשמעו שתי הרצאות מפי תלמידיה של פרופ’ נורית כנען-קדר החוקרים בהנחייתה ולצידה בתחום מחקר האמנות הנוצרית בארץ הקודש במאה ה-19 וה-20. ד"ר טליה טרייסטר הרצתה אודות: "הציור המונומנטאלי מהמאה ה-19 בכנסיית ג’ורג’ הקדוש בלוד. אמנות כמייצגת קהילה", והציגה את תכנית הציור באיקונוסטאזיס של כנסיית ג’ורג’ הקדוש כמשקפת את חיי הקהילה היוונית-האורתודוכסית הקטנה שבעיר לוד. נירית שלו-כליפה הרצתה בנושא: "היבטים באמנות הנוצרית בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי: הקפלה הארמנית של גרגוריוס המאיר הקדוש, שבכנסיית הקבר בירושלים". בקפלת הלנה שבכנסיית הקבר, המוחזקת מאות שנים בידי הפטריארכיה הארמנית של ירושלים, צויר בידי האמן הארמני-לבנוני מארדירוס אלטוניאן בשנים 1945-1951 מחזור ציורים גדולי ממדים. הציורים, שנעשו בהזמנת הפטריארך הארמני, מציגים את תולדות הכנסייה הארמנית וייסודה ע"י גרגוריוס המאיר הקדוש ואת הקשר של העם הארמני לירושלים ולכנסיית הקבר הקדושה על רקע מאורעות המאה ה-20.
בכנס נכחו כמאה ושלושים משתתפים, שהגיעו מכל רחבי הארץ. הספר דן בפטרונות הפרנציסקאנית והפעילות האמנותית של המסדר הפרנציסקאני בכנסיות ובמנזרים בארץ הקודש במאה ה-20. את הכנס פתח הקוסטוס של ארץ הקודש, האב הפרנציסקאני פיירבטיסטה פיצהבלה, בהרצאתו על "הפרנציסקאנים בארץ הקודש". הקוסטוס ציין בדבריו ש"חוקרים ישראליים לומדים את עבודת האמנות שלנו: של הכנסייה ושל הפרנציסקאנים, ומגלים מקצוענות אף יותר מאיתנו בתחום זה. הידע שלהם הינו ללא רבב ומעורר את התפעלותי מחדש בכל עת."
ד"ר גיל פישהוף, מאוניברסיטת תל-אביב,הקדים אודות הספר ומקומו פורץ הדרך במחקר בתולדות האמנות. את ההרצאה המרכזית נשאה פרופ’ נורית כנען-קדר שהציגה פרקים מרכזיים בספרה: חידוש ומסורת באמנות נוצרית בארץ הקודש במאה ה-19 וה-20, תוך דיון בכנסיית הביקור בעין כרם וכנסיית הבשורה בנצרת. פרופ’ כנען-קדר הדגישה בהרצאתה כי האמנות הנוצרית בתקופה הנדונה בארץ הקודש מייצגת פרקים רבי משמעויות בתולדות האמנות בארץ הקודש. פרקים אלו טרם נחקרו במסגרת תולדות האמנת במערב. הספר מציג את היצירה האמנותית המשמעותית ורחבת היריעה בכנסיית הביקור בעין כרם ובכנסיית הבשורה בנצרת ובחינתם כמבטאי האמנות הנוצרית הדתית במאה ה-20.
הספר פותח פתח לשדה מחקר ודיון חדשים בציור הנוצרי בארץ הקודש ומתמקד בשתי הכנסיות הפרנציסקאניות הנזכרות לעיל המציגות מכלול אמנותי המייצג את תפיסת העולם התיאולוגית הפרנציסקאנית. בספר נדונים המקורות האמנותיים והתכנית האיקונוגראפית, נבחנות השפות הצורניות השונות, אלה השמרניות ובצידן החדשניות והמודרניות הבאות לידי ביטוי באמנות זו. בד בבד מציג המחקר מבחר דוגמאות ייחודיות ובולטות באמנות המאות ה-19 וה-20 בכנסיות הארמניות והיווניות-אורתודוכסיות בארץ הקודש.
בהמשך הכנס נשמעו שתי הרצאות מפי תלמידיה של פרופ’ נורית כנען-קדר החוקרים בהנחייתה ולצידה בתחום מחקר האמנות הנוצרית בארץ הקודש במאה ה-19 וה-20. ד"ר טליה טרייסטר הרצתה אודות: "הציור המונומנטאלי מהמאה ה-19 בכנסיית ג’ורג’ הקדוש בלוד. אמנות כמייצגת קהילה", והציגה את תכנית הציור באיקונוסטאזיס של כנסיית ג’ורג’ הקדוש כמשקפת את חיי הקהילה היוונית-האורתודוכסית הקטנה שבעיר לוד. נירית שלו-כליפה הרצתה בנושא: "היבטים באמנות הנוצרית בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי: הקפלה הארמנית של גרגוריוס המאיר הקדוש, שבכנסיית הקבר בירושלים". בקפלת הלנה שבכנסיית הקבר, המוחזקת מאות שנים בידי הפטריארכיה הארמנית של ירושלים, צויר בידי האמן הארמני-לבנוני מארדירוס אלטוניאן בשנים 1945-1951 מחזור ציורים גדולי ממדים. הציורים, שנעשו בהזמנת הפטריארך הארמני, מציגים את תולדות הכנסייה הארמנית וייסודה ע"י גרגוריוס המאיר הקדוש ואת הקשר של העם הארמני לירושלים ולכנסיית הקבר הקדושה על רקע מאורעות המאה ה-20.